על החיים ועל המוות


22.9.11


שישי שעבר חזרתי הביתה בכביש נחל שורק מעין כרם , השעה היתה אחת וחצי בלילה

ברוב הדרך אין קליטה בסלולרי , במרחק כמה ק”מ מהכניסה למושב כשחזרה הקליטה

נכנסו “במכה ” כמות גדולה של הודעות SMS 

הבנתי שמשהו קרה …

בכול מקום יש את האישה או האיש המבוגרים הללו שמגדלים בביתם 10 כלבים שהם כל עולמם .

כילד , היתה זו סילביה שגרה בצריף עם 12 כלבים .

אצלנו במושב זו רינה .

רינה כבר המתינה לי ליד הבית .

בקצה המושב יש מספר כלבים שאינם שייכים לאיש , רינה דואגת להם לאוכל , מים וחיסונים

והם לא מטרידים אף אחד .

הסתבר שבאותו לילה , משום מה ,אחד הכלבים החליט לצאת מאזור הקבע שלו …

עשה טעות ונכנס לאזור הבית שלנו , דבר שגרם לעימות קשה בינו לבין ” בובי ” הכלב שלי .

כשהגעתי בובי כבר היה בתוך הבית עם הגדולה , מקשקש בזנב …

רינה קיבלה את פני בצעקות .

לאחר שהבהרתי  שאף אדם בעולם לא צועק עלי , נרגעה מעט …

הבאתי כפפות ופנס ראש . נגשתי לכלב , נכון ,היה פצוע ומלא נשיכות , אבל אישית

כבר ראיתי פציעות קשות מאלו , גם על עצמי וגם על כלבים 

החלטתי לקחת אותו הביתה .

ניסיתי להרים אותו בעדינות , ומייד קלטתי שהוא במצב חמור הרבה יותר ממה שהערכתי .

משהו מאוד לא טוב קרה לו , ניסנו לתפוס מספר וטרינרים 

היחיד שענה היה התורן ב”צער בעלי חיים “ירושלים , 20 דקות נסיעה

הבאתי את המכונית , הכנסתי את הכלב יחד עם אחד השכנים בחור צעיר כבן 25

שגם הצטרף אלי …

תוך רבע שעה הכלב כבר שכב על שולחן הניתוחים , הבחור הקיא בצד ..

הוטרינר ואני טיפלנו בכלב .

הכנסו נוזלים ניקינו את הפצעים והתכוננו לתפור חלק מהנשיכות הקשות יותר .

הכלב היה מיובש , עם חום גבוה ,  משהו אצלו היה מאוד לא תקין ..

התחלנו לתפור , תוך הרדמה , חמש דקות לאחר מיכן הכלב מת .

החיים פשוט אזלו מגופו במהירות , כראה שהיה חולה כבר קודם , אין לי הסבר .

שילמתי את החשבון , הוטרינר הציע קבורה תמורת  200 שקלים נוספים .

ויתרתי .

השכן הצעיר שאל מה נעשה בגופה ?

אמרתי לו שנעשה מה שהייתי רוצה שיעשו לי

מכולת האשפה ,קרובה …..

הוא העיף בי מבט מזועזע ושתק .

“לאחר המוות , נותרת רק קליפה ריקה  חסרת ערך , כך לדעתי יש להתייחס אליה ” 

אמרתי

מצדי שיזרקו אותי למכולת אשפה , חסר למי שישלם שקל לאיזה חרדי מ”חברה קדישא ” עבורי

*************************

אמא שלי  טוענת שיש לי “נשמה ” אבל “נשמה עמידה ” 

תמיד טורחת להזכיר לכולם איך  מצאה את החתול שלנו מת בכניסה לבית

היא עצמה בכתה בכי מר על החתול 

אני ,בן עשר ,פשוט לקחתי אותו בזנב וזרקתי לפח .

משהו שלעולם לא תשכח , כך אמרה .

בבוקר למחרת רינה באה לשמוע פרטים על מות הכלב .

כשהגענו לחלק האחרון של הסיפור 

הפטירה 

”  הכלב שלך דומה לבעלים ”  הסתובבה והלכה ..

בובי כמובן לא הרגיש שום חרטה או יסורים אחרים , מבחינתו הוא הגן על השטח שלו

ולדעתי כבר שכח מכול הסיפור הלילי

************************

עבר שבוע , הגיע יום חמישי אחר הצהרים , כבכול יום יצאנו לרוץ

לקחתי את הכלבה של השכנים והמשכנו ליער .

עברנו  כ 12 ק”מ ריצה 

400 מטר בהמשך השביל הם עמדו , להקה של 8-9  כלבים משוטטים .

 כלבים שנזנחו על ידי בעליהם ביער , אלו ששורדים , רובם גדולים , חלקם רעבים

מה שהופך אותם לדיי מרושעים 

בנסיבות אחרות הייתי משאיר להם אוכל .

בנסיבות אחרות , הייתי בורח ונמנע מעימות .

אבל הם קלטו אותנו והתקדמו לעברנו , מאוחר מכדי לברוח .

חלקנו אולי שכחנו ,וחלקנו מעולם לא זכו להכרות עם החלק החייתי שבנו 

אבל לכול בעלי החיים אינסטיקטים זהים , ובני אדם אינם יוצאי דופן.

כילד , אותם אינסטיקנטים היו קיימים בי , וזה  לעולם לא נשכח

האטתי, ותוך ריצה  העפתי מבט סביבי , הרמתי ענף בגודל בינוני ואבן ,

יחסי הכוחות לרעתי , 8 כלבים דיי גדולים מול  כלבה פחדנית , כלב חזק, ואדם .

הכלבים המשוטטים סגרו את המרחק ביננו בריצה קלה , גם אנחנו רצנו לעברם .

כפי שאמרתי , לברוח היה חסר טעם .

מנסיוני הלא דל , יש להיות חד , החלטי ולטפל מיד במנהיג , אין שום מקום להיסוס, שום מרווח …

המנהיג בלט מאוד , כלב מעורב , שחור וגדול , המרחק צומצם במהירות

30 מטר

20 מטר

כצפוי הכלבה שברה ליער ונמלטה , בובי לצידי הגביר את הקצב , גמני .

אני בטוח שכולנו הרגשו דומה , ריכוז , דופק מהיר ודריכות .

לפחות היה ברור שהכלבים מצויידים לכול היותר בשיניים וציפורנים ואין שום סכנה של דקירה

או יריה בגב , כמו שעלול לקרות היום עם חיות “דו רגליות ” .

10 מטר , הנפתי את הענף מעלה תוך צעקה , הכלב השחור רץ מולי , מכה אדירה לראש

מעוצמת המכה , הכלב זז הצידה והתנדנד מעט , הענף נשבר .

הסתובבתי נעמדתי רכון קדימה , חצי מהענף עדיין בידי , מסביב נבחו שאר הכלבים , לא התקרבו .

הבטנו אחד לשני בעיניים , דבר שכלבים עושים רק במידה והם חושבים לתקוף .

חלקיק שניה לאחר מיכן בובי הגיח מהצד ותקף  ישירות לצוואר

כמה שניות של קטטה וזה נגמר .

 הכלב השחור ברח ,ואחריו כל החבורה .

בובי היה מעט פצוע , אני ללא שריטה , והכלבה של השכנים הופיעה חזרה מהיער

כולנו עמדנו והתנשפנו בכבדות , את שארית הדרך הביתה הלכנו ביער המחשיך

אפשר להגיד שהרגשתי מרוצה , יש דברים שלעולם לא שוכחים .

******************************************

חברות של הגדולה אירגנו לה היום מסיבת הפתעה ליומולדת 13 

שבתי מהריצה ישירות לחבורת בנות 13 מלהגות .

לאחר הנרות והעוגה , הבאתי פיצות , הבנות ראו את ” איך להעיף בחור ב 10 ימים “

ואחת העירה ” יש לנו כבר דוקטורט בנושא ” יחסים”  מהסרטים האלו “

ואני חשבתי לעצמי כן בטח …. 

יש לציין שאותי העיפו מהסלון תוך פחות מ 10 דקות ….

כולן ישנות כאן כך שיהיה לילה “מעניין ” 

לפני שבועיים כריסי היינד מהפריטנדרס חגגה יומולדת 60

אשאיר לכם את הביצוע הטוב ביותר לדעתי 

של  CREEP 

  במקור , רדיוהד .

