18.7.12
לא בטוח שאני עדיין זוכר איך כותבים , אבל אשתדל כמיטב יכולתי
בפברואר ראיתי תוכנית טלבזיה על יוון , על החלקים הפחות מוכרים , הרריים וריקים
ואז החלטנו , שלושה חברי ילדות , שזה היעד השנה .
עם א . טיילתי לא מעט בשנים האחרונות , אבל פעם אחרונה ששלושתנו רכבנו יחד במשך מספר שבועות
היתה ב 1988 באוסטרליה .
תאום השכרת האופנועים , הטיסות ולוחות הזמנים היה מעט מורכב , היו דברים שצצו ברגע האחרון והעיבו על הטיול
אבל למרות הכל , יצאנו לבסוף ביום שישי בלילה לכיוון שדה התעופה.
א ואני לקחנו מונית ממוניות “נשר ” הידועות לירושלמים , וכאשר הגענו במהירות שיא לשדה התעופה צחקנו על כך
ש “הנשר נחת “
מאחר והמנטליות היוונית זכורה לי כדומה לישראלית , דיי דאגתי ממה שנמצא כאשר נקבל את האופנועים
יומיים לפני הטיסה התקשרתי שוב לסוכנות באתונה כדיי לשאול שוב האם “הכל בסדר “
בפעמים הקודמות שוחחתי עם בחורה נחמדה בשם סופיה
אבל הפעם ענה לי בעל הסוכנות , שאמר בטון בוטח ומבטא יווני כבד
( דמיינתי שפם לאיש , הסתבר שאין לו )
everything is under control
נחתנו באתונה בשבע בבוקר , לקחנו מונית , הראל התיישב ליד הנהג ומייד החל בשיחת חולין קלה.כל הקלישאות על שיחות חולין עם נהגי מוניות היו שם …..”המצב קשה “.”שונא גרמנים ” , “אין עבודה ” וכו…. .פעם אחרונה שטיילתי ביוון , היתה ב 1986 , אז ישראל ויוון היו מאוד דומות.30 שנה אחר כך , אתונה נראית דומה לתל אביב של שנות השמונים , או יותר נכון דרום תל אביב ..לא נראה שחל שינוי מהותי ביוון במשך שלושים שנה , למעט כמות התיירים המעטה ..ב1986 אתונה היתה מלאה עד אפס מקום בתיירים , היום הכל נראה ריק.הנהגים עדיין נוסעים כמו מטורפים , רוכבי אופנועים ללא קסדות , המון משטרה שלא ממש מגלה עיניין בתנועה .לשאלה ישירה שלי לגבי התנועה ביוון ענה הנהג.here police is elastic
קוו לבן כפול ? ….. אף אחד לא מתייחסשלט עצור ? ….. המלצה בלבדהגבלת מהירות ? סתם לקישוט כנראה…*********************************..אתונה.לא אכנס לכול השטויות הקטנות של בעל העסק להשכרת אופנועים , הוא ההפך הגמור מהגרמני שנתקלנו בו במינכן.רק אכתוב שבניגוד למקובל בתעשיית ההשכרה , קיבלנו את מיכלי הדלק של האופנועים ריקים :).בקושי הגענו לתחנת הדלק הקרובה , לאיש היתה עוד החוצפה לשאול אותנו ברצינות תהומית.האם אנחנו מעדיפים לתדלק בתחנת של SHELL או של BP.האיש לא ממש הבין מדוע זה הצחיק אותנו ..כל זה לא נעשה מרוע לב , למעשה היה האיש מאוד נחמד , ואפילו רכב איתנו על אופנועו.עד לכביש המהיר כדיי להראות לנו את הדרך לצאת מאתונה ..אבל זה גרם לנו לחשש קל לגבי מצב האופנועים למרות שהיו יחסית חדשים ..אין מה לכתוב על אתונה , עיר מהבילה , מפוייחת ועונה לכול סטראואטיפ של מלכודת תיירים לא ממש מתוחכמת .עפנו משם במהירות שיא…**********************…קו החוף סביב אתונה נראה כמו אוסף אינסופי של ערי נופש ..אבל עם המרחק , הצפיפות הולכת וקטנה , ויוון האמיתית מתחילה לבצבץ מבעד למעטה התיירותי ..עיירות קטנות , בתחילה עיירות מסחר עם עודף שיטחי מסחר ריקים , רואים שהמדינה במשבר כלכלי.אחר כך בהדרגה עוברים לעיירות קטנות יותר , חקלאיות…
…את הלילה הראשון בילנו בקמפינג קטן על שפת הים , השמש שקעה רק בתשע וחצי בערב ..ישבנו לנו על שפת הים , דיברנו ושתינו בירה , שנים שלא שתיתי בירה אמסטל ..בירה טובה ..בסך הכל עברו פחות מ 24 שעות מאז שעזבתי את הארץ , אבל הכל נראה רחוק ולא רלוונטי…*******************************************…יש כל מיני דרכים לטייל או לקרוא מפה.מנסיון של שנים רבות ,דרך שמסומנת כקו דק ומפותל במפה , תמיד תסתיר הפתעות בתוכה.הדרך למטאורה עוברת בכפרים חקלאיים נידחים ויפים , מטאורה עצמה מתויירת לעייפה.ולמרות מיעוט התיירים השנה , יש לא מעט…
…זה אני עם תיק ה”אולסטאר” הורוד של הגדולה, על רקע המצוקים והמנזרים הבנויים עליהם…
……..
