את הפוסט הבא כתבתי אי שם בשנת 2007
מחקתי , ואז ב 4/9/11 כתבתי אותו שוב לאחר שכל המידע כבר היה בידי
אני מפרסם אותו כאן שוב , אולי בגלל אותה "רוח במכונה "
ואולי כי תכף יום ההולדת שלה ב 8.5
הועבר מ"קפה דה מרקר " שם הועלה במקור
1989
בימי שישי נהגנו לשוב לירושלים איש איש מהעיר בה למד .
אותו יום שישי אחר הצהרים לא היה חריג , קשרנו את האופנועים , זרקנו את הכדור מעבר לגדר
ודילגנו לתוך מגרש כדור הסל של הגימנסיה רחביה .
שמתי לב שכבר מספר שבועות היא משחקת שם , לרוב הגיעה לפנינו , לעיתים עם חברה
ולעיתים לבד .
זכרתי אותה מנבחרת השחיה , קטנה ממני ב 6-7 שנים , ילדה / נערה מאוד יפה , אתלטית וגבוהה
שיחקה טוב …
באותו יום השישי , חסר לנו שחקן הזמנו אותה להצטרף
הצטרפה בשימחה ,כאילו חיכתה לכך כל אותם שבועות …..
מספר חודשים לאחר מיכן סיפרה שבאה לשחק בגללי
אמרה שהייתי המבוגר הכי ילד שראתה .
בזמנו , זה קצת הרגיז אותי
היום הייתי שמח אם היתה אומרת זאת שוב .
באותו יום שישי , שיחקנו יחד בקבוצה ,שיחקנו כשעתיים עד שהחשיך
נפרדנו ,כרגיל , לא היה לי האומץ להגיד מילה
פשוט קיוותי שביום השישי הבא תבוא שוב
התאכזבתי .
ניסיתי מספר פעמים לתפוס את מאמן השחיה שלי לשעבר
כשהצלחתי להשיג אותו לבסוף , ביקשתי את מספר הטלפון של דורית .
לאכזבתי , אמר שאין לו אותו אבל ישתדל לברר בימים הקרובים .
לא ממש זוכר את הסיבה שבגללה נפגשנו רק לאחר מספר חודשים אבל סביר שהאשמה היתה בי ,
בדיוק התגייסה , נהגה לבוא לישון בדירתי הקטנה בחיפה .
בלילות לקחנו את האופנוע לחוף הים במיוחד כשהיה סוער ,שנינו שחינו טוב ולא פחדנו .
היתה חכמה , אולי חכמה מידי
ואני ?
אני חושב שלא מעט דברים לקחתי בקלות ,
קלות רבה מידי..
יכולנו לשוחח שעות על ההשלכות הפילוסופיות של תורת היחסות
לדבר על סיפרי מדע בדיוני , ובלא מעט מדעים מדוייקים הידע הכללי שלה לא נפל משלי .
מצד שני אהבה את הסרט המפגר "במיטה עם מדונה "
עברו מספר חודשים ,נפרדנו , סיימתי את הלימודים ועברתי לתל אביב גרתי ברחוב זמנהוף.
נפגשנו שוב , אהבה אותי מאוד , לא בטוח שהיתה לה סיבה טובה .
ואני ?
אצלי שוב קינן חיידק הנדודים , בקושי הצלחתי להמתין לציון בפרוייקט גמר תכן הנדסי.
רציתי לצאת שוב מהארץ .
עזבתי שוב לאוסטרליה .
7 חודשי טיול במרחבי אוסטרליה לבד באוהל , משנים משהו באישיות .
לראשונה הבנתי דברים , התכתבנו ,
באחד המכתבים , התנצלתי על חד הצדדיות של סוף הקשר בנינו
זוכר את מכתב התשובה שקיבלתי במלבורן .
ישבתי על מדרגות בית הדואר וקראתי מכתב ארוך ,טענה שאין סיבה להתנצל
ושהיא לא מצטערת על אף רגע .
**********************************
1993-4
עברו שנתיים , חזרתי לארץ, התקשרתי , דיברנו מעט ומשום מה לא נפגשנו .
יום אחד פתאום התקשרה ,
אמרה שלא הצליחה להתניע את המכונית והיא במגרש הרוסים .
ישבנו באחד הפאבים , דיברנו
" למה התקשרת דווקא אלי "? שאלתי
" כי אתה כזה שתמיד יבוא גם אחרי שנים " אמרה ולא הוסיפה.
השנים היטיבו עימה , היתה יפהפיה ,בוגרת וחכמה, אולי לא מספיק עקשנית
עדיין אהבה אותי
אני חושב שאז כבר היתה לה סיבה טובה יותר.
אחרי שנים בחול , ידעתי הרבה פחות , והצטערתי הרבה יותר .