הפעם עם כריסי ו”הפריטנדרס ” 

אוסיף ציטוט של חברה על כריסי   

” בת שישים שווה ”  🙂

לילה טוב ושבת שלום

פוסט בונוס “על צפיות ואכזבות “


פורסם במקור 4.12.11

סר ווינסטון צ’רציל ידוע בעיקר בגלל מלחמת העולם השניה

הרבה פחות ידוע ששנים היה כתב צבאי , ב 1899 ברח משבי הבורים בדרום אפריקה

והלך ברגל כמעט 500 ק”מ …

ובשנת 1915 זכה לכינוי “הקצב מגליפולי ” בעיקבות המתקפה הכושלת בגליפולי

המתוארת נפלא בסרט “גליפולי ” עם מל גיבסון ( 1981)

הוא גם זכה בפרס נובל על סיפרי ההיסטוריה שלו …

אבל התכנסנו כאן לספר על ציפיות גדולות ואכזבות …

כפי שהבטחתי באחת התגובות בפוסט הקודם

אז אחרוג ממנהגי ואפרסם רשומה נוספת השבוע .

**********************************************

ווינסטון צ’רציל שימש גם כמרצה באחת האוניברסטאות בברטניה .

באחת ההרצאות שם לב לשתי סטודנטיות שמשוחחות בינהן ולא ממש מקשיבות להרצאתו

פנה לאחת מהן ואמר

” מאחר ואני רואה שאת מעט משועממת ממה שיש לי להגיד , אשאל אותך שאלה

בתחום שאולי יעניין אותך מעט יותר ”   אמר וחייך …

” איזה איבר בגוף האדם משנה את גודלו עד פי חמש בעיקבות גרוי חיצוני ? ”  …..

הסטודנטית הסמיקה קלות ושתקה , ושאר התלמידים חייכו לעצמם …..

צ’רצ’יל האיץ בה ואמר ” אל תתבישי , פשוט עני מה דעתך ” …..

לבסוף ענתה הסטודנטית בקול חלש ” אני חושבת שזה איבר המין הגברי ” ….

צחוק רועם נשמע באולם ההרצאות

לאחר שהרוחות נרגעו צרצ’יל אמר

יש לי כמה דברים להגיד לך

א . התשובה שלך אינה נכונה

ב. אני מציע לך להקשיב להרצאות שאת רשומה אליהן , כי יש לך עוד הרבה מה ללמוד

ג . בעיקבות התשובה שלך, אני מניח שעלולים להיות לך חיים מלאי צפיות גדולות ואכזבות

ד. התשובה הנכונה לשאלה שלי היא אישון העין

עד כאן פוסט הבונוס להשבוע

שבת שלום

על המינוף, הסבר שפוט על מינוף


11.8.11


“תנו לי נקודת משען ואניף את העולם ” אמר פעם ארכימדס

זה היה על מנוף פיזי ,כולנו מכירים איך בעזרת מקל אנו יכולים להזיז אבן כבדה 

ללא המנוף הנ”ל לא היינו  יכולים להזיז אותה .

אנסה להסביר מהוא מנוף פיננסי , העיקרון דומה .

נניח שיש דירה שאנו רוצים לקנות במחיר 1,000,000 שקל, מחיר הגיוני לדירה צנועה במרכז הארץ

יש לנו בסך הכל בחשבון החסכון 100000 שקל , כלומר עשירית .

מקצועית , המונח לכסף שיש לנו ,נקרא ” הון עצמי “

הדרך היחידה שלנו לקנות את הדירה הנ”ל , זה לגשת לבנק ולבקש משכנתא על סך 900 אלף ש”ח .

בתמורה לאותה משכנתא הבנק ימשכן את הדירה וסביר שיבקש גם ערבויות נוספות .

אולי בטחונות מההורים או משהו דומה .

900אלף הלוואה + 100 אלף הכסף שלנו ( ההון העצמי זוכרים ?)  מהווים מליון ש”ח והדירה בידינו .

על כל שקל שהבאנו ” מהבית ” הבנק נתן לנו 9 שקלים

רוב לוקחי המשכנתאות לא יודעים זאת אבל הפעולה הזו של לקיחת משכנתא היא מינוף קלאסי

במקרה הנ”ל יחס המינוף הוא 1 : 9  , שזה יחס גבוה אגב .

ללא יכולת המינוף הנ”ל לא היינו יכולים “להרים ” את הפרוייקט הזה שנקרא רכישת דירה .

עד כאן הכל וורוד לקחנו הלוואה לא צמודה עם 5 אחוז ריבית שנתית למשך 20 שנה

( קצת זול אבל לצורך הפשטות נניח שזה כך )

חישובן קצר במחשבון יגלה לנו שההחזר החודשי עומד על כ 6000 ש”ח

אנחנו , מנהלים בחברת היי טק , חישבנו והגענו למסקנה שנוכל לעמוד בתשלומים הנ”ל

אז מה מסוכן במינוף ?

באו נדמיין את התרחיש הבא

עברו כמה חודשים , מיתון קטן , ומחיר הדירה ירד קצת , רק ב 10 אחוזים .

קנינו דירה במליון שקל , עכשיו אם נרצה למכור , נקבל רק 900 אלף .

רגע רגע , אם נמכור ב 900 אלף , ואנחנו חייבים לבנק 900 אלף אז לאן נעלמו ה 100 אלף שהיו לנו ?

אין 100 אלף נעלמו , נמחקו , כל ההון העצמי שלנו נמחק מירידה של 10 אחוז בערך הדירה הממונפת שלנו .

וזה עוד מקרה קל .

בואו נחמיר את המצב , סורים על הגדרות , פלסטינים על הר הבית וטילים מלבנון ..

כל זה יחד עם משבר כלכלי עולמי , חושבים שזה דמיוני ? זה בערך מה שהיה בימי האינתיפדה של 2001

כל הצרות הנ”ל הורידו את ערך הדירה שלנו ב 25 אחוז .

בנוסף עקב המשבר פיטרו אותנו מהעבודה .

בואו נבדוק את מצבנו עכשיו …

עבודה אין

 אנו לא יכולים לעמוד בתשלומי המשכנתא .

נניח שקלטנו את מצבנו החמור מהר , ומכרנו מייד את הדירה .

קיבלנו 750 אלף שח שמיד הופקדו בבנק לכיסוי הממשכנתא .

אבל רגע , אנחנו חייבים 900 אלף , כלומר חסרים לנו עוד 150 אלף ש”ח לכיסוי החוב .

אז סיכום המצב :

דירה אין

הון עצמי ( 100 אלף שקל שהיו לנו ) אין

עבודה אין

חוב צובר ריבית לבנק , 150 אלף ש”ח .

מה שאומר שאנחנו עדיין נאלץ להמשיך לשלם כ 1000 שקל בחודש לבנק על יתרת החוב

למרות שאין לנו דירה יותר.

אני חושב שהבנתם את העיקרון

הנתונים אומרים ששבעים אחוז מהאנשים  בארץ יקחו משכנתא בשלב זה או אחר של חייהם .

****************************

מינוף זה דבר טוב במשורה , נניח משכנתא של40-60 אחוז מערך הדירה שזה אומר מינוף של 1:2 אולי טיפה יותר .

זה נותן כרית בטחון למקרה של משבר שלא יקרה מצב שערך הדירה ירד “מתחת למים “

כלומר שנהיה חייבים יותר כסף ממה שהדירה שווה .

ללא מינוף קשה היה לעשות עסקים בעולם , אבל מינוף ממכר .

חברות או אנשי עסקים שהרוויחו סכומי עתק בתקופות טובות בעיקר בזכות המינוף

נוטים להתעלם מהסיכונים , ואז מגיע יום סגריר , או סופה , או ברבור שחור

וכל הרווחים עלולים לרדת לטמיון , ואף יותר .

**************************************

נוחי דנקנר , תשובה , בן דוב לבייב ועוד …

רובם ממונפים ביחסים של בין 1:4 עד כמעט ליחס של 1:10  (נוחי )

מה שאומר שמשבר יגרום לרובם להפוך לפושטי רגל הלכה למעשה וימחוק את כל הונם העצמי .

