את הפוסט הבא , פרסמתי לראשונה בקפה דה מרקר לפני שנתיים וחצי
יצא לי לקרוא בו שוב לפני כמה ימים , לכאורה שנתיים וחצי זה לא הרבה זמן
אבל המון דברים השתנו אצלי .
החלטתי לפרסם אותו גם בבלוג הזה
בשנת 1988 סיימתי שנת לימודים ראשונה בטכניון , לפני אותה שנה חזרתי משהייה דיי ארוכה בחו"ל
שני החברים הטובים ביותר שלי ,בדיוק טסו לאוסטרליה
סיימתי את אותה שנה בצורה סבירה ואז החלטתי לקחת חופש של שנה מהלימודים ולהצטרף אליהם באוסטרליה
התחזית העגומה של כל הסובבים אותי היתה , שכבר לא אסיים את תואר "המהנדס" הנכסף
תחזית שהתבדתה …..
בעתיד תהינהעוד תחזיות רבות שתתבדנה
***********************************************************
בתחילת שנות התשעים היו מחשבות על חתונה כלשהי , לבסוף החלטתי שזה לא מתאים
יצאתי לטיול אופנועים נוסף במקום , כמעט לא חזרתי לישראל אז , אבל חזרתי
לבסוף התחתנתי לפני כעשרים שנה , לא רציתי ילדים במיוחד ,ולא רציתי להתחתן במיוחד
צפי הסובבים אותי היה , שלא אהיה אבא טוב במיוחד
דיי הסכמתי
אומנם אין הנחתום בלה בלה בלה
אבל כנראה שיצאתי לבסוף אבא לא רע ( עוד תחזית שהתבדתה)
אם יש משהו שאני ממש לא מצטער עליו אילו שתי הבנות שלי .
עברו 18 שנה ומחר הבת הגדולה שלי מתגייסת , זה לא שיש ערך מיוחד "לגיוס " עצמו
זה פשוט סוג של סגירה רישמית של פרק בחיים , שלה , וגם שלי
היא אומנם בטוחה שהגיעה לגיל 18 דיי בעצמה , אבל אני זוכר מצויין את השנים שקמתי בלילות להאכיל ולחתל אותה
זוכר מאות אמבטיות , עשרות ביקורים אצל הרופא ,מסיבות בגן ובבית הספר ועוד ארועים כאלו ואחרים
שהורים חווים במהלך גידול ילדיהם
היא פחות זוכרת …..
אומנם על התמונה רשום שהשנה היא 2010 אבל התמונה בערך משנת 2003
עברו מספר שנים והתמונה הבאה כבר משנת 2008 כנראה , טיול אופניים ליד הבית .
השנים עברו להן , חלקן שנים דיי קשות לי אישית וגם ביחסים עם הגדולה
אבל לאחרונה , אני מקווה , שאנחנו מבינים אחד את השניה טוב יותר …..
אולי זה קרה כי כולנו התרגלנו לעצם העובדה שעזבתי את הבית ואנחנו מסתדרים טוב יותר כיום
אולי היא התבגרה
או כי אני הזדקנתי , לא משנה הסיבה , אני מקווה שמגמת השיפור תמשך
ימים יגידו .
לאחר שטיילה זמן מה בשביל ישראל כאשר מישהו אחר ניווט , החליטה לשפר את יכולתה
יצאנו לאזור כאן , היא על אופניים ומפה
ואני עם הכלב בריצה
מחר בבוקר , מן הסתם יתווספו עוד כמה תמונות לארכיון
******************************************
לא מעט דברים עברו בחודש האחרון , נאלצתי לפרוץ לדלת בבית הקודם כי המנגנון התקלקל
עשיתי זאת בעזרת מקדחה ורשיון נהיגה
שוב פרצו לי לקראוון , שברו חלון , שברו כוסות צלחות וטינפו , וגם גנבו מספר פריטים
פריטים אחרים מצאתי זרוקים ביער , במצב שמיש ….
