” אלוהים מת ” ( אנחנו הרגנו אותו )

הנעל מימין נקנתה כאן לפני 14 חודש , עברה להערכתי סביב 4000 ק”מ ,
כמה מאות ק”מ של הליכה
ומעל 3000 ק”מ ריצה

משמאל נעלים חדשות זהות מדקטלון , בשנים האחרונות , הפכתי לסוג של ” טייס ניסוי ” למוצרים שלהם
תיקים מכנסי הליכה , נעלים
רוב הציוד שלהם עובר מבחני גהנום אצלי , שימוש אינטנסיבי בג’ונגל ,
בריצה והליכה , בוץ , מים
ומאות כביסות.

המוצרים פשוט מעולים בודאי יחסית למחיר . החיבה הישראלית למותגים
מביכה בעיני .
כך גם כישלון הרשת בארץ
הנובע מכך .


****************************************************

אי שם בשנות העשרים לחיי , עוד בתקופה שנהגתי לקרוא הרבה ספרים , הרגשתי סוג של דחף לקרוא את
” כה אמר זרתוסתרא ” ניטשה
אולי חשבתי אז שחסרה לי השכלה בתחום ,
או ידע כללי, השד יודע למה …
האימרה הידועה של נטישה
ש” אלוהים מת “
או במקרה של הספר הזה ,
קביעה ,
נקודת מוצא .
הסתבר לי שלא תמיד היתה כזו

רק שנים לאחר קריאת הספר
הבנתי שאומנם הפרסום הגדול של ” ההתרסה”
הגיע מהספר הנ”ל
אבל לראשונה , זה הופיע בספר מוקדם יותר בשם
” המדע העליז ” 1882

הציטוט המלא
“אלוהים מת. אלוהים נשאר מת. ואנחנו הרגנו אותו.”

שם זה נאמר על ידי אחת הדמויות בספר כחלק מסצנה
כאזהרה, אבחנה.
ולא אמירה נחרצת , כפי שאני התרשמתי בכה אמר זרתוסתרא המאוחר יותר.
.

בניגוד למה שחושבים לא מעט אנשים
ניטשה לא טוען או אומר ש” אין אלוהים “
אלה שהאנושות חיה כאילו אין אלוהים ו
למרות שעדיין מרבים לצטט אותו או לדבר בשמו .
האנושות הרגה את אלוהים בפועל ונותרה רק הדת .

כל אחד שיעשה את ההשלכות לגבי המציאות שהוא מכיר כיום .

הוא לא שמח על ” מות האלוהים ”
זה לא היה איזה ניצחון
הוא הבין איזו תהום מוסרית עלולה להפתח .

” כשאין אלוהים ”

אפשר מן הסתם להבין שניטשה היה חובב קטן מאוד של דת .

אבל גם היה חובב קטן מאוד של פילוספיה שהיא לא ” שלו ”

התמונה מעלה היא מהטרק האחרון שלי

קטע המוזיקה שהוספתי
נקרא
” וואן גוך ”
ומצליח ללכוד יפה את הלך הרוח שלי
לפעמים כשאני צועד לבד בטבע .

**********************************************************************

בין פעמיים לרוב 3 פעמים בשבוע הולך ברגל בג’ונגל
לפעמים לבד , למסלולים ארוכים משתדל למצוא עוד כמה ללכת איתם או שיצטרפו אלי .
סוחב על הגב מים , פילטר שאפשר לסנן מים מנחלים
בגדים ארוכים , מקל הליכה אחד , 2 טלפונים לנווט , מטען נייד אחד או שניים פנס ראש
דוחה חרקים , ואם בתוכנית גם הרבה נחלים לחצות , גם סנדלים

המסלול שצולם למטה , התחיל במים והסתיים במים עשר וחצי שעות לאחר ההתחלה
מסלול קשה 24 ק”מ , 1350 מטר עליה , שהבעיה במקרה שלי היא דווקא הירידה .
בנוסף
כל כוון דרש רכיבה של שעה וחצי על האופנוע כדי להגיע ולחזור .
טרקים אחרים
אני פשוט מגיע יום או יומים קודם וישן באזור .

מצאתי כאן כמה אנשים שלפעמים אנחנ סוג של יוצאים לריצת שטח .
15-17 ק”מ ריצה בעליה ואחר כך חלקית בירידה במשך 3.5-4 שעות , זה קשה .