********************************

מה הבעיה בארץ , ומדוע אנחנו משלמים את מחיר הכשלונות של הטייקונים ?

בארץ יש חוק פנסיה חובה שמאלץ את האזרחים להפקיד לפנסיה בניהול של המוסדיים

אותם מוסדיים קונים אגרות חוב , למעשה נותנים הלוואות לאותם טייקונים תמורת ריבית

עד כאן הכל נשמע תקין , אז היכן הבעיה ?

הבעיה שההלאות ניתנות בריבית נמוכה מידיי ביחס לסיכון , וללא ביטחונות נאותים !!!!!

אם לצורך משכנתא הבנק ממשכן את הדירה .

אז במקרה של איגרות חוב , המוסדיים היו אומורים לבקש ביטחונות נאותים , נכסים , מגרשים

מפעלים , ביחס כזה שגם במשבר יוכלו לקבל את כספם חזרה .

הם לא עושים זאת , כי זה לא כספם , זה כספנו !!!!

כך קורה שאילן בן דוב יכול להציע “תספורת ”  , כלומר להחזיר רק חלק מהחוב

אין פשוט שום דרך לאלץ אותו להחזיר הכל כי אין בטוחה שניתן למכור .

זו הבעיה .

אני מקווה שההסבר מובן , כמו תמיד אשמח לענות על שאלות

בינתיים לא התאפקתי והעתקתי טוקבק מדה מרקר

תגובה לכתבה על “ידידנו” אילן בן דוב , הרוכש הממונף עד אימה ( שלנו ) של חברת פרטנר ( אורנג’)בן דוב ישן כמו תינוק בלילה … מתעורר בבכי כל שעה !!!
הממונף שניסר את הענף
אני לא יודע איך בן דוב ישן , אבל האמת היא שבמצב החוקי הקיים כיוםמי שאמור לא לישון טוב זה כל מי שיש לו קרן פנסיה או קופת גמלכאמור אם תרצו אנסה להסביר בפשטות מה זה אומר

בוב הצבעי

7.8.11

ימי ההולדת של הבנות חלים בקיץ .
 
הקיץ ביקשו כמתנה לצבוע ולסדר את החדרים , והאמת שגם שאר הבית זקוק לכמה שיפוצים .
 
כמעט תשע שנים עברו מאז שסיימתי לבנות את הבית
 
כמה רעידות אדמה קלות וסתימה בארובת תנור העץ גרמו לבית להראות קצת עייף .
 
לעצלן כמוני דיי קשה לבצע את העבודה , אבל מצד שני,
 
דפקט באישיות שלי גורם לי לנסות לעשות הכל לבד
 
אז קשה לי לתת את העבודה למישהו אחר  .
 
 בלב כבר סיכמתי עם עצמי לצבוע  לבד.
 
אבל כלפי חוץ הזמנתי כמה אנשים לקבלת הצעת מחיר .
 
הצעות המחיר נעו בין 4000-5000 שקל לעבודה בלבד .
 
הבנות היו קצת המומות , במיוחד הגדולה שחישבה הכל במונחי שעות בייבי סיטר .
 
שיעור טוב בכלכלה ….
 
הנחתי את ההצעה הבאה  על השולחן 
 
אנחנו נצבע לבד , ומחיר העבודה יחולק ביננו
 
(בלב כמובן סיכמתי שזה ילך רק להן )
 
הזהרתי שזו עבודה קשה בעיקר עבודת הסידור ” לפני ואחרי ”  אבל גם צביעה זו עבודה דיי קשה .
 
ההצעה נענתה בשמחה של מי שלא ממש מבין את גודל העבודה , קרי הבנות …
 
נגשנו למניפת הצבעים של RAL
 
הקטנה בחרה צבעה ירוק בהיר , ואילו את החדר של הגדולה ושאר הבית נצבע בסוג של לבן קרם כלשהו .
 
ביום שישי הבנות עמלו קשות על “להוציא ” את תכולת החדרים למסדרון , כיסוי השקעים בסרט דבק .
 
וכיסוי הריצפה בעיתונים .
 
אני מצדי קניתי שני פחים של צבע מגוון לקירות ועוד פח של פוליסיד לתיקרה .
 
בנוסף לשפורפרות סיליקון , סט שפכטל נוסף לגדולה כדיי שתלמד , ועוד כהנה וכהנה זוטות כגון
 
נייר שיוף , מברשות , רולרים וכו..,
 
בשלב מסויים הקטנה שאלה אם אני מבין בצביעה 
 
” נחכה ונראה “…..
 
אמרתי .
 
 
**************************************
 
 
התחלנו בשעור ראשון , תיקון חורים ומילוי סדקים בעזרת שפכטל .
 
הגדולה קלטה מהר וטוב

כל יום השישי תיקנו וסידרנו
 
הקטנה עזרה ככול יכולתה
 
 
 
סיימנו תיקונים ותיקרה באחד החדרים  בשישי בלילה .
 
התעוררנו מוקדם בשבת והמשכנו לחדר של הקטנה והצבע הירוק

אז חזרנו לחדר של הגדולה לקירות הלבנים בעזרת רולר

ואת כל הפינות הקשות בעזרת מברשת .


למעלה רואים את דוגמן הבית ,בגופיה ומכנסיים בניי 20 לפחות אם לא יותר …



” שפיר הנדסה ” שמחו לפרסומת החינם בזמן צביעה סביב החלונות

וכמובן שהגדולה השתפרה במהירות והפכה ממש מקצועית בתחום הצביעה עם מברשת

רולר היה מעט קשה פיזית עבורה

*******************************************************

כמה תמונות של היום בבוקר לאחר סיום הצביעה


החדר “הירוק” של הקטנה עדיין לא מסודר סופית

החדר של הגדולה כבר כמעט מסודר




עכשיו שהן כבר מרוצות , הלילה לאחר שאסיים את העבודה שלי

נתחיל לעבוד על תיקונים לפני צביעה בשאר הבית , אני מניח שתוך כמה לילות נסיים .

לאחר יום מפרך  ,היינו אתמול בלילה בהפגנה.

חשבתי שזה חשוב שנלך ,גייסנו גם שכנים  ,לא הצטערנו .

***********************************************************

היה שלב מסויים בו הבנות עייפו , התיישבו על הריצפה וצפו בי עובד .

פתאום הקטנה אמרה “אבא , אתה ממש ממש מקצועי בזה …”  

פתאום  קלטתי עד כמה הן לא מכירות אותי .

הקטנה היום בת שמונה , ונניח מודעת יחסית לסביבתה מגיל 4-5 …

אז אומנם אני מכיר אותה 8 שנים , אבל היא ,הלכה למעשה מכירה אותי רק כ 3 שנים ..

שזה ממש מעט .

בגלל עצם אמירת המשפט הזה שלה על המקצועיות שלי

פתאום חילחלה בי ההכרה עד כמה אינה יודעת בעצם מי אני , מה אני יודע

ומה עשיתי בחיי .

חבל שאת כל הידע והנסיון הזה , שנצבר בי עם השנים , לעולם לא אוכל להעביר הלאה .

חלקיקים קטנים אולי כן , אבל כלום מעבר לכך .

רובו המכריע של הידע , הנסיון והמסקנות שהסקתי לאחר שנים של מחשבות , רובו יעלם בבוא היום .

כך גם כל רגש שאי פעם חשתי …

זה בלתי נמנע , וכל כך חבל , סוג של בזבוז משווע ….

לעיתים אני מנסה להעביר ידע לחברים או אנשים שדרכינו הצטלבו …

ההצלחה תמיד חלקית מאוד מאוד למרות המאמצים.

את השיר

Old Love (כאן בביצוע יפה )

של קלפטון שמעתי לראשונה בחול באחד הטיולים, זכרונות אצלנו, תמיד שזורים בצבעים צלילים וריחות

שבוע טוב

אני אהיה בהפגנה בירושלים (רשמים ומחשבות )

30.7.11

מרכז העיר שעה 9

***********************

ירושלים היא עיר אחרת

גרתי בהרבה ערים בעולם , ממלבורן עד תל אביב

מחיפה ועד פרברי אוקלנד שבניו זילנד

כילד , שנה בניו יורק , וכן , גם בירושלים נולדתי וחייתי הרבה מאוד שנים .

