30.4.11

התארחו אצלנו התאומים של אחותי

אני דיי שונא לטייל בחגים אבל לא תמיד יש ברירה

נסענו למדבר , אזור מצוקי דרגות , לקחתי את המכונית של אחותי העמסנו בציוד

והפלגנו לעבר מצוקי דרגות

טיילנו ברגל באזור ולבסוף לקראת ערב החלטתי להתקדם לכיוון עין גדי

כדי שנוכל להכנס מוקדם בבוקר לשמורה .

הגענו לחניון והצפוי הפך למציאות

החניון היה מלא בעארסים יהודים , עארסים ערבים ודוסים, ואמנם אני ירושלמי במקור

ואני רגיל לחיות בעיר של עארסים , אבל זה כבר מוגזם .

כמות הזוהמה עלתה על כל דמיון . 

עוד ניסינו לעשות איזה סיבוב רגלי לחפש איזו פינה אבל מרגע לרגע היה ברור שאנחנו לא נשארים

לא בעשן , הזבל ורעש המוזיקה המזרחית שהתערבבה לה עם הבאסים של מוזיקת הטראנס .

הסתובבנו חזרנו למדבר , לצערי לא יכולתי להכנס לעומק המדבר עם המכונית של אחותי

אז מצאנו מקום סביר כמה מאות מטרים ממצוקי דרגות .

באזור היו פזורים עוד אוהלים , של אנשים " בסדר "   מה שאומר שיחסית היה שקט , ומאוד נקי .

למרות ש"בסדר" בקנה מידה ישראלי , זה לא ממש שקט , אבל סביר .

הקמנו אוהלים, אחד לי ולבן של אחותי ואחד לבנות שלי ולבת של אחותי

בישלנו ארוחת ערב שכללה אורז , נקנקיות ( כמובן ) סלט , מצות או לחמניות לפי בחירה

ולבסוף תה עם מרשמלו שרוף .

לאחר הארוחה טיילנו קצת בחושך המדברי  והלכנו לישון

בשעה אחת עשרה וחצי  לערך , נחתו עליינו שלשיית ג'יפים

שהכילה גם גיפאים בפנים , לצערנו ….

ג'יפאים זה עם מיוחד , לרוב אנשים בסדר , אבל רובם  עדיין מספרים בדיחות צבאיות

למרות שהם כבר בני חמישים .

אילו שליידנו היו מצויידים גם בנשים דיי פרות , ילדים  נודניקים וכלב בשם " ביבי "  ( בחיי )

התעוררנו, ועל שאלתי " איך מכל המדבר דווקא חניתם כאן "? 

לא קיבלתי תשובה , רק הילדים רצו אחר הכלב וקראו " ביבי " " ביבי "  .

לבסוף בשעה 12 פשוט קמנו ועברנו מקום .

ולבסוף נרדמנו .

הקטע המצחיק הוא שאותם ג'יפאים פשוט לא הבינו מה לא בסדר , ובבוקר באו והוציאו לנו קפה וארוחת בוקר

וכשהם עזבו את המקום , לא הותירו פרור כמו שאמרתי , לא אנשים רעים .

משהו בחינוך הים תיכוני דפוק .

 כשטיילתי באוהל בארופה שנה שעברה בגרמניה אוסטריה וסלובניה תמיד היה שקט וסדר

איטליה וקרואטיה זה כבר כמו ישראל , והונגריה היכן שהוא באמצע , לא כמו הישראלים אבל בודאי לא שקטים ומסודרים כמו הגרמנים ..

בבוקר קמנו מוקדם טיילנו בשמורת נחל דויד , היה ריק כשנכנסנו , ובחלק העליון נותר דיי ריק גם בצהרים

אבל כשרצינו לצאת , נתקלנו בנחשול אדיר של אנשים שנתקע בחלק של המים .

לישראלים יש ביטוי

" אל תסתכל בקנקן אלה במה שיש בו "

ובספר הטאו כתוב

" כד החרס

  עיקר שימושו הוא בחללו .

  על כן האין , יש לו תפקיד

  הריק הוא בעל צורה .

  לעיתים היש הוא רק תרוץ , אריזה .

  והאין , הוא האוצר האמיתי ."

זה דומה ושונה , נכון שהבפנים הוא החשוב בשתי הגישות , אבל לישראלים חשוב " מה שיש "

לעומת הטאו  שם מתייחסים לריק , למה שאין .

אל תבהלו , עדיין לא התחלתי לעופף .

*******************************************

מי שמכיר אותי יודע את דעתי הלא ממש מחמיאה על אהבה לטווח ארוך , זוגיות

ו"כל הג'אז הזה "

לדעתי זה משהו נדיר מאוד .

בפסח נזכרתי בסבא שלי שחי עם אישתו 50 שנה

היו בין הזוגות הבודדים שאני מכיר שעדיין אהבו אחרי 50 שנה

למרות שהוא במיוחד, היה בעל אופי של זאב בודד ושתקן .

לאחר שקיבלה שבץ מוחי טיפל בה עד שמתה .

לאחר מותה חי עוד 10 שנים בביתו לא היה מוכן לעזוב בשום מחיר .

בתמונה למעלה הקטן עם האוזניים זה אבא שלי

השארתי את השיר של נטלי מרצ'נט זמרת שאני דיי אוהב

שיר בשם

Beloved Wife

למרות הציניות שלי בנושא …

אולי סוג של תקווה לאלו שעדיין מאמינים

שבת שלום

20.4.11

כנראה עקב חג הפסח נחתה על ישובי הקט סוג של מכה

מכת יתושים ..

ומאחר ומאסתי בכול החומרים הכימיים השונים שאומנם דוחים יתושים

אבל אני מניח שהם לא מוסיפים בריאות לגוף האנושי , חיפשתי אלטרנטיבה

כבר מזמן ידוע לי שיש מכשירים אולטראסוניים שדוחים עכברים או חולדים (חפרפרות בלעז )

אז שוטטתי לי ברשת כדיי לבדוק מה יש בתחום האולטראסוני שדוחה יתושים .