….עוד מנזר על מצוק , בכלל מנזרים מבודדים זה סוג של אופנה ביוון , בלא מעט מקומות.נראה שלמרות התושבים העניים , ביתם של אנשי הדת או ביתו של ישו עצמו.תמיד מפואר יחסית…בתמונה הבאה רואים מספר נשים יוניות זקנות שעלו לרגל לאחד המנזרים ….
….הכביש מפותל , והנוף מדהים, בחרנו כביש צדדי הררי שמתרחק ממטאורה עולה להרים לכיווון אגם נידח.האגם נמצא בקצה של כביש הררי שבכניסה אליו כתוב שהוא סגור.נהג מקומי אומר שהכביש משובש קשות , אבל פתוח…..
…כאן א ואני מחפשים את המשך הדרך מעלה……לפני שממשיכים מעלה , לכיוון רכס ההרים שבו נמצא גם האולימפוס , עצרנו בכיכר הכפר לשתות.בכול כפר מקומי יש כיכר על הכביש הראשי , שם רק שותים ,.אין ” קפה ומאפה ” יש רק קפה !.קפה קר ( פראפה ביוונית ) , או קפה “יווני” שזה למעשה קפה תורכי ( אבל הס מלהזכיר את התורכים ) ..ואם לא רוצים קפה , אז יש אוזו ( שזה בעצם עארק ) , או בירה מכל מיני סוגים ..מי שרוצה לאכול ארוחה ,שילך לטברנה..ומי שרוצה עוגה , שילך למאפיה ….בכיכר הכפר מתאספים העובדים להפסקה של אמצע היום , בעיקר חקלאים , גברים , דיי מבוגרים ..אין נשים כלל , ויש מעט מאוד צעירים , שרובם מבוטלים.ויש גם פנסיונרים ….
…תמיד יש עצים לצל , כאן כיכר אחד הכפרים שעצרנו בהם , אנחנו בצד שמאל…..
…..לאחר הפסקה קצרה עולים על האופנועים , לחיצה קצרה על המתנע , והמנוע הגדול מתעורר לחיים ..מנוע בעל 2 בוכנות גדולות שלמרות תקנות הרעש המחמירות, מצליח להשמיע צליל בריא ונעים לאוזן..אופנוע “דו שימושי ” נהדר מתוצרת “הונדה “.מתנהג נפלא בכבישלם מפותלים, וגם בעל יכולת שטח קלה , עברו שנתיים מאז שרכבתי בכביש ..בניגוד לרכיבה בשטח , הדורשת ריכוז תמידי , ברכיבת כביש תמיד יש “שעות מתות “.אין עם מי לדבר , אין רדיו ,אין סלולאר, יש רק את עצמך בתוך הקסדה ..יש הרבה זמן לחשוב , כשהכביש מתחיל להיות מפותל , שוב צריך לחזור להיות מרוכזים ..למרות החלודה הקלה בתחילה, הקלילות האלגנטית של הרכיבה בכביש חזרה …..
….הכביש ריק , האויר מתקרר ככול שמטפסים לכיוון האולימפוס..האלים לא בבית , כנראה שהמיתון הגיע גם אליהם , או שהם סתם בחופש , האולימפוס נראה ריק וצחיח….
…….עצרנו להביט בהר מרחוק , משכן מרשים בחרו להם האלים ..יש משפט שחרוט במוחי בנוגע לאלים ..”כנגד הטיפשות , אפילו האלים עצמם אמרו נואש ” .משום מה דווקא הוא עלה במוחי באותו רגע , לא היתה סיבה מיוחדת ….אל מול האולימפוס , כאילו להתריס , עומד מקדש דתי אחר , כנסיה ולידה צלב גדול מצופה ניירוסטה.שיבלוט …..לא התאפקתי…
….לקראת סוף היום מגיעים לסוף רכס ההרים , הכביש מתפתל בחדות לכיוון הים.וזה הנוף שנגלה לעיננו …..
…מצאנו קמפינג יפה , יש מעטים ביוון , את הלילה בילנו שוב ליד החוף …שבת שלום לכולםנבניתן כמובן ללחוץ על התמונות להגדלה וכך תזכו לראות את פרצופי המלבב