מעולם לא היתה עיר דומה לה .

עיר מפולגת , עניה , רצינית ,קודרת ומוזנחת

 בלא מעט מקומות בעיר , המתים וההיסטוריה חשובים מהחיים .

אני תמיד טוען שירושלים היא כדור הבדולח של ישראל, הצצה אל העתיד אם תרצו

, העוני , הקיטוב , הכפיה הדתית והפילוג

אלו שכל כך הקצינו בירושלים, לצד  יוקר מחיה מטורף ותמורה אפסית למיסים גבוהים .

 שכונות רפאים של תושבי חוץ שקנו דירות ” לכל צרה שלא תבוא ” ….

כל אלו גרשו לא מעט אנשים שפוים מהעיר , וכן , גמני כבר לא גר שם .

אם לא נזהר , ישראל תהפוך תוך מספר עשורים לכזו .

למדינה של קיצוניים ושל עשירים , וכל מי שיוכל לברוח , יברח ….

************************************

הגעתי לגן סאקר בעשרה לתשע , כמה עשרות בודדות של אוהלים ריקים ..

חניתי רחוק , חשבתי שיהיו המוני אנשים .

בדרך לרחבת המשביר כבר הבנתי שזה יהיה מאכזב .

בשעה תשע היו קומץ צעירים עם שלטים והמון כתבים , סך הכל 800-1000 איש קולניים , לא יותר

התיישבתי על ספסל במדרחוב וצפיתי מהצד , כמו שאהבתי לעשות במלבורן , וולינגטון וגם קטמנדו .

קומץ המפגינים החל לנוע לכיוון כיכר ציון , תיירים אמריקאים קולניים צפו בתמהון ואכלו גלידה .

זוג שוטרי יס”מ על אופנוע נראו מאוכזבים ” אין אנשים ” אמרו .

אבל אז זה קרה 

כמו ילדים טובים , עמדו כ 150 איש וחיכו לרמזור ירוק כדי שיוכלו לחצות את רחוב המלך ג’ורג’

כל 3-4 דקות קבוצה נוספת זרמה לכיוון כיכר ציון , גלים גלים של 100-150 איש שעמדו בסבלנות וחיכו לרמזור ירוק

שכנים כסופי שיער של ההורים שלי .

אמא של חברה לשעבר , ילדים בחולצות השומר הצעיר , ומשפחות עם ילדים ואופניים .

הירושלמים של פעם ” ילדים טובים ירושלים ” כאלו .  שעדיין נותרו בעיר .

וכן , היו גם אחרים , היו ערסים מזדקנים עם שלטים של מחוסרי דיור .

קומץ חרדים , לא מעט חובשי כיפה מבוגרים וצעירים .

הצטרפתי לצעדה לכיוון מאהל גלעד שליט ומעון ראש הממשלה . כאשר כל הדרך זולגים מהרחובות הצדדים

עוד ועוד אנשים .

אחרי שעה וחצי זה קרה , ליד בית ראש הממשלה התאספו אלפים , להערכתי 15-20 אלף איש

וגם לאחר מיכן , האנשים המשיכו לזרום .

פגשתי את רוני , שלמד איתי ביסודי והיינו יחד בצבא , ואת שלומי שהוריו גרו ליד הורי

ותמיד נהגנו להביא חבילות מההורים ,אחד לשני למוצב בלבנון .

שלומי אמר  ” ההורים שלי גרים באותו בית ישן ששוה מליונים היום , אבל הם עניים מרודים “

“הם זקנים  מכדי לעזוב ,אני עזבתי את העיר , אי אפשר לחיות כאן ” …..

כמו שאמרתי , אני חושש שזה יהיה עתיד המדינה אם לא תשתנה .

*****************************

כשהחלו הנאומים , עזבתי , הלכתי בסמטאות הריקות של רחביה  , בתים מוזנחים לצד טירות יקרות .

עברתי בנחלאות הצפופה שהפכה ליקרה כמו מנהטן בדרך למכונית .

תוך כדי נסיעה , מימין למעלה השקיפה עלי שכונת הולילנד המפלצתית

סוג של “פנס בעין ” הירושלמית , מייצגת את הרע והמכוער שקרה כאן .

אני לא בטוח שלא התעוררנו מאוחר מידי

יותר מידי ציבורים התרגלו יותר מידיי זמן להיות מחוברים לעטיני השלטון

על חשבון הגב ההולך וצר של מעמד  הביינים .

והפרה החולבת הזו התעייפה …

אבל אולי כבר אי אפשר לשנות את זה ללא משבר חמור .

לא יודע .

אשאיר לכם שיר ישן עם שם רלוונטי

Rent

של ה:

pet shop boys

שיר ששוה להקשיב למילים בגלל המרירות המפוכחת שלו

שבוע טוב

שמאל ימין שמאל ( ארוך )

28.7.11

בישראל של העשר שנים האחרונות במיוחד

חל בילבול בין שמאל לימין .

מסורתית , השמאל תומך במדינת רווחה עם תמורה של שרותים מורחבים לאזרח תמורת המסים .

אני לא מדבר על שמאל קיצוני קומוניסטי דבר שנכשל פעם אחר פעם .

הימין לעומת זאת , תומך בהפרטת כמעט כל דבר שניתן , ושכוחות השוק יקבעו .

2008 הוכיחה שאג’נדה ימנית קיצונית היא כשלון ,בדיוק כמו הקומוניזם

ואשליית ” השוק החופשי ”  אינה קיימת הלכה למעשה .

ומה קרה בישראל ?

בישראל , יש ” שטחים ” , יש בטחון ,ויש ערבים .

הימין הקיצוני חושב שיש להחזיק בשטחים בכול מחיר

ואילו השמאל הקיצוני חושב שיש לרדוף אחר הערבים להתרפס ולהחזיר הכל בכול מחיר ….

ומה הקשר לאג’נדה כלכלית חברתית של דעות  השמאל והימין ?

אין שום קשר !!!  זו הבעיה כאן בישראל .

 מי שהצביע עבור מפלגות בגלל מצע בטחוני כזה או אחר …

קיבל בימי מפאי , מדינה בולשביקית נכשלת , ובימי הליכוד , מדינה לכאורה קפיטליסטית אבל

מהצד הרע,

קפיטליזם רק לכאורה, בעיקר לשיכבה צרה ועבדות בשכר נמוך לשיכבה רחבה .

***********************************

אין לי בעיה להגיד את דעותי הפוליטיות בנושאי הערבים והשטחים , ואולי כמה אנשים כאן יופתעו

עד כמה אני ימני בתחומים מסויימים ו”סמולני” בתחומים אחרים .

אצלי  קובע ההגיון שלי !!

ואני לא רוצה להכנס כאן לנושא , למעט כתשובה ישירה לשאלות אם תהיינה .

אני כאן לנסות הפעם להסביר את הצד המקצועי כלכלי , של איך ישראל הפכה להיות אחת המדינות היקרות בעולם

אם לא היקרה שבהם .

ואני מדבר על הוצאה כחלק מהשכר , כלומר איך קרה שמדינה שהכל כל כך יקר בה

והשכר הממוצע כל כך נמוך .

וזה משהו , שאני בטוח שכולם , מימין ומשמאל מרגישים הייטב .

********************************

אם יש דוגמא שמייצגת את המהפך מימי מפא”י לימי ביבי זו תנובה

כן תנובה ההיא עם הקוטג’

אני אנתח את מקרה תנובה , וממנו ניתן להשליך על רוב שאר המקרים במדינה ולהבין מה קרה

והכי חשוב איך אפשר לנסות לתקן ( ואפשר) .

תנובה הוקמה ב 1926 כאשר מספר קטן של משקים חקלאיים ( הקיבוצים ומושבים) החליטו בצדק

שישתלם להם לאגד את תחום הטיפול בתוצרת חקלאית ולהוזיל עליות טיפול עיבוד שיווק והובלה .

כך נולדה תנובה .

לא אכנס לכול גילגולי תנובה עם השנים , רק אומר שתנובה נוהלה על ידי המגזר החקלאי עד 2006

ומ 2006  נמכרה למשקיעים פרטיים קרי קרן אייפקס הזרה ומבטח שמיר הציבורית ישראלית

( חברה ציבורית היא חברה שמניותיה נסחרות בבורסה )

בימים שתנובה היתה בבעלות החקלאים היא נוהלה כפי שעסקים בבעלות המדינה מתנהלים .