ואכן מצאתי ערב רב של מכשירים בצורות שונות רובם תוצרת סין .

הזמנתי אחד באיביי במחיר שווה לכול נפש של 25 שקלים כולל משלוח

מאחר ואני סקפטי מולד , הזמנתי רק אחד כדיי לבדוק את יעילותו אם וכאשר יגיע

( דיווח ניפרד בנושא , יהיה בעתיד )

כמו תמיד כאשר אני משוטט ברשת , אני מעלה ברישתי כמות אדירה של מידע שרובו דיי חסר תועלת .

אבל להפתעתי גיליתי הפעם שיש מכשיר הנקרא  " דוחה ילדים " 

Teenage Repellent

או " דוחה בני נוער " בתרגום מדוייק .

באנגליה מסתבר יש בעיה קשה של וונדאליזם על ידי בני נוער

בשנת 2006 חברת אבטחה בוויאלס יצאה במכשיר מהפכני כדי לנסות לטפל בבעיה

המכשיר משדר גלי קול בתדרים גבוהים שרק בני נוער מסוגלים לשמוע , סוג של צפצוף מעצבן

בתדר של 17-18  קילוהרץ .

מתסבר שיש באוזן האנושית שערות עדינות שבגיל 20-25 נושרות , שערות אלו קולטות תדרים גבוהים

וגורמות להרגשת אי נוחות אצל ילדים ובני נוער .

בתי ספר ועיריות רוכשות את המכשיר הנ"ל  וברגע שיש בעיה של התקהלות , בדרך כלל בלילות

פשוט מפעילים את המכשיר , ורוב בני הנוער עוזבים את המקום לאחר מספר דקות .

באתר החברה יש אוסף של תדרים שניתן לנסות בעזרת הרמקולים של המחשב .

לאחר נסיון קצר בשיתוף פעולה מלא של הבנות , הסתבר שזה אכן עובד .

אני לא שמעתי כלל את התדר של 17-18 קילוהרץ , ולהן , הציפצוף גרם הרגשה לא נוחה .

כול אחד מוזמן לבחון  עצמו

כאן

בתחתית הדף יש מבחר תדרים שנועדו לשמיעה בגילאים שונים .

כמובן שהמתקן הנל עורר פולמוס רב בנושאי " זכויות ילדים ונוער "

הילדים של אחותי באים לשון כאן למשך שבוע , אז יתכן שאזקק למכשיר  בדחיפות

לכול בני הנוער

הוספתי את טדי ווילסון ובן וובסטר המעולים

בביצוע של 

Honoring Our Elders

נ.ב

יש כבר חברות זריזות שהוציאו רינגטונים בתדרים הנ"ל  , מה שאומר

שרק בני נוער יכולים לשמוע שיש שיחה נכנסת והסלולרי מצלצל

7.4.11

לפני מספר ימים שאל אותי הבן של אחותי איך ווירוס התולעת סטוקסנט

יכול לפגוע פיזית ולהרוס מתקן גרעיני כלשהו כמו צנטרפוגה בכור באיראן .

איך יכול משהו שנמצא על מחשב לפגוע לא רק במחשב עצמו .

דוגמא פשוטה , מערכת בקרה של מכונת כביסה ביתית , אני בטוח שמעולם לא הקדשתם לכך מחשבה

למכונת כביסה יש מערכת פיקוד ויש את החלק המכאני של המנוע

עד לפני זמן לא רב כרטיסי הפיקוד על מכונות כביסה דמו מאוד לכרטיסים המחוררים של המחשבים הישנים

או לתיבות הנגינה האלו שבהן יש גלגל עם בליטות שמסתובב ומפיק מנגינה אחת בלבד .

כיום יש כבר פיקוד אלקטרוני שזה סוג של מחשב פשוט .

מערכת הפיקוד אחראית על כמות המים , אורך זמן הכביסה , זמן הסחיטה ומהירות הסחיטה .

מה יקרה אם "האקר" מומחה למכונות כביסה יפרוץ למערכת הפיקוד של המוכנה וישנה אותה ?

נניח יגרום למכונה לסחוט במהירות גבוהה ואז לעצור ואז שוב להתחיל לסחוט ?  כמה זמן תחזיק מעמד המכונה ?

ונניח שישנה את הפיקוד על כמות המים מה יקרה ?

ניתן בקלות לגרום להצפה של הבית

כאן כבר הנזק יחרוג מנזק למכונה בלבד ויגרם גם נזק סביבתי .

הבנתם את הפוטנציאל ?

קראתי מספר מאמרים לאחרונה בנושא סטוקסנט , אין לי הבנה גדולה במערכות מחשבים

ולכן אין לי יכולת להכנס להסברים מעמיקים בתחום .

רק אסכם בקצרה מה שמשערים שקרה או אפשרי שקרה .

הקוד של הוירוס נבנה כך שיגרום לשינויים קלים בפעולה של מתקנים שונים

למשל , צנטרפוגה זה מכשיר הדומה מאוד למכונת כביסה בזמן סחיטה , היא מסתובבת במהירות גבוהה

ונועדה לרוב להפרדת חלקים בעלי משקל סגולי שונה בתמיסות .

נניח והוירוס יגרום לשינויים קטנים ומהירים במהירות המנוע ,לאחר זמן לא רב יתחילו מנועים להתקלקל

זו דוגמא אחת

ואם בכלל נגרום למערכות הבקרה לקבל שגיאות בקריאת חישני חום למשל , הרי כל פעולת המפעל תשתבש .

והגרוע מכל הוא חוסר הבטחון של הגורם האנושי .

