13.7.11
באחד מסיבובי הריצה קלטתי ערמה של גזעים
זה הפך לסוג של רפלקס ,או אופי שני , המבט מחפש עצים שנפלו
או דוללו .
כיאה לנמלה עצלנית כמוני , ערמת עצים זה משהו שאני לא יכול לסרב לו .
זה לא שחסר לי מלאי , להפך , אבל
" נותנים לך תיקח … !
מרביצים לך ? … תברח !"
כמאמר המשורר ( לא בדיוק ידוע מי היה המשורר )
צלצלתי לחבר ילדות ,גם לו יש תנור עצים , יצאנו עם העגלה והעמסנו שתי עגלות .
לאחר מיכן ישבנו שתינו כמה בירות וצחקנו , בכיתה ז היו לי מאות דגי נוי וכמה אקווריומים .
חשקה נפשי אז בכמה לבנים אדומות, כדי שאוכל להעמיד את אחד האקווריומים הגדולים עליהן .
בפאתי ירושלים ממש בסיבוב מוצא , היה לו מפעל לבנים " הבית האדום " .
מה עושים , איך שני ילדים מביאים כמה לבנים ?
זה היה בחופש , פשוט לקחנו את אופניינו עם תיקים וסלים , רכבנו כ 20 ק"מ מהבית
אל מחוץ לירושלים , העמסנו לבנים אדומות ככול שיכולנו וחזרנו ברכיבה הביתה
עד היום זה זכור לנו כאחת הרכיבות הקשות שהיו לנו .
לבנים הסתבר , זה דיי כבד לילדים בעליות של ירושלים .
יש מספר אנשים כאלו, יש לנו היסטוריה משותפת.
ותמיד שיוצא לנו לצחוק יחד , זה צחוק כזה חסר שליטה ומתגלגל, של ילדים.
עם הבנות אני צוחק , אבל זה צחוק מסוג אחר , עם ניואנסים אחרים
לעיתים אני מופתע עד כמה מעט אני צוחק "צחוק כזה" בשנים האחרונות
*******************************
בימי התיכון למדה שנתיים מתחתי נועה , נהגנו להפגש בבוקר בתחנת האוטובוס
בדרך לבית הספר
לא מעט פעמים חזרנו יחד ,אבל כמעט תמיד כל אחד ישב לבד
גרה מספר רחובות מהיכן שגרנו אנו .
מעבר למספר מילים קטן , מעולם לא דיברנו , לא ידעתי מה היא חשבה , ולא העזתי לברר .
כך עברו להן השנים , שתקתי , וכלום לא קרה .
***************************************************
בשנת 1988 לאחר שנת לימודים אחת בטכניון עזבתי .
מישהי שברה את ליבי , ואני בתגובה עשיתי את מה שאני יודע לעשות טוב , הגנתי על עצמי .
ביקשתי אישור לשנת חופש כדי שיאפשרו לי לחזור ללמוד ללא בעיות .
ארזתי את התרמיל, וציוד הרכיבה והצטרפתי לשני חברים שכבר היו באוסטרליה .
לאחר מספר ימים כבר מצאתי עבודה ," ניהול " תחנת דלק חדשה , "ניהול" זה שם קצת גדול
כי למעשה הייתי המנהל , הפועל והעובד היחיד בתחנה 14 שעות ביום 7 ימים בשבוע .
אחד משני החברים כבר חזר לארץ , ואת החבר השני שגר איתי באותה דירה , ראיתי רק בשבתות
הוא עבד משמרות לילה ואני במשך היום .
יום אחד גונבה שמועה לאוזני שיש ישראלית בשם נועה שעובדת בתחנת דלק
בקצה השני של העיר באחת התחנות של חברה מתחרה .
בשעה 8 בערב סגרתי את התחנה
עליתי על האופנוע ורכבתי לצד השני של העיר ..
לראות מי זו אותה נועה .
הגעתי לכתובת , נכנסתי לתחנה , זו היתה נועה, שכנתי והילדה מהאוטובוס לבית הספר
תלתלים והכל …
לעיתים יש שיחות שרק אנשים שיש להם עבר משותף , מסוגלים לנהל .
חודשים וחצי אחר כך , עזבתי לצפון היבשת , את נועה אפגוש בהזדמניות שונות בעתיד .
אבל מה שהיה בחודשים וחצי באוסטרליה כבר לא יחזור ..
מה שלמדתי מכך הוא ,שלעולם אין לדעת כיצד גלגל יסתובב לו .
וגם אם שותקים שנים , אולי יום אחד זה ישתנה .
ואולי כדאי להפסיק לשתוק מוקדם יותר
*******************************
יש לי הורים טובים , שאני מעריך מאוד
אבל בראיה של " בדיעבד " את רוב חיי היום יום כילד ,אני לא ממש זוכר .
אני לא זוכר אינטרקציה רבה עם ההורים , זוכר פה ושם הסעות לבית הספר , או ארוחות ערב בודדות
רוב ההשקעה האדירה שלהם בי ובאחותי נעלמה מהמודעות , היא קיימת כמובן , אבל רק ברקע .
אין הרבה זיכרונות של רוב הדברים היומיומיים הקטנים שעשו עבורנו .
היום כשיש לי בנות משלי אני מודע להשקעה האדירה , אבל ככול שעוברות השנים , אני גם מודע לכך
שמעט מאוד מכל זה יזכר על ידן .
בתחילה היתה הרבה אינטרקציה טכנית עם הבנות , לקום בלילה ,לחתל להאכיל ללכת לרופאים
ולהסיע .
היום נותרו בעיקר ההסעות , הצורך הפיסי והתלות שלהן קטנה עם השנים , וטוב שכך .
חלק גדול ממי שאני נבנה על יסודות שהונחו אז , על ידי הורי .
למשל ," השתדל להיות נדיב , תמיד !!" לימדו אותי ( זה לא נאמר בעיברית כזו תיקנית כמובן )
זה משהו שאני משתדל ליישם כל יום ולהעביר הלאה .
************************************
בכול פעם שאני נתקל באדם " שווה " אני מופתע מחדש מכמה שחלק לא קטן מהאנשים
מעריך עצמו בחסר .
עוד דבר שלמדתי מהורי זה להשתדל להביט במראה ולראות את האמת לא פחות ממנה
אבל גם לא יותר , זה לא כל כך פשוט כפי שזה נשמע מסתבר .
הלואי שגם זה יעבור הלאה , אני לא תמיד בטוח .
ועל זה אמרו INXS
Cause we all have wings
But some of us don't know why
משונה שהסולן שלהם לא הפנים את זה עצמו והתאבד
שיר ששמעתי הרבה בסוף שנות השמונים באוסטרליה
שבת שלום מוקדמת
אגב בסוף חזרתי לטכניון והצלחתי לסיים את התואר ….
לא שאני עושה איתו משהו כיום , היה מי שאמר שאני " מבוזבז "
🙂