לא היה שום אינטרס להתייעלות , כי היה מדובר במונופול המזון הגדול במדינה .

ההשקעה במיכון וחדשנות היתה מינימלית , והמדינה הגנה על החקלאים בעזרת מיכסי מגן דרקוניים

ושיטת המכסות .

מה שאומר שמי שרצה ליבא גבינה צהובה ולהתחרות בתוצרת של תנובה

נאלץ לשלם עשרות אחוזי מכס מה שהפך את התחרות לתנובה

בלתי אפשרית , הלכה למעשה .

רוב הכסף זלג לאבטלה סמוייה של מקורבים מהמגזר  החקלאי או המפלגתי , ולמתווכים שונים ומשונים .

חלק מהכסף הגיע לחקלאים עצמם  , חלק נאה אבל לא המון .

את מחיר כל חוסר היעילות הזה שילמנו אנחנו , הציבור .

במסגרת מדיניות ההפרטה של עסקים בבעלות המדינה , נמכרה גם תנובה הפרטית .

נכון תנובה לא היתה בבעלות ישירה של המדינה , אבל  היא נתמכה על ידי השלטון במשך הדורות

במיוחד כאשר השלטון היה של מפלגת העבודה , וגם לאחר מיכן , המדינה תמכה בקונצרן .

תנובה נמכרה לקרן אייפקס, שמתמחה במונופולים , קרן אייפקס היתה שותפה בבזק בעבר מאותה סיבה

כי במונופול אפשר לחלוב את הציבור ללא סיכון רב .

אני תומך דיי נלהב של הפרטה , כי המדינה לא יודעת לנהל עסקים , מדינה צריכה לנהל דברים שאינם למטרות רווח

קרי , בטחון ,משפט  רפואה וחינוך , איילו תחומים שהם התמורה עבור המיסים שלנו .

אבל לנהל עסק , מוסך , חברת היי טק או חברה אחרת ?

מדינות גרועות מאוד בזה , המדינה צריכה לדאוג שתהיה תחרות, ולגבות מיסים מרווחי החברות

וכך בעקיפין , אנו האזרחים נרוויח מההפרטה .

מה קרה במקרה תנובה שכל כך אופיני לישראל ?

תנובה אכן הופרטה לכאורה , אבל האופי המונופלי שלה נותר

וכך גם ההגנה של המדינה על העסק הפרטי עכשיו ,שלא זקוק להגנה יותר .

יש מכסות לחלב ( חוק החלב האומלל שחוקק רק לפני שנה ) כאילו אנחנו בברה”מ

יש מיכסי מגן מטורפים על מוצרי חלב , כך שהלכה למעשה אין יכולת ליבא .

ותנובה ששולטת ב70 אחוז מהשוק , החלה לעשות מה שאייפקס יודעת טוב , “לחלוב” !!

כל רבעון , המחירים עלו , ומאחר ואין תחרות ממשית , עלו שוב , ושוב , ושוב .

כך נוצר מצב שתנובה אולי מופרטת אבל הרווחים בעיקרם זורמים בכלל לאזרחים זרים

 ואזרחי מדינת ישראל הם המשלמים את מחיר המונופול של תנובה .

אין כאן שום קפיטליזם ימני

קפיטלזם אומר שתנובה היתה אמורה להתחרות כיום בעשרות ייצרנים מקומיים וזרים

על כל חריץ גבינה צהובה שנמכר במרכולים , מה שאומר שהמחיר  ל100 גרם גבינה צהובה היה אמור להיות

50-60 אחוז פחות ,כי זה המחיר בארה”בבערך .

זה לא המצב , אפילו לא קרוב  כפי שכולנו יודעים היום .

ממונופול בולשביקי מפאייניקי בשנות השבעים , עברנו למונופול פרטי ב 2010

דבר אחד לא השתנה , בכול המקרים אנחנו , הציבור, משלמים את המחיר היקר מאוד של חוסר היעילות וחוסר התחרות .

**************************

קוריוז קטן כדי להראות עד כמה תנובה ריווחית היום .

על פי החוק תנובה כחברה פרטית לא צריכה לפרסם את הדוחות הכספיים שלה

דבר שנוח מאוד , כי אייפקס לא רוצה שידעו כמה היא מרוויחה (  זה המון )

אבל מבטח שמיר השותפה חייבת על פי החוק לפרסם את דוחות תנובה .

מה קורה בפועל , בפועל כבר חמש שנים תנובה עוברת על החוק ולא מאפשרת לפרסם את דוחותיה דרך מבטח שמיר

זו ממש מלחמת עולם משפטית ולוביסטית .

תנובה פשוט לא רוצה שהציבור ידע כמה מליארדים המונופול הזה מרוויח באמת כל שנה

כי אם היינו יודעים כמה עושקים אותנו , הסיפור הזה היה נגמר מהר מאוד בחקיקה .

**************************************

אם מישהו חושב שמקרה תנובה חריג

אז הוא טועה

תנובה היא הכלל בישראל ולא היוצא מהכלל !!!!

המצב בתקשורת , בנקים , מלט , ברזל בניין , נייר , דלק , וכמעט כל תחום שאתם יכולים לחשוב עליו

דומה , עם וריאציות שונות כיד הדמיון .

למשל מלט , אסור ליבא מלט לארץ , למה ?

ככה !!!

יש מונופול מלט של נשר בבעלות נוחי דנקנר .

מה קורה בפועל ?

אין תחרות על מלט ולכן הוא יקר ב 40 אחוז ממלט במקומות אחרים בעולם .

מלט הוא מוצר יקר מאוד להובלה , ולמרות זאת בתקופה הקצרה שהותר יבוא מלט לארץ .

מחיר המלט המיובא גרם להוזלה של 30 אחוז במחיר המלט בארץ , עד שהיבוא נסגר .

היה מי שלחץ להפסיק את היבוא .

***********************

קוריוז בנושא המלט ( לצערנו יש קוריוזים עצובים בכול תחום כלכלי בארץ )

לפני כמה חודשים דנו בועדת הכספים על העלאת המס על 21 סוגי דלקים .

יש איזה דלק אחד שנקרה ” פטקוק ”  אף אחד לא שמע עליו , והוא לכאורה לא מעניין אף אחד

הדלק הזה משמש רק למטרה אחת

נכון ניחשתם נכונה , ה”פטקוק ” משמש אך ורק בתעשיית המלט של נוחי דנקנר .

מכל 21 ואחד סוגי הדלקים בארץ , רק דלק אחד ” זכה ” להיות פטור מהעלאת המס

וזה “הפטקוק ” של נוחי דנקנר והלוביסטים שלו .

**********************************

הרשומה הזו ארוכה ואולי קצת מעייפת , אבל המסקנה פשוטה

ישראל יקרה כי היא ריכוזית , מנוהלת רע , ללא תיכנון לטווח ארוך , וגם דיי מושחתת .

לקוראי היימניים ,ויש כמה כאלו אומר .

” הקרן החדשה ” אולי מממנת את מחאת האוהלים חלקית אבל המצוקה אמיתית.

השכר נמוך ויוקר המחיה מטורף .

מדוע לנוחי דנקנר או לאחים עופר מותר לממן צבא של לובסטים

אבל לקרן החדשה אסור ?

אישית , אני חושב ש”חד”ש ” גרועים בדיוק כמו ביבי

אבל ביבי כיום בשלטון , והמחאה התפרצה במשמרת שלו , וזו בעיה שלו עכשיו .

אני חושב שביבי היה ראש ממשלה מהגרועים בפעם הקודמת

אבל היה שר אוצר מעולה, ב 2003 , לדעתי הוא פשוט הציל את כלכלת ישראל אז .

וכאשר שב להיות ראש ממשלה עם ממשלה מנופחת של 36 שרים , במו ידיו הרס כמעט את כל

ההשגים שלו עצמו ב 2003 .

ואין כאן שום קשר לדעות פוליטיות , אני מדבר אך ורק על התנהלות כלכלית ניהולית של הממשלה .

אני מתנצל על האורך , אבל זו רשומה חשובה לכולנו , הויא רק קצה קצה הקרחון של המצב במדינה .