פתאום מפעילי המפעל לא יבטחו עוד בקריאות המכשירים , בעצם לעולם לא ידעו אם הקריאה שהם מקבלים

היא מזוייפת או אמיתית .

ואמון , זה דבר שקל להרוס וקשה מאוד לבנות חזרה וזה לדעתי הנזק האמיתי של אותו וירוס .

בשנת 2008 חברת סימנס עבדה יחד עם מעבדה ממשלתית בארה"ב על פיתוח הגנות למערכות

שונות שהם מייצרים במיוחד עבור מפעלים רגישים בארה"ב

חברת סימנס היא אחת הספקיות הראשיות של רכיבים לכור ….

שאלה נוספת

מדוע למשל הוירוס פגע רק בכור באיראן נניח ( בהנחה שהוא אכן פגע ) ולא בכור ביפאן ?

חוקר גרמני קבע שחלק מהמאפיינים של הוירוס היו יחודיים למבנה ספציפי

למשל , הצנטרפוגות אורגנו בצוברים של 164 יחידות

ואכן המספר 164 מופיע לא מעט בקוד הנ"ל לפי דיברי אותו חוקר .

מי אחראי כנראה לאותו קוד זדוני ? 

יש כיום רק מעצמת על אחת בתחום הסייבר , וזו ארה"ב

  + השילוב של סימנס הגרמנית עם מעבדה אמריקאית נותן רמז דיי עבה לדעתי .

אגב כל הנכתב לעיל הוא סתם ספקולציות מחשבתיות ולא יותר .

מעולם לא הייתי " המרגל שחזר מהכפור "  ולמרות חיבתי לספרי ג'ון לה קארה , אין לי שום נגיעה בתחום .

**************************

בשנת 1999 התחלתי לבנות את הבית שאני גר בו כיום לצורך העיניין רכשתי טלפון סלולארי .

הטלפון חסך לי שעות רבות של ריצות .

לאחר סיום הבניה הטלפון נשאר אצלי בעיקר לצורכי עבודה .

אט אט חילחלה ההבנה שאני מאבד שליטה על הפרטיות  .

פתאום גיליתי שבכול רגע ניתן להטריד אותי בזוטות מפגרות מהעבודה

כל אחד שלא הבין איזו שטות לא התאמץ ומיד התקשר , כל זה נבע מהקלות הטכנולוגית בתקשורת .

בשלב מסויים זה הפך לבלתי נסבל למישהו שרגיל ואוהב לבלות לא מעט עם עצמו .

כיום רוב הזמן הטלפון שלי סגור , היה לא קל בתחילה אבל אנשים התרגלו .

מי שרוצה שולח מייל שאני בוחר את הזמן לקרוא ולענות .

אני רואה על הבנות , זה דור שקשה לו להיות לבד , בעיקר כי הוא מאבד את המיומנות החשובה הזו .

הזמינות של הטלפון וה SMS , מאות החברים בפייסבוק ובסקייפ שתמיד פתוח ברקע .

כל אלו גורמים לאובדן היכולת להשאר לבד ולהרגיש נוח עם זה .

ההזדקקות הזו לגרויים חצוניים תמידיים , גורמת לדעתי נזק אישיותי , ולחוסר התפתחותי מסויים .

ואני לא מדבר על הצורך האנושי בהפגת הבדידות , אני מדבר על הצורך האנושי לשבת בשקט ולפענח לבד דברים .

בלילה הגוף עושה זאת בצורה לא מודעת על ידי חלימה .

אבל בכול התרבויות האנושיות התעלות רוחנית תמיד מגיעה עם התבודדות , כמו למשל נזירים בודהיסטים

או נזירים נוצרים למשל .

זה משהו שאובד ואם נמשיך כך , בסוף נאלץ ללמוד את המיומנות הזו מחדש .

האריי נילסן כתב את השיר הבא שמובצע על ידי איימי מאן .

הארי נילסן שמת ב 1994 נודע בעיקר בגלל שיר הנושא מהסרט

" קאובוי של חצות "  המצויין

אישית , הכרתי את השיר הזה בביצוע ישן של להקת

three dog night מסוף שנות השישים תחילת השבעים

פרוש השם " ליל שלושת הכלבים " מתאר לילה קר במיוחד שבו צריך להתכרבל עם שלושה כלבים

כדיי להתחמם, לא מספיקים כלב אחד או שניים כנראה

15.3.11

מאחר ויש בורות עצומה חשדנות ופחד מכל הנושא ועקב היותו בחדשות

אנסה ממש על קצה המזלג לתת הסבר על אנרגיה גרעינית

אשתדל להמנע ממונחים ועודף מדעי

**********************

יש שני סוגי אנרגיה גרעינית הראשון ," היתוך גרעיני "

תהליך בו על שני אטומים קלים כמו מימן מופעל לחץ אדיר והם מתמזגים והופכים לאטום כבד יותר 

במקרה זה הליום .

תהליך זה פולט אנרגיה אדירה , ואינו קיים עדיין בצורה מבוקרת .

פצצת המימן היא דוגמא להיתוך גרעיני לא מבוקר  , והיא חזקה פי כמה אלפים מפצצה גרעינית "רגילה " .

היתוך גרעיני נמצא במצב טיבעי בכוכבים ואנרגית השמש מקורה בהיתוך גרעיני .

הסוג השני של אנרגיה גרעינית הוא תהליך הפוך לוקחים יסוד גדול וכבד כמו אוראניום

מפציצים אותו בחלקיק שנקרא ניוטרון דבר שגורם להתפרקותו ליסודות קלים יותר תוך פליטת אנרגיה .

חלק מהאנרגיה נפלט בצורת קרינה רדיואקטיבית

*************************************

אם מישהו חושב שאבולוציה זה דבר מושלם והדרך הטובה ביותר נבחרת תמיד

טועה .

לאקראיות יש משקל כבד .

