” שלכת הקמילייה”

_{1900 מטר , פסגה מעל העיירה פאי בצפון תאילנד}

נניח לפני שבועיים
נניח שאדם מתעורר בבבוקר , כמעט כבר בן 62
לוקח לו רגע להבין היכן הוא ,
מביט החוצה , ארץ זרה.
לפני כמה ימים עדיין היתה לאדם הזה המועקה הבלתי פוסקת שכולנו התרגלנו אליה ,

ה10 טון שיש על הכתפיים מהרגע שאנחנו מתעוררים .

לוקח רגע להבין שפתאום נעלמה לה רוב המועקה , הדופק במנוחה החל לרדת .

62 שנה לבני מינו,
זה זמן על פני כדור הארץ ,

כבר ברבע האחרון של חייו ,

מצב נתון , לא רע ולא טוב .

מכין קפה , מסתכל במראה
האם הוא אוהב מה שהוא רואה?
חושב שכן , בשנים האחרונות מנסה ככל יכולתו לתקן טעויות עבר שעשה .
גם פיזית עם עצמו , דברים שהבין שהזניח .
וגם נפשית עם הסובבים אותו ,
הוא משנה דברים , מקווה שלטובה .

אדם מסתכל במראה ומרגיש את השקט מחלחל, את בית החזה מתרחב

יש עוד זמן , מה שלא נספיק היום ננסה בפעם אחרת , ואם לא נצליח , גם לא נורא

—————————————————————————————


הפעם הגעתי בטיסה ישירה לצ’נג מאי ולא דרך בנקוק
נחתתי בשש בבוקר , זרקתי את הדברים בחדר האחסנה של מלון הדירות שלי
והמשכתי עם אותה מונית לחברה שהאופנוע שלי מאוכסן אצלה.
בשעה שמונה וחצי כבר הנעתי את האופנע והבנתי
הפעם המצבר כבר לא ישרוד
צריך חדש.

_{מאוחר יותר ו 310 שקל פחות , הורכב מצבר ליתיום חדש}

מהרגע שכבר היה לי כלי רכב
כמו שאמרתי
שום דבר לא דחוף , ,
בימים הבאים עסקתי בעיקר בסידורים.
טסט וביטוח לאופנוע ,
כמו בישראל רק סביב מאית המחיר

_{מכון טסטים תאילנדי מחיר בדיקה 6 שקלים}


===================================================================

—————————————————————————————————————-
סדר היום שלי דיי קבוע , מתעורר מוקדם
הולך לחדר כושר , חוזר לדירה מתארגן ויוצא.

לפעמים למסלול רגלי , לפעמים לשביל עפר על האופנוע או סתם לשוטט
אחר הצהרים קצת עובד , ובערב ארוחת ערב ענקית כי לרוב אני לא אוכל כל היום .

מידיי פעם יוצא לסיבוב קצת יותר ארוך של מספר ימים .

————————————————————————————————————–


כיום ” מיתוג ” ” שיווק ” הם חזית הכל
לרוב זה בעיקר אויר חם חסר ערך.

כמו ג’יפונים חסרי יכולת בסיסית בשטח אבל נראות של כאילו כן .
מה שמוכרים כאן זה ” נראות ” ” כאילו ”
ולא יכולות אמיתיות .
כך גם בתחום האופנועים , מוכרים עשרות דגמי אופנועי ” אדוונצ’ר ”

קרי מוכרים לך איזה חלום של הרפתקאה , בעטיפה יקרה ומיותרת ברוב המקרים .

רוב האופנועים הללו ענקיים , כבדים ,מורכבים,
ומאוד מאוד יקרים .

מה הבעיה ?
הבעיה שדווקא מי שקונה אותם , הם אנשים מבוגרים דיי שמנים חסרי כושר גופני סביר , ורוכבים מאוד מאוד בינויניים בשטח .

לאותם אנשים היה מתאים אופנוע שטח קטן קל וזול , ללמוד לרכב עליו , אחד כזה ששוקל סביב 120 ק”ג
שקל להרים כשנופלים, ונופלים.
וזול לתקן אחרי נפילה .

לא איזה BMW שמחירו נושק כמעט ל 200 אלף שקל ,ושוקל הרבה מעל 200 ק”ג זה לא האופנוע שהיית רוצה ללמוד עליו לרכב בשטח.

רוצה ” אדוונצ’ר ” אין בעיה , רק צריך להבין טוב טוב את המגבלות של מה שאתה קונה.

בנוסף נוצר גם סגמנט של ” קטנועי אדוונצ’ר ” שזו ממש בדיחה עצובה ויקרה .

לפני כמה ימים רכבתי כמה עשרות קמ של דרכי עפר ,
עקפתי בחור שרכב לא רע על ” קטנוע אדונצ’ר ” של הונדה
בשלב מסויים עקפתי אותו , ואז עצרתי והוא עקף אותי …

רבע שעה לאחר מיכן הגעתי לערוץ נחל דיי עמוק , הוא כבר עמד בחוץ כולו רטוב , ניסה לחצות עם הקטנוע והקטנוע ” בלע מים ונכבה “

_{את זה הוא ניסה לחצות עם ” קטנוע האדוונצ’ר ” שלו}

למזלו עברתי במקום , עצרתי הוצאתי כלים , פרקנו את קופסאת האויר כלומר
שם נמצא מסנן האויר בכניסה למנוע
הממוקמת מאוד נמוך
ולכן ” בלעה מים ”
ואת התוצאה רואים בסרטון

בסופו של דבר הצלחנו להניע את הקטנוע , הוא כנראה חזר ולא ניסה לחצות שוב …


כך נראה סוף היוםהארוך שלי .