לסיכום , ניהול המדינה עבר מקיצוניות קומוניסטית כמעט עד שנות השמונים

להפרטה חסרת הגיון שאין בינה לבין קפיטליזם שום קשר הגיוני או כלכלי ב 2010  .

עובדתית כל ” הטייקונים ” כמו נוחי , תשובה , בן דוב , או לבייב מאוד מצליחים בישראל הריכוזית

אבל נכשלו בענק בשאר העולם קרי ארופה או ארה”ב , כי בארץ יש ” קשרים ”  ולא צריך כשרון 

אבל בחול , אנשים כמו גיל שוויד מ “צ’ק פויינט “מצליחים , כי לא צריך קשרים אבל צריך כשרון זה הסיכום בשורה אחת

אני אחדול כאן , למרות שיש לי עוד המון מה להגיד .

אשמח לשאלות, הארות  או הערות עיניינות

שבת שלום

נ.ב אם אדם שמשתכר סביב 20000 ש”ח בחודש נחשב ” עשירון עליון ” בישראל

זה אומר הכל.

אם יהיה עניין , אני יכול לפרסם רשומה נוספת בנושא עם בעיות נוספות שיש בארץ .

או לחליפין ,  לפרסם רשומה בנושא הדרכים לפתרון .

או פשוט לשתוק אני גם דיי טוב בלשתוק 🙂

שוב שבת שלום

כל שאלה מכל סוג שהוא תתקבל בברכה

ללא שם עדיין

13.7.11

באחד מסיבובי הריצה קלטתי ערמה של גזעים 

זה הפך לסוג של רפלקס ,או אופי שני , המבט מחפש עצים שנפלו

או דוללו .

כיאה לנמלה עצלנית כמוני , ערמת עצים זה משהו שאני לא יכול לסרב לו .

זה לא שחסר לי מלאי , להפך , אבל

” נותנים לך תיקח … !

מרביצים לך ? …       תברח !”

כמאמר המשורר     ( לא בדיוק ידוע מי היה המשורר )

צלצלתי לחבר ילדות ,גם לו יש תנור עצים , יצאנו עם העגלה והעמסנו שתי עגלות .

לאחר מיכן ישבנו שתינו כמה בירות וצחקנו , בכיתה ז היו לי מאות דגי נוי וכמה אקווריומים .

חשקה נפשי אז בכמה לבנים אדומות, כדי שאוכל להעמיד את אחד האקווריומים הגדולים עליהן .

בפאתי ירושלים ממש בסיבוב מוצא , היה לו מפעל לבנים ” הבית האדום ”  .

מה עושים , איך שני ילדים מביאים כמה לבנים ?

זה היה בחופש , פשוט לקחנו את אופניינו עם תיקים וסלים , רכבנו כ 20 ק”מ מהבית 

אל מחוץ לירושלים , העמסנו לבנים אדומות ככול שיכולנו וחזרנו ברכיבה הביתה

 עד היום זה זכור לנו כאחת הרכיבות הקשות שהיו לנו .

לבנים הסתבר , זה דיי כבד לילדים בעליות של ירושלים .

יש מספר אנשים כאלו, יש לנו  היסטוריה משותפת.

ותמיד שיוצא לנו לצחוק יחד , זה צחוק כזה חסר שליטה ומתגלגל, של ילדים.

עם הבנות אני צוחק , אבל זה צחוק מסוג אחר , עם ניואנסים אחרים

לעיתים אני מופתע עד כמה מעט אני צוחק “צחוק כזה” בשנים האחרונות

*******************************

בימי התיכון למדה שנתיים מתחתי נועה , נהגנו להפגש בבוקר בתחנת האוטובוס

בדרך לבית הספר

לא מעט פעמים חזרנו יחד ,אבל כמעט תמיד כל אחד ישב לבד 

גרה מספר רחובות מהיכן שגרנו אנו .

מעבר למספר מילים קטן , מעולם לא דיברנו , לא ידעתי מה היא חשבה , ולא העזתי לברר .

כך עברו להן השנים , שתקתי , וכלום לא קרה .

***************************************************

בשנת 1988 לאחר שנת לימודים אחת בטכניון עזבתי .

מישהי שברה את ליבי , ואני בתגובה עשיתי את מה שאני יודע לעשות טוב , הגנתי על עצמי .

ביקשתי אישור לשנת חופש כדי שיאפשרו לי לחזור ללמוד ללא בעיות .

ארזתי את התרמיל, וציוד הרכיבה  והצטרפתי לשני חברים שכבר היו באוסטרליה .

לאחר מספר ימים כבר מצאתי עבודה ,” ניהול ” תחנת דלק חדשה , “ניהול” זה שם קצת גדול

כי למעשה הייתי המנהל , הפועל והעובד היחיד בתחנה 14 שעות ביום 7 ימים בשבוע .

אחד משני החברים כבר חזר לארץ , ואת החבר השני שגר איתי באותה דירה , ראיתי רק בשבתות

הוא עבד משמרות לילה ואני במשך היום .

יום אחד גונבה שמועה לאוזני שיש ישראלית בשם נועה שעובדת בתחנת דלק

בקצה השני של העיר באחת התחנות של חברה מתחרה .

בשעה 8 בערב סגרתי את התחנה 

עליתי על האופנוע ורכבתי לצד השני של העיר ..

לראות מי זו אותה נועה .

הגעתי לכתובת , נכנסתי לתחנה , זו היתה נועה, שכנתי והילדה מהאוטובוס לבית הספר

תלתלים והכל …

לעיתים יש שיחות שרק אנשים שיש להם עבר משותף , מסוגלים לנהל  .

חודשים וחצי אחר כך , עזבתי לצפון היבשת , את נועה אפגוש בהזדמניות שונות בעתיד .

אבל מה שהיה בחודשים וחצי באוסטרליה כבר לא יחזור ..

מה שלמדתי מכך  הוא ,שלעולם אין לדעת כיצד גלגל יסתובב לו .

וגם אם שותקים שנים , אולי יום אחד זה ישתנה .

ואולי כדאי להפסיק לשתוק מוקדם יותר

*******************************

יש לי הורים טובים , שאני מעריך מאוד

אבל בראיה של ” בדיעבד ”  את רוב חיי היום יום כילד ,אני לא ממש זוכר .

אני לא זוכר אינטרקציה רבה עם ההורים , זוכר פה ושם הסעות לבית הספר , או ארוחות ערב בודדות

רוב ההשקעה האדירה שלהם בי ובאחותי נעלמה מהמודעות , היא קיימת כמובן , אבל רק ברקע .

אין הרבה זיכרונות של רוב הדברים היומיומיים הקטנים שעשו עבורנו .

היום כשיש לי בנות משלי אני מודע להשקעה האדירה , אבל ככול שעוברות השנים , אני גם מודע לכך

שמעט מאוד מכל זה יזכר על ידן .

בתחילה היתה הרבה אינטרקציה טכנית עם הבנות , לקום בלילה ,לחתל להאכיל ללכת לרופאים

ולהסיע .

היום נותרו בעיקר ההסעות , הצורך הפיסי והתלות שלהן קטנה עם השנים , וטוב שכך .

חלק גדול ממי שאני נבנה על יסודות שהונחו אז , על ידי הורי .

למשל ,” השתדל להיות נדיב , תמיד !!”  לימדו אותי ( זה לא נאמר בעיברית כזו תיקנית כמובן )

זה משהו שאני משתדל ליישם כל יום ולהעביר הלאה .

************************************

בכול פעם שאני נתקל באדם ” שווה ”  אני מופתע מחדש מכמה שחלק לא קטן מהאנשים

מעריך עצמו בחסר .

עוד דבר שלמדתי מהורי זה להשתדל להביט במראה ולראות את האמת לא פחות ממנה

אבל גם לא יותר , זה לא כל כך פשוט כפי שזה נשמע מסתבר .

הלואי שגם זה יעבור הלאה , אני לא תמיד בטוח .

ועל זה אמרו INXS

Cause we all have wings
But some of us don’t know why

משונה שהסולן שלהם לא הפנים את זה עצמו והתאבד

שיר ששמעתי הרבה בסוף שנות השמונים באוסטרליה

שבת שלום מוקדמת

אגב בסוף חזרתי לטכניון והצלחתי לסיים את התואר ….