זה נכון גם לאבולוציה בטבע , ואם הדינוזאורים לא היו נכחדים היינו עדיין יונקים בגודל עכבר .

וזה נכון גם לאבולוציה של מוצרים ותהליכים .

למשל , מנוע שריפה פנימי בצורותו הנוכחית רחוק מלהיות אידיאלי , אבל זמינותו של הנפט והשפע שלו בעבר

גרמה לו להיות פופלרי למרות הזיהום והביזבוז ..

וכיום קשה מאוד לשנות תעשיות שלמות רק כי פעם בחרו במשהו לא יעיל .

שינוי כזה דורש משבר .

כי בני אדם משתנים רק בעיקבות משברים .

ההיסטוריה של האנרגיה הגרעינית דומה .

הביקוע הגרעיני פותח קודם כל בגלל הצורך הדחוף בנשק גרעיני במלחמה נגד יפן .

ולכן נבחר אוראניום כבסיס להפקת האנרגיה .

וכל התהליך התבסס על ידע צבאי ורצון של הצבא לשמור על יכולות להפוך חומר גרעיני אזרחי לפצצות .

כורים מהדור הראשון והשני שפועלים עדיין בעולם מתבססים על אוראניום במוטות .

תהליך יקר , בזבני ויחסית מסוכן .

את תהליך הביקוע מבקרים על ידי מערכת קרור מסובכת ומוטות של חומר בולע קרינה כמו גראפית .

במקרה של תקלה ישנה סכנה תמידית של בעיית קרור שתגרום לתגובת השרשרת לצאת משליטה

דבר שיגרום להתכת מוטות האוראניום במקרה הקל

והתכה של הכור כולו במקרה הרע .

מה שנקרא " הסינדרום הסיני "  כי ליבת כור בארה"ב יכולה תאורטית להתיך את דרכה דרך מרכז כדור הארץ עד לסין

במקרה של יפן אפשר לקרוא לזה הסינדרום האמריקאי , כי הליבה תגיע לארה"ב .

הבעיות העיקריות של שימוש באוראניום הם , נדירות יחסית של המתכת

תוצרי פסולת מאוד רעילים שדורשים אחסנה של אלפי שנים , ויעילות נמוכה של הכור .

ישנם כיום כורי אוראניום  חדישים יעילים הרבה יותר וחלקם בטוחים לחלוטין כנגד כשל במערכת הקרור

והתכת הליבה .

במקום מוטות יש אמבט של כדורים  כל כדור מכיל גרעין אוראניום עטוף במעטה חומר בולע קרינה .

התכנון הוא כזה שגם אם מערכת הקרור לא תפעלל כלל , המרחק בין גרעיני האוראניום לא יגרום

לתגובת שרשת ספונטנית והתכה של הליבה .

יתרון שני שקשה מאוד להפוך אלפי כדורים עטופים לפצצה גרעינית .

כורים כאלו נבנים כיום בסין .

סוג נוסף של כור , שעבד בצורה נסיונית בארה"ב בשנות השישים ונשכח .

זה כור על בסיס חומר גרעיני קל שנקרא תוריום .

משלבים תוריום בתוך מלח פלואורידי נוזלי .

היתרונות של כור מסוג תוריום אדירים .

החומר זמין מאוד בטבע , למעשה הוא מצוי בסלעים פשוטים .

חומרי הפסולת  פחותים מאוד בכמותם  ורעילים רק לכ300 שנה .

לא ניתן להפוך תוריום לפצצה גרעינית .

ומערכת הקרור הנדרשת היא מינימלית .

כי בניגוד לכורים מהסוג הישן שבהם במקרה של תקלה יש לקרר את הליבה על ידי הזרמה מאולצת של נוזל קרור

דבר בעייתי בזמן אסון .

בכור התוריום שפעל בשנות השישים . התוריום היה במצב נוזלי .

כאשר במקרה של תקלה כל נוזל הליבה פשוט זרם החוצה למאגר ששם מספיק קרור של כמה מאות מעלות

נוזל התוריום הפלואורידי התמצק ולמעשה " קפא " .

רוב הדור שהיה בעל ידע בנושא כורי תוריום כבר מת .

והיום כדיי לפתח כורים כאלו נאלצו ללמוד את החומר מחדש .

למעשה בישראל גר מומחה לאנרגיה גרעינית יהודי בשם ד"ר אלווין רדוקובסקי .

האיש היה שותף בפיתוח הצוללת הגרעינית הראשונה נאוטילוס

וב 2002 פתח חברה בשם " תוריום פאואר "שעוסקת במחקר בתחומי כורי התוריום .

כור נסיוני שעזר בפיתוחו נבנה כיום ברוסיה ( ולא בישראל , בצורה מפתיעה ) .

במטר מעוקב  אחד של סלעים יש כמות תוריום שיכולה לספק את צורכי האנרגיה של משפחה למשך כ 40 שנה .

אם היו שואלים אותי , הייתי אומר שכורי תוריום הם " הגביע הקדוש " של האנרגיה .

בטוחים , יעילים , זולים , ולמעט כמות לא גדולה של פסולת גרעינית , לא מזהמים כלל .

כמובן שהיחידים שמקדמים כורים כאלו כיום באופן רציני הם הסינים ( וגם הרוסים) .

בגלל החשש המוצדק מתקלות בעלות אופי גרעיני פועלים בעולם מעל 400 כורים רובם מיושנים .

החשש והפוליטיקה של ארגונים " ירוקים " לכאורה כמו גרין פיס מונעים בניה של כורים חדישים ובטוחים

כי קל יותר להמשיך לתחזק כור קיים ישן ומסוכן , מאשר להתמודד עם הביקורת של הקמת כור

" אמבט כדורים"  חדיש ובטוח במקרה הטוב

או כור " תוריום " במקרה המצויין .