*******************************************************************************************

_{דניאלה ספקטור כל הדברים היפים באמת קליפ נהדר}

לפחות פעמיים שלוש בשבוע יוצא לטרק בסביבה , היתרון האדיר של צפון תאילנד הוא בכמות אדירה של שמורות הטבע שממש קרובות יחסית לעיר.
לרוב סביב 12-15 קמ הליכה לפעמים מעל 20 , העליות חדות , אוהב את העליות החדות ממש רץ אותן .

יש איזה רצון להרגיש את המאמץ המתמשך הזה פשוט ” כי אני עדיין יכול ”
כמו כלי עבודה טובים , גוף שעובד טוב זו הרגשה נפלאה.

זה משהו שאנשים גם צעירים כיום לא מבינים , ההזדקנות , אובדן החדות והיכולות , מתחילה מאוד מאוד מוקדם בחיים .
קצת אחרי גיל 20.
מחקרים הראו שיש בעצם 3 ” מדרגות ” של הזדקנות דיי חדה אצל רוב האוכלוסיה
מדובר במחקרים ברמה התאית , לא משהו סוציולגי
” נפילה ראשונה ” סביב גיל 38-42
אובדן השריר והעצם אצל מי שלא שומר מתחילה להאיץ במקביל לתהליכים הורמנליים של הזדקנות.
ה”נפילה השניה ” היא סביב גיל 58-60
היא כבר הרבה יותר מורגשת
אנשים משמינים , מתחילים לגלות מחלות מטבליות שקיננו בגופם כבר עשרים שנה
הסימפטומים שונים אבל שורש הבעיה זהה
לחץ דם , סוכרת או טרום סוכרת שרוב האוכלוסיה נגוע בה , בעיות לב
אובדן מסיבי של שריר עצם ואובדן של יכולות מטוריות וקוגניטיביות שכבר דיי מורגש אצל האוכלוסיה שלא מקפידה לשמור .
דלקות שונות , כאבי פרקים , המקור זהה , הסימפטומים לכאורה שונים ומגוונים
אבל כאמור , המקור בדרך כלל זהה.

מתי פעם אחרונה רצתם ספרינט , קרי מרחק של 100-200 מטר בשיא המהירות שלכם ?
כנראה שמזמן לא , זו יכולת שאבדה לכם ויש עוד הרבה כאלו
מתי קפצתם גרם מדרגות עם שתי רגליים יחד?

נסו!
תרגישו שהבעיה המקשה עליכם ,
אם תצליחו לקפוץ נניח 15 מדרגות ברצף
היא לא רק גופנית היא גם נאורולוגית ומוחית , המוח לא מיומן בלעשות דברים כאלו יותר .

לבסוף מגיעה ” הנפילה ” השלישית ,
הסופית
גיל 78
שם , זו ממש נפילה ממצוק.
כל שנה לאחר גיל 80 היא שנת התדרדרות ענקית
למי שלא ממש ממש עובד בשימור היכולות שלו .

מי שלא יפתח הרגלים בראים בגיל צעיר
יצטער על כך 30 שנה אחר כך.
מה שקורה בפועל זה הפוך , רוב האוכלוסיה מפתחת הרגלי חיים איומים , שעות של ישיבה
כל בוקר מרגע שמתעוררים יש ממש
יציאה “למרעה “
קרי אכילה בלתי פוסקת כל היום , ומרדף בלתי פוסק אחרי ” רמת חיים ” ולא איכות חיים

לבסוף פוגשים אנשים שהנסיעות הכי ארוכות שלהם
זה הנסיעות היומיות לעבודה.
הם מגיעים לגיל 60-70 עייפים מלאי מחלות שהרפואה המודרנית תספק להם במקרה הטוב עוד 15-20 שנה של חיי סבל ברמות שונות של בריאות גבולית .

****************************************************************************************************

מונו נו אווארה
או בגירסה הלטינית הלא מדוייקת של וורגיליוס
Lacrimae rerum
דמעות הדברים

_{2018 נעימת הנושא מתוך סרט יפני בשם ” שלכת הקמילה “}

במאה 18 נטבע המונח היפני ” מונו נו אווארה ” על ידי מוטואורי נורינגה
התרגום המילולי עפ ויקיפדיה
הוא ” החמלה של הדברים “
עם השנים המונח הפך דיי מרכזי בתרבות והפילוספיה היפנית

קצת קראתי בנושא ומה שכתבו ,
מקווה שהבנתי את המשמעות.

סוג של
“רגישות לבר חלוף”
מודעות לארעיות
תחושה עמוקה של פליאה יחד עם נוגות עדינה על כך שהחיים או דברים הם בני חלוף.
היופי שבאובדן
הכל באיפוק שהוא כל כך זר לנו .

זה לא דיכאון
זה לא ויתור
זו קבלה מודעת של הארעיות

_{“ים של עננים ” בוקר מוקדם מעל הכביש לפאי}

גיל 62 זה 1900 מטר מעל פאי , זו נקודת תצפית
מיכאן רואים את העננים ,
לא מנסים להלחם בהם ,
זה חסר טעם

עוד שעה השמש תחדור והערפל יתפזר.