21.7.13
ריצ'רד (דיק ) פרננקי נולד ב 1916 סיים 12 שנות לימוד והתגייס לחיל הים האמריקאי .
בזמן מלחמת העולם השניה שרת כנגר בחיל הים באזור האוקינוס השקט , שם חלה במחלה טרופית קשה
מחלה שפגעה במפרקיו וריתקה אותו למיטה למשך כמעט חצי שנה , בעתיד ,
יספר לחברו טייס הספר האלסקי בוב אלסוורט,
שבזמן ששכב חולה , החליט לבלות את חייו בעבודה גופנית .
עם סיום מלחמת העולם דיק עבר להתגורר באלסקה שם עבד כדייג ,חקלאי , מכונאי דיזל ופקח של רשות שמורות הטבע רוב הזמן באזור קודיאק .
כמכונאי זכה להצלחה רבה והצליח לחסוך הון קטן לצורכי פרישה .
ב 1967 בגיל 50 עבר להתגורר בביקתת חברים באזור נידח של אלסקה שנקרא
tween lakes
הוא בילה מספר חודשים בהכרת האזור והכנת כמות גדולה של גזעי עץ עבור הביקתה אותה תיכנן לבנות בשנה שלאחר מיכן
באותה שנה , לפני החורף עזב את המקום כדי לתכנן את פרישתו .
התוכנית המקורית היתה לחזור באביב , ולחיות שנה שלמה לבד , ולתעד את הנסיון.
באביב 1968 שב דיק ל tween lakes מצוייד בכלים , מזון , ומצלמה .
במשך שנה תיעד עצמו בונה ביקתה ,ומתבסס באזור , כאשר מידיי פעם , כאשר התנאים אפשרו זאת , הגיע מטוס קל כדיי להשלים אספקה ולהטיס את סירטי הצילום לפיתוח .
בסופו של דבר ,דיק נשאר ב tween lakes במשך 30 השנים הבאות כאשר הוא מתעד את חייו בעזרת מסרטת 16 ממ .
ויומן יום יומי מפורט.
ניתן לראות לא מעט סרטים עליו ביו טיוב , או להוריד 4 סרטים דקומנטריים שנערכו אחרי מותו .
במהלך חייו , עזר להקים באזור, את לייק קלארק נשיונל פארק
הביקתה עומדת שם עד היום.
דיק מת בשנת 2003 בגיל 86 ,את שלוש החורפים האחרונים בחייו בילה עם אחיו באייווה
" החורפים הפכו קשים מידיי עבור אדם בגילי " אמר.
מה שהרשים אותי מאוד בסרטים ובמה שכתב דיק , זה הכשרון והעמידות יוצאת הדופן שלו לעשות הכל לבד
בצורה רגועה , מדוייקת , ופשוטה.
ועדיין ,להשאר אדם רגיש ועדין לסובב אותו .
למרות החיים הקשים והחורפים הקשים עוד יותר ( עד מינוס 50 ) דיק התייחס לבעלי החיים שגרו סביבו בכבוד.
בכתביו מספר
" אם אפריע לאמא דובה עם גוריה , לרוב היא תגש לשוחח איתי בנושא , אני משתדל להמנע מהשיחות הללו "
ואכן , למרות שהסתובב חמוש רוב חייו , במשך 30 שנה לא נזקק להרוג בעל חי לצורך הגנה.
מיעט מאוד לצוד , חי על מעט בשר צייד, דגים שדג במידה באגם,
הרבה שעועית , גרגרי יער ומעט ירקות שגידל בעונות שניתן .
הוא טען שעבורו אוכל זה " רק דלק " .
לצורכי "השלמת הכנסה " מדיי פעם היה מוצא מעט זהב בנחלים ומחליף אותם תמורת מעט אספקה שהוטסה אליו בידי חברו בוב
דיק בחר לחיות לבד כאשר מידיי פעם חוקרים או אחיו באו לבקרו , מהסרטים ברור כי האיש מאוד מחבב את חברת בני האדם , או לפחות את אלו שבאו לבקר.
השאיר אחריו אוצר של תיעוד מצולם , תיעוד תצפיות מטאורולוגיות , ותצפיות על בעלי החיים באזור
הסרטים שלו הפכו לסוג של להיט בקרב חברי אני ממליץ לכל מי שמוכן להשקיע 4 שעות להוריד אותם מהרשת
|
צרפתי שני סרטונים הראשון בן 12 דקות ואילו השני קצר ותמציתי יותר , בן 9 דקות
מומלץ למי שיש סבלנות .
אומנם מעטים יבחרו בדרך חייו של דיק
אבל עצם העובדה שסיפור חייו מושך כל כך הרבה אנשים יחסית , מראה שיש משהו מאוד רב עוצמה באיש
אדם שהחליט לעזוב הכל בגיל 51 ואולי בזכות גילו המתקדם יחסית, ואופיו הקפדני הצליח לשגשג בקצה העולם.
**********************************************
And Now for Something Completely Different
כמאמר מונטי פייטון
אחת הסצנות האהובות עלי בקלונוע היא סצנת הדו קרב בין לוסי לו לאומה תורמן
בסרטו של טרנטינו KILL BILL
כל כך הרבה מחשבה ודקויות בסצנה אחת
מהכניסה לגן היפני המוקפד והמושלג
פתיתי השלג העדינים ,הדיאלוג החד , והרמיזות לסרטי הקרטה של שנות השבעים
המוזיקה נפלאה , לדעתי, כמעט מושלם .
הקליפ קצת ארוך …
המוסיקה לאחר שתי הדקות הראשונות שייכת לסנטה איזמרלדה מתוך השיר
Don't Let Me Be Misunderstood
מתאימה בדיוק למתרחש על המסך .
ואילו המוסיקה בסיום הסצנה ,מתוך סרט קראטה משנות השבעים בשם
Lady Snowblood שראיתי כילד
********************************
רציתי להוסיף כמה מילים על סרט דקומנטרי בשם
Searching For Sugar Man
על זמר נשכח משנות השבעים שהפך לכוכב בדרום אפריקה ואפילו לא ידע זאת
משהו שלעולם לא היה קורה כיום בעידן האינטרנט
סרט מומלץ , אולי אכתוב עליו בפעם אחרת
כיום , רובכם מכיר את השיר
שיר בן 40