וכך בצורה פראדוקסלית , דווקא ארגונים בעלי אג'נדה ירוקה לכאורה מסכנים את חייהם של מליוני אנשים

אם בגלל שממשיכים לזהם על ידי תחנות פחמיות

ואם בגלל שמונעים מבניה של כורים חדישים והוצאה משימוש של כורים מתפוררים .

וכורים ישנים אכן מתפוררים , בעיקר כי פלדות רגישות לחשיפה מתמשכת לקרינה ץ

ועם השנים הברזל שמצוי בבטון , וכל מערכות הקרור שבנויות צינורות פלדה דורשות תחזוקה הולכת וגדלה .

ולבסוף מגיעה התאונה הכמעט בלתי נמנעת .

4.3.11

ברק הינו תופעה אקלימית שלא ממש מוסברת עד תומה .

אסכם בקצרה מה כן ידוע , אני מניח שיהיו פרטים שיפתיעו .

הסברה היא שחיכוך בין חלקיקי קרח וטיפות מים בענן יוצרת מטען חשמלי שלילי גדול בענן .

וכמו כל סוג של אנרגיה , גם האנרגיה הזו מחפשת דרך להגיע לשיווי משקל .

מה זה  אומר  מעשית ?

מעבר אלקטרונים שלילים מהענן לקרקע שטעונה מטען חיובי .

זה נעשה בצורת ניצוץ רב עוצמה

הברק .

המתח החשמלי מהענן יורד כלפי מטה עד לגובה של כ 100 מטר מעל פני האדמה , בשלב זה

העצמים על הקרקע " חשים " במתח ומתחילים לשלוח אלומות פלזמה קטנות כלפי מעלה

עד לרגע שאחד מהם מתחבר ונוצר הברק , בניגוד לאמונה הרווחת מהלך הברק הוא גם מלמטה למעלה .

המתח – בין 25000 ל 100000 וולט

זרם אדיר של 10000 אמפר ( לצורך השוואה , בבית רוב הזרם  נע בי 10-25 אמפר )

טמפרטורת האויר סביב לברק יכולה להגיע למעל 20 אלף מעלות .

בגלל חימום האויר הפתאומי והפיכותו לפלזמה נוצר ההבזק , והרעם נוצר כתוצאה מהתפשטות האויר המהירה .

הפגיעה נוצרת בדרך כלל בעצמים גבוהים או חדים , כי משם הכי קל אנרגטית לאנרגיה לפרוץ .

בטבע יש סדר .

פינות חדות אינן יציבות אנרגטית לרוב .

למשל , סכיני גילוח מתקלקלים בעיקר בגלל שנוצרת חלודה על קצה הלהב החד ולא משחיקה כפי שמאמינים .

החלודה זו דרכו של הטבע להביא את החומר לשיווי משקל אנרגטי יציב יותר .

ממליץ לצפות בתמונות הברקים הנ"ל בהילוך איטי ולראות את כיוון זרימת הברק האמיתית בניגוד

לאמונה הרווחת .

***********************************

היום זה פוסט מדעי …

אחת מתופעות הלואי של פצצה גרעינית היא פעימה אלקטרומגנטית אדירה .

הפעימה הנ"ל לא מזיקה ליצורים החיים , לא מידיית לפחות , אבל שורפת כל מכשיר חשמלי שיש בו סליל

סליל גורם לשינוי במתח , תופעה שניקולא טסלה עלה עליה ב 1891 עת המציא את סליל טסלה .

בקיצור … הרבה מכשירים נשרפים .

זה קורה גם במקרים של סערה אלקטרומגנטית בשמש .

בעידן החדש החשמלי זה עדיין לא קרה בקנה מידה אדיר , אבל ב 1989 קיבלנו טעימה

כאשר בקוויבק שבקנדה נשרפו מאות שנאים של חברת חשמל  ונותקה רשת החשמל ליממה שלמה בגלל סערה אלקטורמגנטית .

***********************

ברק גורם לפעימה דומה .

ביום ראשון לפני שבוע וחצי פגע בביתנו ברק .

הברק פגע בפינת הבית

החום הגבוה פוצץ 5-6 אבנים וגרם למספר רסיסים להפוך לסוג של זכוכית שחורה .

הפעימה האלקטרומגנית שרפה עשרות שנאים

את כל מערכת התקשורת בבית , מחשבים ,טלבזיות , מודמים ועוד כהנה וכהנה מכשירי חשמל אקראיים .

התלות שלנו בחשמל ומכשירי חשמל פתאום הורגשה במלוא עוזה .

וגם הבירוקרטיה של הצעות מחיר ושמאים מטעם הביטוח היא דבר בלתי נסבל .

אף אחד לא נפגע כי בית או מכונית משמשים סוג של " כלוב פארדיי "  שזה למעשה כולא ברק

שמסוכך על השוהים בו .

אבל לא ממולץ לשוטט עם מטריה בזמן סערת ברקים , ואם את מרגישים את השערות סומרות …

זה הזמן להסתלק מהמקום , כי השערות " מרגישות " את המטען השלילי בענן .

**********************

לצמחים יש תופעה מענינת , אם חתכת צמח וחיברת לו ענף מצמח אחר דומה

ממקום החתך ומעלה , המטען הגנטי של העץ יהיה זהה למטען של הענף המודבק .

התהליך הזה נקרא " הרכבה " 

כך ניתן להרכיב שזיף על שקדיה , או לימון על עץ תפוזים , ולקבל עץ שמניב גם תפוזים וגם לימונים .

יש  בגינה המון שתילי זית שרובם עקרים .

עכשיו זו העונה לקחת ענף מעץ זית סורי שידוע כבעל זיתים טעימים ולהרכיב אותו על בסיס הזית העקר .

חותכים ענף צעיר מעץ הזית בעל הפירות , רצוי בצורה אלכסונית או צורת תריז .