התחלתי לחפור לקראת בניית הבית , זה לא שחלילה קיבלתי היתר בניה
אבל זה כבר דיי קרוב , ורציתי לבדוק איזה סוג יסוד אבצע
וגם קיבלתי מתנה עץ זית מהשכן שלא חפץ בו , אז נטעתי את העץ הראשון של הבית העתידי
******************************************************************
בסוף 2016 קיבלתי סוג של החלטה אסטרטגית לצמצם מאוד את עומס העבודה
ולהשתדל "להתחיל " לסיים פרוייקטים שונים שהמתינו לי שנים
לקראת סוף שנת המס 2016 ביצעתי שינויים מהותיים בצורת העבודה
התחלתי במספר תהליכים כדי לסדר רישום בטאבו / מינהל מקרקעי ישראל וכ…
אני מקווה שאצליח לסיים חלק מהדברים כבר ב 2017 ואת השאר אשתדל בשנה שנתיים הקרובות
כל הבירוקרטיה המטורפת הזו שיכנעה אותי שזו פעם אחרונה שאני עושה פרוייקט בסדר גודל של בנית בית בישראל
אבל על כך בפוסט נפרד
***************************
אם יש לנו הקצבה של " ככה וככה " שנות חיים בבריאות סבירה
לי נשאר
"ככה "
ואם הייתי מראה לכם בעזרת הידיים את יחסי הגדלים ,הייתם מבינים
כלומר פחות משליש לדעתי ,אולי רק רבע
ויש לי תוכניות
לא ברור מה אצליח לבצע מאותן תוכניות
מנסיון , הפסקתי לנסות לבצע תחזיות לעתיד , אני כשלון גמור בתחום …..
במיוחד בכל הנוגע לעתיד של עצמי
הייתי רוצה לצאת לעוד מספר טיולי אופנועיים ארוכים בעולם
רצוי כל עוד אני מסוגל להרים אופנוע כזה גם לאחר שהוא נופל
כיום הכינוי לסוג המסעות הנ"ל הוא
OVERLAND
יש בלוגים ואתרים רבים בנושא , ולאחרונה מצאתי עצמי קורא לא מעט בכמה מהם .
אבל עוד חזון לעתיד
למעלה אוסטרליה 1988
למטה , יוון 2012
שימו לב להבדלים בכמות השיער שלי
למרות שבחלק מהתמונות אני נמצא עם חברים
רוב המסעות שלי בעולם נעשו לבד , כמובן שפוגשים אנשים אבל מבלים גם לא מעט זמן לבד
יש לכך חסרונות ויש יתרונות
החסרון הוא שלבד דורש ממך להסתדר טוב עם עצמך , ולעיתים גם לי זה קשה
היתרון הוא , שאם אתה מסתדר עם עצמך דיי טוב , כשמטיילים לבד , יש הרבה הזדמניות לבלות עם עצמך .
למטה , בדידותו של הרוכב למרחקים ארוכים
1988
ויוון 2012
זהו , פוסט קצת ארוך עם הרבה תמונות
מחר בבוקר נשכים קום ונקח את הבת הגדולה לגבעת התחמושת
יש הטוענים שהקרב ההרואי ברמה האישית בגבעת התחמושת
היה קרב מיותר
אני דיי מסכים
בימי חיי ראיתי כמה וכמה קרבות מיותרים , למרות הביקורת הקשה שלי על התנהלות המדינה
כמעט בכל תחום
אני לא נגד הגיוס של הבת הגדולה
היו לנו לא מעט שיחות דיי ארוכות בנושא לאחרונה
לדעתי ,גם ברמה האישית זה דיי ממולץ לצאת לשנתיים מהבועה שחייתה בה עד היום
גם כאן , "ימים יגידו "
אשאיר את הביצוע של אילנית לשיר
"כשהיינו ילדים "
אין לי הסבר מדוע
ניתן כמובן ללחוץ על התמונות להגדלה
נב
האם גם אתם חושדים שהלחן הועתק מיכאן ?
השיר של דלידה הקדים את "כשהיינו ילדים " בעשור
תהנו 🙂