לא שאני עושה איתו משהו כיום , היה מי שאמר שאני ” מבוזבז ” 

🙂

עמק החיות המוזרות

2.7.11

פעם היתה סופרת , שמה בסקנדינביה…..

טובה ינסן

שכתבה על משפחת המומינים ועמק החיות המוזרות

יש כאן אחת שבטוחה שהיא קרובת משפחה עם תמונה והכל  🙂

אהבתי מאוד את הספרים ואפילו את התסכית( אם כך מאייתים את זה )

אבל את סידרת הטלבזיה העתיקה בנורבגית לא סבלתי .

************************

אחד מפריטי הלבוש בעלי התחלופה הגבוהה ביותר “בקולקציה שלי ” הם נעלי הריצה

מדהים עד כמה הסוליה נשחקת תוך 3-4 חודשים

מיצאו את ההבדלים בין חדש לישן בנעליים זהות

**************************

ליד הבית יש שני עמקים שכמעט נפלו קורבן להשתוללות הנדל”ן , אבל ברגע האחרון

השטחים הוחכרו ל24 השנים הקרובות ל”כרמל מזרחי ”  שמקים בהם כרמים .

פעם מזמן חשבתי ששטחים פתוחים רצוי שישארו בר ולא חקלאיים .. שיניתי את דעתי .

עדיף שחקלאות תשמור עליהם מבנייה .

כדיי לשרוד את ימי השבוע בכול יום בסביבות השעה שש וחצי אחר הצהרים ,

 לוקח את בובי , עובר דרך השכנים ואוסף את הכלבה “הדאבה” ( לשעבר ) שלהם

יוצא מהשער האחורי של המושב , חולף ליד העדר של עלי הבדואי משמאל

הוא כבר בדרך חזרה למאהל…

מימין ,  בית העלמין של המושב .

Boot Hill ( גבעת המגף /מגפיים)  בלשון המערבונים ….

שם אף אחד לא בדרך לשום מקום .

ואז מתגלה העמק למטה

לפני שנים רבות היו שם מטעי שזיפים ונשירים אחרים , בשנים האחרונות השדות עמדו רייקים

עכשיו גידרו ,טמנו קווי השקיה חדשים  , וסימנו שורות .

נכון , הצבאים יתקשו להכנס לשטח שבעבר  היה לא מגודר

אבל לפחות היער מסביב ישאר

מה שלא היה קורה ,אם היו מוקמות שכונות מגורים במקום .

אנחנו ממשיכים לכיוון העמק , אין כמו לרוץ עם נעל חדשה , הסוליה החדשה

גורמת להבדל תהומי בספיגת המכות מהקרקע .

ההשקעה בהקמה של כרם חדש היא דיי גדולה וכך נראית הקרקע ממש לקראת הנטיעה של הגפנים

ממשיכים ליער , בלילה היער נראה כמו יער ” אמיתי ”  כזה של האחים גרים

עם זאבים ומכשפות .

אבל האמת מתגלה ביום , יער קק”ל 

אבל עם צבאים,דורבנים , תנים , ויש גם חיות קצת יותר נדירות

 מכיר צבוע אחד שחי כבר מספר שנים באזור.

יש כמה ארנבות , ואפילו טווס , שכנראה נמלט מאיזה פינת חי ושרד .

כאן רואים אותנו ( מרחוק )  נכנסים ” למעבה היער ” 

מאז שהכלבה הצטרפה לריצות , השילה לא מעט ממשקלה

בעצם היא כבר לא ממש “דאבה ” .

בריצה הראשונה שלה,היא פשוט קרסה באמצע , נשכבה על השביל וסירבה להמשיך

היום היא כבר בעלת כושר משופר

כאן , שולף איזה קוץ לאדון המפונק ( האמת שהוא ממש לא מפונק).

השמש שוקעת לה בעצלתיים , אין כמו הימים הארוכים של שעון הקיץ

הצל מתארך ורוב היער כבר מוצל

לכאורה כל שנה זה חוזר שוב , הקיץ הזה …

אבל העולם משתנה , אנחנו משתנים .

וכמו שאמרתי בתגובה שלי בעבר .

גם אם אעמוד בשקט בשקט אעצום עיניים ואעצור את הנשימה , עדיין הדברים מסביב ימשיכו במהלכם .

אשאיר לכם את

CRAZY

במקור של זמרת הקאנטרי פטסי קליין

כאן יש את דיאנה קרול זמרת הג’אז הקנדית המעולה עם בעלה אלביס קוסטלו

ובנוסף , ווילי נלסון זמר הקאנטרי

לבסוף הערה קטנה .

יש המון אנשים שמטיילים או אוכלים ביער או במדבר , אורזים את הזבל בשקיות

ומשאירים לצד השביל , ללא כוונה רעה .

אז רק שתדעו זה חסר טעם , בלילה התנים, השועלים ושאר החיות יקרעו את שקית הזבל

ויפזרו את זה בשטח

וזה יראה כך

אז בבקשה , כל מה שהבאתם לטבע , הוציאו חזרה , אל תשאירו כלום

תודה

ושבוע טוב

היו זמנים במזרח

13.6.11

לדעתי השנים היחידות שירושלים היתה מאוחדת באמת ,ולו באופן זמני

היו אמצע שנות השבעים , שכרון מלחמת ששת הימים שקע עקב מלחמת יום כיפור

מפעל ההתנחלות היה רק בחיתוליו וגוש אמונים הוקם רק ב1974

הזכרתי בעבר שהיו שני בתי קולנוע שנהגתי לבקר בהם רבות בילדותי .

בימי שישי בצהרים היה זה קולנוע סמדר שבמושבה הגרמנית , שם הוקרנו שניים או לעיתים שלושה סרטים ברצף

המחיר היה כ 8 לירות לכרטיס .

ואילו בשבת נהגנו ללכת ברגל לעיר העתיקה לרחוב סאלח-ע-דין לקולנוע אל קודס .

שם גם הוקרנו 3 סרטים ב 5 לירות , מחיר מוזל ….

******************************************

בתחילת – אמצע שנות השבעים ,שלושה ז’אנרים קולנועיים הגיעו לשיא שלעולם לא שבו אליו.

הראשון , היה זאנר מערבוני הספגטי , כינוי למערבונים שצולמו באיטליה עם שחקנים אטלקיים

ולעיתים כוכבים אורחים אמריקאיים .

שחקנים כמו ג’וליאנו ג’אמה (רינגו), באד ספנסר וטרנס היל ( טריניטי ובמבינו )

וכמובן  ,מערבון הספגטי הטוב בכול הזמנים ” הטוב הרע והמכוער ” והמנגינה האלמותית שזכורה לדור שלם

קלינט איסטווד זכור לאותו דור  כשולף מהיר שתקן עם סיגריה בזוית הפה .

בזמנו נשאל מדוע הסכים לשחק בסרט איטלקי , והתשובה שלו היתה

” שילבתי את הסרט עם טיול בארופה “

ביים את הסרט סארג’יו לאונה

עם המוסיקה הנפלאה של אניו מוריקוני

****************************************************

הזאנר השני , היה זאנר סירטי הקארטה מהונג קונג

מאות סרטים דלי תקציב דמיוניים פחות ודמיוניים יותר הציפו את ארץ הקודש …

למי שראה את ” נמר דרקון ” הלהיט היאפי העכשוי ….שידע 

אין חדש תחת השמש , כל הריחופים , החרבות והאקרובטיקה

היו קיימים  הרבה קודם , רק איכות הסרטים היתה ירודה יותר .

את הזאנר הזה הביא אל שיאו ברוס לי בסרט ” הדרקון ”  , סרט הקארטה הראשון שהופק בהוליווד

עם שחקנים אמריקאים מפורסמים כמו שחקן הכדור סל הידוע קארים עבדול ג’בר

קדמו לו סרטים כמו ” הביג בוס ” ו” אגרוף הזעם ”  גם הם של ברוס לי

ברוס לי , האתלט בעל תנועות החתול הביא את סירטי הקראטה לרמה של אומנות

מי שיצפה בקליפ יראה את ברוס לי בטרנניג , ולא בגופיה המפורסמת , מתפעל את

הנונצ’קות , שהם שני מקלות קצרים המחוברים בינהם בשרשרת

אחת מבדיחות/חרוז  הקרש הירושלמיות של אותם הזמנים היתה

”  ברוס לי איש הזעם , תמצוץ לי , ותרגיש את הטעם ” 

אגב בירושלמית עתיקה , שמה של סוכריה על מקל היה ” מציצה ”   ( נשבע לכם )

כלומר כילד נגשת למוכר במכולת וביקשת מציצה והוא לא הופתע  , אלה נתן לך סוכריה על מקל .