ואז נגשים לשתיל העקר וחותכים גם אותו בצורה אלכסונית

מחברים יחד בעזרת פלסטר ומקבעים , ומחכים להתחברות של החלקים .

במידה והניתוח יצליח , כל מה שיצמח ממקום החיבור ומעלה יניב פירות .

ואילו הבסיס העמיד יהיה שייך לעץ עקר .

השתיל לפני

ואחרי

שבת שלום

אני מקווה שהאגדה כאילו הברק לא מכה באותו מקום פעמיים נכונה .

אני לא חושב כך .

לאור החוויות שעוברות עלי בשנה האחרונה הוספתי את

" אזור הדימדומים "

של מנהטן טרנספר

שבת שלום

7.2.11

מת הלילה .

אחד הגיטריסטים הטובים ביותר שחיו , לדעתי כמובן

חבר בלהקת " ליזי הרזה "בעבר

לא ארבה במילים , יש לי 3 דיסקים שלו .

חבל שמת כל כך צעיר בגיל 59

אעלה כאן קטע שהעלתי בעבר , לפני מספר שנים

" המשיח עוד ישוב " 

לטעמי , קטע מדהים , מי שיתאזר בסבלנות ויקשיב לכול 9 הדקות ,

ישמע וירטואוזיות מדהימה , ויש קטעים שהגיטרה ממש בוכה . למשל בדקה 5:48

מדהים .

את הקטע הזה ניגן לפני מור , רוי ביוקנן , אגדת גיטרה בפני עצמו , גם הוא כבר ז"ל

26.1.11

אחד מזכרונות הילדות החדים ביותר שלי נובע מכאב חד בצד ימין של הבטן .

בגיל שבע וחצי , אמא שלי , רופאה צעירה בהדסה לקחה אותי דחוף למיון עם אבחון של דלקת תוספתן חריפה .

כיאה למשפחה ספרטנית , הלכתי עצמאית גורר רגל עם כאבי תופת עד לחדר המיון .

הובהלתי במהירות לחדר ניתוח והתעוררתי עם פצע גדול מהודק בשדכני מתכת .

אימי שחששה מאוד מבתי חולים לקחה אותי הביתה עוד באותו יום , כדי שלא אהיה חשוף לזיהום .

פריבילגיה של רופא כנראה ….

**********************

ב 1985 הוקרנה מיני סידרה בריטית בשם

Edge of Darkness

 

על סף תהום בתרגום עברי , או על סף חשיכה בתרגום קצת מדוייק יותר

הסידרה מספרת על אב חד הורי , שוטר , שביתו אותה גידל התרחקה ממנו בגיל מבוגר יותר .

ואז בעת צרה , רגע לפני שנרצחה באה אליו בבקשת עזרה

לאחר הרצחה יוצא במסע גילויים על חיי הבת שנעלמה לו בשנים האחרונות

עד לגילויי שחיתות תאגידית רצחנית שגרמה למותה .

מל גיבסון חידש לפני שנה את התסריט בסרט קולנוע .

הסרט הפך לסרט פעולה , ואיבד הרבה מהגוונים האפלים והפסיכולוגיים של הסידרה המקורית .

במקור האב מנהל דיונים דימיוניים עם הבת שכאילו ממשיכים את מערכת היחסים הטובה שהיתה להם

בכול השנים בה גידל אותה האב.

את המוזיקה לסידרה כתב אריק קלפטון

גם היא נחרטה בזכרוני

מומלץ להקשיב לגיטרה שלו בקליפ מעל

*******************

ביום שישי חזרתי מהמדבר כדי למצוא את הקטנה עם כאב בטן נוסף .

עד שבת אחר הצהרים זה הפך לכאב חד וגרירת רגל מה שהעלה חשד כבד לתוספתן מודלק .

נסענו להדסה עין כרם עם סידורי החניה המשונים , חולים לא יכולים לגיע לחדר מיון , והחניה רחוקה .

ישנה טענה שיש הסעות מהחניה ….

כנראה שלא בשבתות אחר הצהרים , סחבתי את הקטנה + תיקים בידיים את כל העליה עד לחדר המיון .

לפנות בוקר , כאשר הקטנה גילתה שהיא זקוקה לניתוח שכולל הרדמה וחתך בבטן , נכנסה ללחץ .

שאלה  מה יקרה אם לא תתעורר ….

לא זכור לי מתי שיקרתי לה פעם אחרונה , אבל הפעם אמרתי בבטחון מלא שאני אחראי שתתעורר .

נכנסנו יחד לחדר הניתוח ותוך 5-6 נשימות עם מסיכה היא נרדמה .

אחד הדברים שסיבכו את חיי לא מעט , מאז הילדות ועד היום

זה העדר פחד ….

למרות שניתוח כזה הוא בסך הכל פשוט , הרגשתי הרגשה מאוד לא נוחה , לא אני אחראי הפעם והבטחתי לה …

בלילה , לאחר שהתעוררה ,מאחר והיתה חלשה מכדיי לדבר , קראה לי כמו שקוראים למלצרים בסרטים …

עלי ידי קליק בין שתי אצבעות  ….

להכות באצבע צרידה בעיברית צחה …

זה הצחיק אותי כל פעם מחדש .

***************************

כמה אנרגיות מתבזבזות לשווא בימי חיינו , שבוע שעבר "ביליתי" עם הגדולה כל השבוע

בכול מיני בדיקות

השבוע ביליתי 5 ימים בבית חולים עם הקטנה , ומזל שהגדולה יצאה לטיול שנתי .

ביום שני הגעתי הביתה כדיי לעבוד מעט רק כדי לגלות שקבלן פגע לי בקווי הטלפון

ואין לי שום יכולת לעבוד

מזל שבבית החולים יש חיבור אלחוטי לרשת בכול מקום .

