בעד כמה ימים חל יום הולדתי , אני מתקרב לגיל 60 , פעם זה היה נראה דמיוני וזקן .
היום פחות .
בסך הכל עבר קצת יותר מחודש מאז שחזרתי לארץ , זה מרגיש הרבה יותר זמן .
עסוק בכל מיני תיקונים / אחזקה כי חורף ובחורף תמיד יש יותר
טוב שחזרתי ,כי יש לי כל מיני דברים קטנים בבית החדש
גם עובד על התוכניות של הפרוייקט שבעיקר בגללו חזרתי הביתה .מקווה להתחיל לעבוד פיזית בסוף החורף .
אי שם באמצע סוף השבעים ,נהגתי לעזור לאבא שלי בכל מיני תיקונים בבית ובמכונית , אבא היה סוג של איש אשכולות שידע היסטוריה פילוסופיה וספרות
לצד הנדסה .
בסוף בית הספר היסודי שלחו את כל הילדים "למכון הדסה " סוג של בחינת כישורים ושיחה עם פסיכולוגית כדי לקבוע איזה מסלול לימודים לכאורה מתאים .
אני , שרציתי מאוד ללמוד בבית ספר מקצועי , זכיתי ליחס מזלזל מצד אותה "פסיכולוגית BA MA "
שאמרה בערך
יש לך שתי ידיים שמאליות , לך ללמוד בתיכון עיוני …
וכך התגלגלתי לבית הספר התיכון שליד האוניברסיטה , בית ספר מאוס מתנשא ונקמני .
סבלתי בו קשות
לדעתי 4 השנים הכי מבוזבזות שהיו בחיי, היו בבית הספר הזה .
לאחר הצבא ,למדתי הנדסת מכונות , מקצוע שמאוד מתאים לי ולהלך המחשבה שלי .
לא יודע איך זה אצל בעלי תואר "הנדסה" אחרים , אבל אצלי ,כמו אצל אבא שלי ,
"מהנדס "
זה סוג של דרך מחשבה או אפילו סוג של דרך חיים מסויימת .
פגשתי הרבה מהנדסים בחיי שהיו חסרי תואר רישמי
אבל היו ללא ספק "מהנדסים "
כמו כן פגשתי וגם למדתי עם אנשים שסיימו תואר אבל היו " פחות " …
מה זה בעצם אומר "דרך מחשבה של מהנדס "
במקרה האישי שלי , זה אומר שאני חייב להבין איך דברים עובדים , קשה לי לא לנסות לתקן דברים בעצמי
קשה לי לקבל מכונות מבלי שתהיה לי היכולת לתחזק אותן לבד, וברוב המקרים לנסות לשפר אותן ולכוונן אותם טוב יותר ממה שיצאו מהמפעל .
זה נכון לגבי המכונית , האופנוע או הבקר של משאבת החום של חימום הבית .
זה גם אומר
לא לקבל נניח , תוכנית קונסטרוקציה , מבלי לשנות אותה .
ולא לקבל "פרט " בניית קיר ממפעל איטונג מבלי לשנות גם אותו למרות שהמפעל בטוח שיש רק דרך טובה אחת
לבנות את אותו קיר, וזו הדרך שלהם .
זה גם אומר להבין את מגבלות השימוש של מוצרים , משהו שדי אבד לרוב האנשים בחברה המודרנית .
רוב האנשים שנתקלתי בהם
לא מבינים ששימוש ברוטלי בתשתית ,מוצר אלקטרוני ,או מכונה , רק כי הייצרן לא אומר בפרוש "שאסור "
מקצר את חיי המוצר בעשרות אחוזים , ברוב המקרים ,בהרבה יותר מחצי .
זה נכון לטלפון סלולארי , בית , או אופנוע במידה זהה , ומראש רצוי לרכוש מוצרים שיש אפשרות לתקן במחיר סביר
מכונית אמינה ופשוטה , עדיפה על יקרה ומלאת "גאדג'טים "
בית פשוט ,מבודד ,אטום ,ומתוכנן טוב , עדיף על בית פומפוזי "חכם " שדורש הרבה עבודה כדי לתחזק אותו וגם לשמור על אקלים נוח .