_{כאן רואים אותי , מימני בחור גרמני ומימינו אמריקאי דובר תאית סבירה ויפנית טובה}


בסוף השבוע האחרון רכבתי כמעט 300 ק”מ , ישנתי בכניסה לשמורת טבע באיזה חווה חקלאית קטנה
שמארחת גם מטיילים בעיקר תאלנדים , שבאים לשמורה .
לשמורה עצמה לא יכולתי להכנס עם האופנוע אלה רק בהסעה .
וכך חברתי לחבורה של תאילנדים שהתאכסנה באותו מקום ונכנסנו יחד בטנדר בבוקרו של יום המחרת

בלילה הם ארגנו סוג של ” על האש ” תאילנדי
שזה מין מנגל שעליו צולים בשר וסביבו יש מים שבהם מבשלים ירקות או בשר לסוג של מרק

בעיקרון אני דיי מוותר על הבשר , אבל ירקות אוכל בשמחה .

התאילנדים שטיילתי איתם הם מעמד בינוני שנוצר בערך ב 20 שנה האחרונות
הם מטיילים , רוכבים על אופניים ואופנועים ומצבם הכלכלי טוב למדי

מנגד , יש אזורים ענקיים של כפרים נידחים שלא מעט מהכפריים עניים
בטרק האחרון למשל ראיתי דיי הרבה פורטרים , סבלים שסוחבים ציוד עבור המטיילים שעולים לפסגה

נשים , גברים חלקם דיי מבוגרים ומבוגרות , סוחבים סלים עמוסים בתיקים , מים ,
וציוד אחר עבור מטיילים ,
זה כמובן לא יחודי לתאילנד .
בדקתי מה המחיר , 40 באט לק”ג שזה 4 שקלים , הערכה שלי כל פורטר סוחב כ 30 ק”ג ומעלה של ציוד
במשך שעות להרוויח שכר של כ 120 שקל ליום , כמובן שבעונה הגשומה כמעט אין עבודה .

איך אמר שלט ברוח הבודהיזם שצלמתי באחד הטרקים

_{” קצת בודיהיזם לא יזיק “}

**********************************************************************

לפני כשלושה שבועות הבת הקטנה הגיעה לכאן עם חברה
עוד בארץ ” סוג של ” שכנעתי אותה להוציא רשיון על קטנוע
ואני ממליץ לכל אחד שרוצה לטייל באסיה לעשות זאת , רשיון אומר שהביטוח הרפואי מכסה
חלילה במקרה של פציעה .
ועצם היכולת לרכב כאן על קטנוע הופכת לעצמאות נהדרת .

כך במשך תקופה הרכבתי אותה לשעורי רכיבה בארץ.
ברגע שהגיעה , שכרתי לה קטנוע, ובמשך כמה ימים הפכתי למורה נהיגה .
רכבה אחרי לכל מקום כשאני מסביר ומתקן .

נכון , עמוס כאן , נכון נוהגים ” הפוך “
אבל התאילנדים סבלנים וסובלנים , אין שום אלימות בכביש , לא צופרים לא מקללים

ומאוד מודעים לאלפי הדו גלגליים שנעים בכבישים .

לישראלים שרגילים לאוכלוסיה ענקים מהזן של

” דוקרים , נודרים ”

זו הפתעה לגלות עד כמה אין כאן אלימות בכבישים .

אני לא מעיק , היא מטיילת עם החברים שלה ואם תרצה נטייל יותר יחד .


************************************************************************

המחשבה שלפעמים חולפת לי בראש
” הלואי והייתי מטייל עם אבא שלי על אופנוע “

אם יום אחד בעתיד מישהו מהחברים שלכם , הילדים שלכם או ההורים ( למי שיש כאלו שמסוגלים לכך )

יציע לכם להצטרף לטיול אופנועים
חשוב שתזכרו להגיד ” כן ” .

גם אם באותו רגע זה לא בדיוק יסתדר לכם

אין דבר כזה
” רגע מושלם ”
תמיד יש תרוצים ” למה לא ”

תמצאו זמן

אתם תודו לי על כך .

אני לא נוהג לשמוע מוזיקה בזמן רכיבה , אבל לפעמים מתנגנים לי דברים בראש
לפעמים זה שירים מטומטמים של בוני M
ולפעמים ,כמו לאחרונה, זה ONE

של U2

המילים נפלאות

לילה טוב
כאן לילה בצ’אנג מאי