ברוס לי מת באופן מסתורי בגיל 33  ,

נשאר צעיר לנצח

***********************************

הזאנר השלישי , היה זאנר הסרטים הארוטיים . בעידן של טרום קלטת הוידאו , הפרנוגרפיה היתה מאוד

לא נפוצה , מה שהיה יותר נפוץ היו סרטים ארוטיים שהוקרנו בבתי קולנוע רגילים ולא בשעות הבוקר .

הסרט המפורסם ביותר היה ” עמנואל “

סרט דל תקציב שצולם בבאנקוק בתחילת שנות השבעים על אשת דיפלומט משוחררת

הפך בין לילה לשובר קופות ענק , סילבי קריסטל הולנדית צעירה ושברירית שחונכה במנזר

היתה עמנואל המושלמת .

תוך מספר שבועות כמעט 3 מליון צרפתים צפו בסרט 

יותר ממה שצפו בסרט מפורסם אחר מאותה תקופה ” העוקץ ” .

מעולם לא היה סרט ארוטי נוסף שחזר על ההצלחה הזו , 

” תשעה וחצי שבועות של שכרון חושים ”  נגע מעט בהצלחה אבל לא שיחזר אותה

בסוף שנות השבעים הומצאו קלטות הוידאו

הם שהפכו את  הפורנו לתעשיה הענקית והדוחה שהיא היום

(למי שלא ראה שיראה את “לילות בוגי” על התקופה)

סילביה קריסטל כמו שחקנים רבים אחרים שהצליחו מהר מידיי , התמכרה להרואין

ופשטה את הרגל , לא מזמן ראיתי ראיון איתה , השתקמה , נראית לא רע עדיין ,

העדינות שלה נותרה

*********************************

נחזור לירושלים של שנות השבעים

בבתי הקולנוע הוקרנו 3 סרטים בכרטיס אחד , אחד קראטה , אחד מערבון ואחד ארוטי

בהפסקה לאחר סרט הקארטה , בני התשחורת נהגו לעלות לבמה שלפני המסך

ולנסות אחד על השני את התרגילים והמכות שזה הרגע למדו בסרט .

טוב שלא עשו את זה אחרי הסרט הארוטי …….

במקרה והיו בעיות  בפס הקול ( והיו לא מעט ) הקהל בקולנוע סמדר , שהיה שונה משהו

מהקהל בקולנוע הזה היום , נהג לצעוק

” צ’רצ’יל יא מאנייק , לא שומעים ,תגביהה את הרמקול !!!”  ……

(עם האות ב  רפויה )

הקטנה ואני רואים  הרבה סרטים יחד , חלקם משני הזאנרים , מערבונים וקארטה

לא מזמן ראינו את “הדרקון ” עם ברוס לי

וגם את ” הטוב הרע והמכוער ”   הארוך .

את הטוב הרע והמכוער יש בגירסת HD והקטנה היתה מרותקת , אין ספק שזה סרט טוב מאוד גם היום

לא האמינה שהסרט בן חמישים כמעט

” עדיין” לא הגענו לזאנר הסרטים הארוטיים , כנראה שנוותר על “עמנואל ” בשנים הקרובות ….

במקום , ראינו את כל ששת סירטי מלחמת הכוכבים המעולים

לגבי ירושלים , היא השתנתה לרעה , היום אף ילד בן 10 לא יעלה על דעתו ללכת בשבת בצהרים

לבד לעיר העתיקה לראות סרטים עד השעה שבע בערב ולחזור ברגל .

העיר הפכה לחרדית ,עניה , מוזנחת , עם שכונות רפאים יוקרתיות  של תושבי חוץ שבאים רק בחגים .

מאוחדת ?

מעשית, היא כבר מזמן לא .

אומת הגד’טים

5.6.11

כמעט מידיי יום אני רץ 8-10  ק”מ ביער, עם הכלב

לרוב בשעות אחר הצהרים המאוחרות , שהן השעות היפות ביותר

אבל לעיתים , מקוצר זמן , אני נאלץ להשכים ולרוץ בבוקר ….

לרוב אני לבד ביער , אבל פעם ב …

אני נתקל ברצה אחת , אישה כבת 40 שרצה עם כלב הרוח שלה .

כאשר זה קורה , אני משתדל לשמור איתה על קצב .

למרות שלרוב אני מצליח , זה עולה לי במאמץ אדיר , ולאחר 5-6 ק”מ של ריצה

הדבר היחיד שמחזיק אותי בקצב הנ”ל הוא כח הרצון

היא פשוט טובה יותר .

********************************

בימי שישי יש לי יותר זמן פנוי ואז אני משתדל לרוץ כ 15 ק”מ לעיתים יותר.

בשישי האחרון , רצנו לנו הכלב ואני כבר כמעט 11 ק”מ , כאשר בצורה מפתיעה נתקלנו בבחור צעיר

כבן 20  לבוש במייטב האופנה האחרונה בתחום הספורט , והאביזר הבולט ביותר היה שעון יד

משהו צבעוני , בגודל של כדור טניס .

מאחר ושנינו רצנו לאותו כיוון , ונותרו לנו עוד כ 4 ק”מ , חברנו …

מיד השעון שלו החל מצפף כל מספר שניות …

השיחה ביננו התנהלה בערך כך

הוא :   ” איזה שעון יש לך  ?  “

אני :  “שעון קסיו שקניתי באינטרנט  “

הוא : ”  כמה עלה ? “

אני : ” 60 ש”ח אני חושב “

הוא : ” יש לי שעון עם GPS  “

אני :  ” לא ממש צריך כאן GPS  , זה לא יער של האחים גרים , אין מכשפות ואין זאבים

          וקשה מאוד ללכת לאיבוד ”  

הוא : ” השעון  מודד דופק , טמפרטורת גוף , וצריכת קלוריות …  לכן הוא מצפצף לי אם אני חורג “

אני : ” אצלי שום דבר לא מצפצף , היער שקט  ואין לי ממה לחרוג  ” 

הוא : ” תגיד , איזה דופק וטמפרטורת גוף אתה מגיע ?” 

אני : ”  אה מממ….  לא ממש יודע , כמה שיוצא …” 

הוא : ” אני רץ מרתונים אז אני מוריד את הנתונים מהשעון למחשב ועובד עליהם בערב “

אני : ”  יופי , אולי נרוץ קצת יותר מהר ?  ….”

בסיום הריצה התברר ש”איש המרתון ” הביוני , לא מתקרב לקרסוליים של אותה רצה

שאני נתקל בה בבקרים

כנראה שכדי  לרוץ סביר צריך פחות נתונים ויותר מאמץ…

אגב היא ואני רצים עם נעלי ספורט , מכנסיים וחולצה פשוטים , ושעון יד רגיל … וכלב .

רציתי להוסיף לזקנים שביננו את קטע הפתיחה מתוך ” איש השווה מליונים “

או

סטיב אוסטין האדם הביוני

The Six Million Dollar Man

אבל לא ניתן להטמיע את הקישור

אז למי שרוצה לחזור אחורה בזמן אצרף קישור

GENTLEMAN WE CAN REBUILD HIM

למי שזוכר 🙂

בהרבה תחומים שאני עוסק בהם , אני מגלה שיש לא מעט מי שמאמינים שכל מיני עזרים וגאג’טים

יהפכו אותם למשהו שהם ממש לא .

מסתבר שהפרסומאים מצליחים למכור ללא מעט אנשים עשרות פריטים דיי חסרי ערך במחירים מופקעים .

חג שבועות שמח

חייבים איזה קליפ מוטמע מהשנים ההם לא ?

אז הוספתי את הוואי 0-5

עם כל הפוזות של השחקנים בפתיחה, תוך כדיי סיבוב 🙂

” בוק הים דאני ”  

חג שבועות שמח