העדפתי לקנות אופנוע זול ,בסיסי, ופשוט על יקר יותר , ובהפרש הכספי, פשוט התאמתי אותו במדוייק לצרכיי
צרכים שהמפעל לא תכנן שיהיו לי כשהאופנוע תוכנן ונבנה .
מראש בדקתי שאותו אופנוע יוכל לעבור התאמות יחסית בקלות לטיול ארוך עם ציוד ומשקל .
התמונה אומרת לא מעט .
איך הגעתי לכתוב על זה ?
לפני כמה ימים ראיתי את הסרט
Ford Vs. Ferrari
על הסיפור האמיתי של קרול שלבי ( הדיי מפורסם בחוגים שאני מסתובב בהם )
וקן מיילס הקצת נשכח כי מת בתאונה מצערת מזמן .
סרט נפלא כי המשחק של כריסטיאן בייל ( במבטא הבריטי האמיתי שלו סוף סוף ) מט דיימון
וגם של טרייסי לטס ואחרים פשוט מעולה .
אגב למניפולטור התככן והשקרן בסרט קוראים
"ביבי " …..ליאו ביבי ,
אמיתי!
סרט נפלא , כי לצד סצנות סטנדרטיות אמריקאיות שמלציות , יש אמירות שרק "מהנדס " יבין .
האנשה של מכונות ,והרגשה / תחושה של מהו "קצה היכולת" שלהן שאדם מהישוב כנראה לא יבין עד כמה מדוייק הדבר הזה .
מצד אחד הסרט מספר סיפור פשוט ופשטני קצת ( אומנם אמיתי ) , אבל גם מראה את תככנות עולם העסקים הקפיטליסטי בכלל, ועולם הרכב בפרט.
את המחיר, תמיד משלמים האנשים הקטנים , במקרה הזה נהגי המרוצים והעובדים .
כמה פרטים לא ידועים על קרול שלבי כדי שאפשר יהיה להבין קצת יותר את האישיות של האיש .
-שלבי היה טייס במלחמת העולם השניה וכנראה רונמטיקן לא קטן ,
נהג לטוס מעל הבית של אשתו לעתיד ולהשליך מכתבים בתוך נעלי צבא מהמטוס .
– לפני גיל 30 כבר היה אחד מנהגי המרוצים הטובים בעולם והיחיד שעד אז הצליח לנצח את פראררי
במרוץ הסיבולת לה מנס 24
נגד אנזיו פררארי , היתה לשלבי טינה אישית לאחר שנהג עבורו תקופה , שלבי טען שפררארי מזניח את בטיחות הנהגים שלו ,כדי לנצח .
– באחד ממרוצי הסיבולת , התחרה במשך 12 שעות עם יד שבורה קשורה לגלגל ההגה , וניצח
-שלבי נולד עם פגם בלב שגרם לו לפרוש ממרוצים כנהג ,
בשנת 1990 עבר השתלת לב ובמותו בשנת 2012
היה אחד ממושתלי הלב שחיו הכי הרבה זמן לאחר ההשתלה .
שלבי כיצרן מכוניות בוטיק מכר אלפי מכוניות בחייו, חלקן , שווה הון כיום .
המכונית הכי מזוהה עם שלבי זו הפורד מוסטנג .
בקטע הבא , קן מיילס מדבר על "מגבלות המכונה " ועל הבנת מסלול המרוצים , כאמור ,
כנראה שרוב האנשים לא יבינו על מה הוא מדבר ,
כמו אותה "איכות" חמקמקה ,שעליה כתב פירסינג ב"זן ואומנות אחזקת האופנוע" .
ואולי כן …
If you're going to push a piece of machinery to the limit
and expect it to hold together
you have to have some sense of where that limit is.
יש לי הרגשה שלא מעט אנשים ,לא יסכימו עם דעתי על הסרט
אז לא .
זהו להפעם , אוסיף תמונה של האופנוע שממתין לי שאסיים את הפרוייקט כאן ונמשיך לטייל יחד
וגם את אחד השירים האהובים עלי של הסטונס מהתקופה של הסרט
שבת שלום