10.4.07
בחוץ ריח חריף של אבק שריפה ,עשן קולות נפץ וצעקות
אצלנו רגוע אבל מתוח, כולם בפנים, רק אני חצי גוף בחוץ מדבר בשקט כאילו זה מישהו אחר
"הטווח 0 אני שם אותך על, ברגע שאתה מזהה תילחץ לא לחכות לכלום"
"תתקדם " הזחל מתקדם חוליה חוליה תק ,תק ,תק ,
אני מביט על הכל כאילו מהצד במין שלווה פילוסופית , אני רואה את הצריח ממול מתחיל לצודד לכוון שלנו
הכל בהילוך איטי "יורה" בום עשן והבזק …. ושקט .
עשן עולה מהטנק שממול , זה כל כך קרוב שאפשר כמעט לשמוע את הצעקות , אבל רק כמעט
1 עוד אחד והנה עוד אחד , 3 אנשי צוות קופצים החוצה …..
"לירות" הוא שואל ?
שקט
"לירות"?
"אם אתה רוצה "
אני מחכה ….
שקט
החוץ כבר שקט
אין צעקות רק הריח החריף עדיין באויר
בפנים דממת מוות.
"אני לא יורה "
"טוב" לקוני נפלט לי , אבל בלב , בלב בפנים שמחתי שלא ירה