יש תקופות שמרגישים איך אנחנו ממש מבזבזים כוחות אדירים לריק .

************************

משונה

מה גורם בשלב מסויים לאב ובת כל כך קרובים להתרחק , כמו באותה סידרה ?

אני כבר מרגיש את התהליך הזה עם הבת הגדולה .

למרות כל השנים שבהם הלכתי איתה לכל מקום , הגיע הגיל כנראה .

היא כל כך דומה לי בחלקים מסויימים באופי
ובאחרים, שונה לחלוטין
אולי לכן החיכוכים ?

או שזה פשוט המצב .

אולי התהליך הזה ימנע עם הקטנה , היא אחרת באופייה .

ואולי זה יעבור עם הגיל , ונחזור להיות קרובים ?….

אני בספק

אני איש דיי קר ודברן קטן מאוד כשזה נוגע לדברים אישיים עם אנשים קרובים .

בכול אופן על דבר אחד אין וויכוח , הן יודעות למי לבוא בעת צרה .

תמיד טענתי שמי שמנסה להשיג הכול או לא כלום
,לרוב נותר  ללא כלום

כנראה שאאלץ להסתפק בהצלחה חלקית בלבד .

**************************

בנוסף לקלפטון

השארתי לכם בלוז נהדר מ 1995 של טרייסי צ'אפמן

אין כמו לחזור הביתה לתנור המחמם

שבת שלום

אגב את החיים כמשל המקורי של פנחס שדה , מצאתי מעייף ובלתי קריא …


נב 4.7.20

עברו תשע שנים של תהפוכות בחיים וביחסים עם הבנות , עדיין יודעות למי לפנות בעת צרה
הגדולה גרה איתי כבר תקופה דיי ארוכה

13.1.11

לא מעט פעמים אמרתי את דעתי על התעתועים שגורם לנו המוח .

על כך שרובנו הגדול אינם רציולניים אבל נופלים לפח הזה שנקרא " הונאה עצמית "

ומשכנעים עצמנו כאילו לכאורה רוב פעולותנו נובעות מהגיון צרוף .

רוב בני האדם , יחידים , כמו קולקטיבים חיים במה שסטיווי וונדר הגדיר פעם

" גן עדן של עבר "  

והכוונה לכול אותם אנשים שמתרפקים על העבר כאילו הכל היה וורוד בו .

לי אישית ברור שהעבר לא היה וורוד , דמה מאוד להווה בתחומים מסויימים , היה וורוד בתחומים אחרים

והיו בו גם גוונים שחורים לא מעטים .

אבל ככול שמתבגרים , יש למוח שלנו נטיה ברורה ליפות את העבר .

או לעיתים לצבוע אותו בשחור ואז רצים לפסיכולוג .

עמים שלמים נופלים לפח חסר הערך הזה ומבזבזים זמן ומשאבים על נסיון להחיות את העבר .

הפלסטינים בלבנון מסתובבים עם המפתחות של הבית שאיננו עוד ביפו .

ואילו אצלנו מפלגה בנתה עצמה על כלום כי הם הצהירו שהם " יחזירו עטרה ליושנה " .

הצד השני של המטבע , הוא "החיים בגן עדן של עתיד "  ….

לא מעט אנשים ממתינים למה שיהיה בעתיד , בעתיד יהיה " טוב יותר " 

אם רק נתאזר בסבלנות .

כל הקונספט של אמונה דתית כזו או אחרת בנוי על גן העדן העתידי .

מבטיחים לנו " שראוי שנסבול עכשיו "  כי בעתיד נזכה לתמורה הולמת על כך , אם בעולם הזה

ואם בעולם הבא .

קשה מאוד לרוב המין האנושי לחשוב שאולי בעצם אין כלום , אין שכר ועונש , ואין גן עדן וגהנום .

סביר להניח שללא אמונה כלשהי ,היינו  רובנו פשוט משתגעים מחוסר התוחלת של הארועים .

לרובנו כמעט בלתי אפשרי לחיות את ההוה בידיעה שזה מה שיש , שאין יד מכוונת , ואין גמול לצדיקים , ואין עונש לרשעים

קשה עד בלתי אפשרי להיות אדם טוב רק כי כך אתה מאמין שצריך , ולא כי תקבל גמול כלשהו .

לדעתי , אם רוב האנשים היו יודעים שאין תכלית לכול האמונות , לא מעט אנשים היו מאבדים את מעט המעצורים שקיימים בהם .

אין סיבה מיוחדת לכל המלל שנכתב לעיל , למעט מספר מחשבות שחלפו במוחי בזמן האחרון .

לדעתי אין גן עדן ואין גהנום , העבר לא היה וורוד כפי שגם אני נוטה לחשוב לעיתים

וגם לא שחור כפי שחלק  ממבקרי הפסיכולוגים מנסים להראות

……והעתיד סביר שיהיה דיי דומה .

מה שאנו רואים כרגע , זה מה שיש , וכדי להיות אדם סביר , לא צריך סיבות מפחידות על שכר ועונש .

ואין סיבה לנוע כל הזמן בין מאניה לדיפרסיה , אין סיבה מהותית לראות הכול וורוד

או הכל שחור , כי רק לעיתים מאוד מאוד רחוקות , זה אכן מייצג את המציאות .

ב 1976 סטיווי וונדר יצא עם אלבומו המופתי " שירים במפתח החיים " 

משם לקוח השיר " גן עדן של עבר " 

שידוע יותר בגלל העיוות שחוליו ביצע בו .

אני יותר בעד האימרה  עכשיו זה " הכי טוב שיש "  בדיוק כמו בסרט עם ג'ק ניקולסון

5.1.11

מת הלילה .

ראפרטי הסקוטי נקשר בימי ילדותי במיוחד לתקופה שבה חדרי היה עמוס בכשמונה אקווריומים .