אותו יום ,באותו פאב , במגרש הרוסים
היתה הפעם האחרונה בה ראיתי אותה .
**************************************
שנים עברו , גיליתי את יכולותיהם של מנועי החיפוש
ערב אחד בשנת 2005 ראיתי את הסרט " פרחים שבורים " לכאורה סרט על סף קומדיה
מסעו של איש ( ביל מאריי המצויין ) בעיקבות אהבות העבר שלו .
הסרט עורר בי משהו ,על אהבות העבר שלי
אולי כי הייתי בתקופה רעה מאוד
אולי שיר הנושא.
There is an end
לא ממש שיר של קומדיות ,ובעצם גם הסרט לא
ניגשתי למחשב ונסיתי לחפש את שמה.
" אדם מבריק כזה , לבטח העלה משהו לרשת"
אמרתי לעצמי
ואכן גיליתי עבודה כלשהי , בתחילת אותו פרסום נכתב " פורסם לאחר מותה "
תחילה הייתי בטוח שזו טעות , לא יתכן
זו פשוט " דורית משלר " אחרת …
"דורית שאני מכיר בטח עושה פוסט דוקטורט היכן שהוא"
לא ממש הצלחתי לברר מה ארע , מה שכן הבנתי , שזו לא טעות .
מה שנותר הן רק "רוחות במכונה" שבבי מידע קטנים וחסרי חשיבות .
לא המשכתי לברר עוד , לא האמנתי בלחפש אחר חלב שנשפך .
ב 2007 ניסיתי שוב לחפש את שמה , אז , גם שרידי הרוחות האלקטרוניים במכונה נעלמו
כתבתי על כך פוסט , שמאוחר יותר מחקתי ..
******************************
אוגוסט 2011
סוף דבר
לפני מספר ימים במקרה נתקלתי שוב בשם משלר על ספר אלגברה במחסן.
אני מניח שכל מי שלמד מתמטיקה בדורי מכיר את מיכאל משלר מספרי האלגברה שלו .
מיכאל משלר היה אביה של דורית
ניסיתי שוב לבצע חיפוש של שמה ברשת .
הפעם החיפוש העלה מכתב הספד לאביה ,שכתבה אחותה , והיתה גם כתובת מייל …
פניתי למייל ,התנצלתי על ההפתעה וביקשתי לברר פרטים על דורית..
קיבלתי מייל תשובה עם מספר טלפון
התקשרתי
לא אכנס לכל הפרטים….
בקצרה , בשנת 2000 עברה לסינגפור מטעם העבודה , כל אותו חודש חשה ברע
עד שלבסוף הלכה להבדק , הבדיקות לא העלו דבר ,או שלא נעשו ברצינות
יום וחצי לאחר מיכן התמוטטה במשרד ואושפזה
קריש דם , כנראה מצרוף גורמים שונים כמו תורשה וטיסה ארוכה , פגע בראותיה
ב 30.8.2000 נפטרה בסינגפור .
זה התאור הלאקוני התמציתי של ההתרחשיות
שיחה עצובה ומאופקת .
מצחיק איך תמיד יש לנו את ההרגשה שאם משהו יקרה לאנשים קרובים אלינו או שאהבנו
נרגיש את זה….
כאילו ש"איך שהוא" נדע שקרה משהו נורא .
אז זהו שלא!
לא מרגישים כלום , יום אחד זה נודע או שלא
העולם לא עוצר …
כיום בעידן הרשת נשארים שרידי מידע , ביטים בחלל הוירטואלי.
רוחות במכונה , הם נשארים לפחות לזמן מה
כמו שרידי אותות חשמליים במערכת עצבים של גוף מת .
חלקים מהאדם שהכרתי ישארו אצלי לעד אני מניח , כאשר "לעד" זה עוד מספר שנים סופי.
אבל החלקים הללו הם רק שלי , אף אחד אחר לא שותף לאותם ניואנסים קטנים ואינטימיים
אולי רשומה זו תגרום לרוחה של דורית לשוטט מספר שנים נוספות במכונה מי יודע ?
אני חושב שבדרכי שלי אהבתי אותה
ואני חושד שהרשומה הזו היתה מוצאת חן בעיניה.
אולי זו סתם תקווה …
דורית משלר
8.5.1972 ירושלים
30.8.2000 סינגפור
משונה שהתחלתי את הכל בסוף אוגוסט ,ממש קרוב לתאריך מותה
השארתי את בק בשיר מהפוסט המקורי
אני עדיין לומד כל הזמן …
תודה
התמונה מדף הפייסבוק של אחותה
הפוסטים שלך ממיסים כל פעם מחדש
גם התחושה שיוצאת מתוכם,וגם משהו שכבר לא מוצאים ביומיום
תודה
תודה
לא כל כך הבנתי לגבי המשהו שלא מוצאים ביומיום