בהם גידלתי כמה אלפי דגים יחד עם השכן מלמעלה ..

לא זמר מדהים , אבל ריחות וצלילים , קשורים אצלנו גם לתקופות וארועים בחיינו

ההופכים אותם ליותר ממה שהיו באמת

השיר הנ"ל התפרסם לדורות שבאו אחרי בעיקר בזכות הסרט " כלבי האשמורת " של טרנטינו

ומסצנה לא נעימה אחת כאשר השיר מתנגן לו ברקע .

השיר בוצע עיי להקת סטילר ווילר עם הסולן רפרטי

את רחוב בייקר , פשוט מכירים כי היה להיט .

גארי היה כנראה מכור לאלכוהול , וסביר להניח שמת בגיל צעיר זה ( 64) מדלקת כבד .

 מה שקורה לעיתים למי שמטביע יותר מידיי צרות בטיפה המרה

31.12.10

חבר ותיק שנהג לרכב איתי , שאל לפני מספר ימים בטלפון אם אני עדיין חי .

הפסיק לרכב לפני מספר שנים .

מאחר ואני עדיין רוכב כמו זקנה , הצעתי לו לקחת את האופנוע הישן שלי ולהצטרף לסוג של רכיבה נוסטלגית ….

בחמישי , עבדתי למעלה משעה עד שהצלחתי להניע 

  כעבור כחמש דקות המנוע הותיק עבד בפעימות קצובות וסדירות , 12 שנים חלפו מאז ששיפצתי אותו

ועדיין כוחו במותניו

כאן הוא מופיע

לקח אותו בשישי בבוקר בזמן שהייתי בסידורים .

******************

פעם נהגתי לרכב למדבר על האופנוע , אבל הפכתי קצת מפונק עם השנים

היום אני מעמיס על עגלה ונוהג עד לפאתי המדבר .

פרקתי מהעגלה , מזג האויר מעונן חלקית עם אופק אפור, רוח קרה .

לבשתי את הציוד , קבענו להפגש כמו תמיד על המונטר , הר שמשקיף על כל בקעת הורקניה

מדבר יהודה .

פעם אחרונה שעשינו זאת היתה לפני כארבע שנים .

עשר דקות רכיבה ואני כבר יושב על הפיסגה , הגעתי ראשון .

צריכים להגיע עוד שלושה , שניים מהם לא רכבו שנים .

הראות טובה , ממערב מעלה אדומים וממזרח רואים את ירדן .

פעם ראשונה שאני חוזר למדבר לאחר הפציעה , אני מגיע לכאן כבר כמעט 15 שנה .

המסתורין של הראשוניות פג , אבל הקסם מעולם לא נעלם .

מרחוק נשמע מנוע בודד ,  אני מזהה את האופנוע הישן שלי ,  מטפס את העליה בזהירות , רואים שלא רכב שנים .

עשר דקות לאחר מיכן כולם הגיעו .

נזכרנו שפעם אחרונה שרכבנו יחד היתה לפני ארבע שנים .

בשקט עלינו על האופנועים וירדנו לכוון ביקעת הורקניה , המדבר השתנה בחצי שנה שלא הייתי בו .

הכל מוכר , אבל שונה ,  יש בורות חדשים ואבנים שזזו ממקומם .  המדבר יכול להיות אכזר

למי שלא מכבד אותו .

שוב , אט אט מנערים את החלודה , לרכב לא שוכחים , אבל את החדות מאבדים .

שעתים מאוחר יותר בערוץ נחל אוג , עצרנו לנוח ולדבר .

הכל דומה ליום שישי שלפני ארבע שנים , אבל שונה

" לעולם אינך נכנס לאותו מדבר פעמיים "  אמר פילוסוף יווני , כלומר הוא אמר נהר , אבל הכוונה דומה .

צחקנו על " ברברה "  בעלת צימר אוסטרית שלאחר מבט אחד בנו , סירבה לקבלנו

 בטיול האחרון לארופה , כנראה שהשילוב של רוכב אופנוע מכוסה יתושים   ועוד מישראל

היה  קצת גדול על האוסטרית הנכבדה .

החושך יורד מוקדם ובדרך חזרה כבר השמש שקעה , למרות השמים הקודרים וזרזיף הגשם

כולנו מרגישים טוב , ביציאה מהמדבר איש איש לדרכו , קבענו לסוע לערבה עוד החורף , אולי זה יצא

אולי לא , הדברים זורמים .

פושט את הבגדים ומעמיס על העגלה , כמו שאמרתי , הפכתי מפונק , לובש בגדים נוחים , גרבים נקיות

ונעלי בית , נכנס למכונית מדליק רדיו וחימום .

הכביש מירחו ריק בשעה כזו , וירושלים לוטה בערפל .

ברדיו יוסי בנאי שר " אני וסימון ומואיז הקטן "  …

עובר ליד מאה שערים , אין ספק שיש קסם לירושלים ביום שישי ערפילי של חורף

מכניס לדיסק את סטילי דן

 יש יתרונות למכונית 

סטילי דן ודונלד פייגן הם מהחבבים עלי עוד מסוף שנות השבעים

שם את " היי 19  "  המעולה .

ירושלים כבר מאחור , הערפל כבד , והיער מסביב נראה נהדר , ליד הבית יש ריח של גשם .

אם ימשך כך , יהיו פטריות עוד שבועיים .

מסדר את הציוד , יש באויר ריח מעולה של עץ שיוצא מהארובה , ויער רטוב .

עוד שנה עברה .

נזכרתי בסרט הגלישה " יום רביעי הגדול "   , מומלץ למי שלא ראה

סרט טוב שלא זכה להערכה ראויה לדעתי .

בערב הבטחתי לקטנה לראות את הפרק הראשון מתוך " מלחמת הכוכבים " 

השארתי לכם את סטילי דן

שבת שלום