כמעט שבוע מאז שחזרתי לצפון תאילנד.
מעל תשעה חודשים לא כתבתי כלום , כמה וכמה סיבות גרמו להפסקה הזו
אבל הסיבה העיקרית כמובן היא ה 7/10
כנראה יהיה פוסט ארוך , עם מוזיקה , תמונות ,
ולא מעט כתיבה שתארך כמה ימים .
נתחיל באריה מתוך האופרה טוסקה
של ג’אוקמו פוצ’יני , אופרה על סחיטה בגידה , תאוות בצע וריקבון
קטע מתוך המערכה השלישית המסתיימת
במותה של טוסקה ואהובה.
סוג של מאפיין את מצבה של ישראל כיום.
הקטע הנ”ל הופיע גם בסרט המצויין ” 22 כדורים ” עם ז’אן רנו
********************************************
מי שמכיר אותי ואת דעותיי , יודע שלפחות 20 שנה ידעתי או דיברתי על כך שאין עתיד לישראל כמדינה
עבורי מה שקרה עכשיו , היה כמו לצפות בתאונת רכבות מרחוק ולדעת שאין דרך להסיט את הרכבת שלנו ממסלולה.
דבר אחד הפתיע אותי , התזמון והעוצמה , תמיד חשבתי שהקריסה תגיע לאחר מותי ,
או בסוף חיי משהו כמו 15-20 שנה מהיום.
זה קרה עכשיו.
וקרה מהר,
כמו שתמיד קורה למדינות ,אימפריות או חברות ענק .
בעולם שוק ההון
חברות ענק כדוגמת הבנק השוויצרי קרדיט סוויס , מתדרדרות בהדרגה כמעט ללא משים לקריסה
מי שעוקב יודע, שקרדיט סוויס היה בצרות לפני כמעט 20 שנה.
בנק שווצרי בן כמעט 170 שנה בהדרגה תוך ניהול כושל מתמשך גלש באיטיות רבה לצרות , ממתין לקש שישבור את גבו
הקש הזה הגיע בשנת 2023 לכאורה ” בהפתעה ” , אבל כל מי שבתחום וקצת התעמק ידע שאולי ” הקש ששבר” הגיע בהפתעה
אבל הקריסה היתה בעצם בלתי נמנעת.
כך גם ישראל , הקש ששבר את המדינה היה ממשלת האפסים האחרונה של ביבי , אבל הזרעים נזרעו אי שם לפני 40 שנה בערך
אישית , ראיתי את הקריסה של ישראל 20 שנה לאחר שהזרעים נבטו קרי אי שם סביב שנת 2001.
כאמור , חשבתי שייקח עוד זמן.
**********************************
בשנה האחרונה ראיתי מעט סדרות והמון סרטים
אחת הסדרות , לכאורה מערבון ,
בכיכובה של אמילי בלאנט
The English
בפועל , סידרה על זילות הרוע והחיים אצל רוב בני האדם , נדירות הדבר הזה שנקרא חברות
והאקראיות בה דברים קורים לנו בחיינו
משחק מצוין
פסקול יוצא דופן
סידרה מדכאת ומעוררת תקווה בו זמנית
מתוך הפסקול
INTO DUST
להקה בשם
MAZZY STAR
*******************************************
בתחילת המלחמה , נכנסתי לסוג של מצב “מלחמה ” בעצמי
בכל יום רצתי 15 ק”מ , רוב ימי השבוע יצאתי אחר כך לטיול רגלי של 10-18 ק”מ ובנוסף 3-5 לילות בשבוע שמרתי במושב בו אני גר , כי נדרשו המון אנשים לשמירה .
כך היו ימים בהם סיימתי לשמור בשעה 5 לפנות בוקר , בשש יצאתי לריצה של 15 ק”מ ואחר כך היו לא מעט ימים של הליכה של עוד לא מעט ק”מ ברגל .
התעייפתי מאנשים ,שיחות הלילה בשמירות עייפו אותי .
התעייפתי מהאפסים בתקשורת שבירברו אותנו למוות ,
ובטח שמאסתי באסופת הטיפשים שיושבת כיום בכנסת , כל 120 חברי הכנסת היום הם אפסים, שלא מייצגים את ההתפלגות הנורמלית של אפסות כזו באוכלוסיה .
זה לא רק הממשלה זה גם חדלי האישים של ה” אין אופוזיציה ”
שנים לא מקשיב לאף ערוץ ישראלי או חדשות כלשהם , עדיין קשה היה להתחמק מהתקשורת הירודה והפרשנים הנפוחים .
מאסתי בכל זה
שלושה חודשים אחרי ,
סוג של קצת קרסתי פיזית , חטפתי כאב גב , דבר נדיר אצלי
הבנתי שצריך להאט , והסתפקתי בריצה של 8-12 ק”מ ביום , ומידיי פעם טיולים
בתמונה מטה חוצה את נחל תבור , המים דיי קרים
השיר המתאים ביותר לטעמי להלך הרוח שלי באותה תקופה
” ביום מסה “
של מתי כספי
השיר נכתב על ידי משה טבנקין לפני כ 80 שנה , והולחן על ידי כספי בתחילת ” שנות הפלא ” שלו
1974
פרוש המילה מַסָּה :ניסיון קשה שאדם עובר (מתוך רב מילים).
כאן התכוונתי יותר למדינה ככלל ( לא כולל את חברי הכנסת )
נפלא
******************************************************************
עוד סרטים טובים שראיתי לאחרונה
נתחיל ביותר מפורסם
PERFECT DAYS
של ווים וינדרס
והשחקן היפני
Koji Yakusho
בגדול סרט ללא עלילה אמיתית , על איש בעל עבר מרומז שחי חיים שקטים כנראה בגלל אותו עבר
ועובד כמנקה שרותים ציבוריים בטוקיו
קורא המון , ושומע מוזיקה מעולה ( לטעמי ) מקלטות ישנות .
מסתבר ש
Koji Yakusho
שחקן יפני מאוד מגוון ששיחק גם בסרטי סמוראים
מומלץ
ביצוע נהדר בפסנתר לשיר
Perfect Day
של לו ריד
********************************************
היום יום שני , בדיוק לפני שבוע נחתתי בבנקוק באיחור , בגלל סוג של יהירות /טעות שלי , לא לקחתי בחשבון מספיק זמן לאיחורים .
עם הנחיתה, נותרו לי רק שעה וחצי עבור ביקורת דרכונים + איסוף המזוודה הדיי גדולה שלי ואז ביצוע צ’ק אין לטיסה הפנימית שלי לצ’נג מאי , אספתי את המזוודה 40 דקות לפני הטיסה ובעצם כבר הייתי משוכנע שאחרתי.
למרות זאת רצתי עד לדוכן חברת התעופה שנמצא שלוש קומות מעל עם כל הציוד.
דיילת נחמדה הבינה שאני באיחור כבד , עקפה עבורי את התור הפקידה את המזוודה שלי ואמרה לי לרוץ לפני שסוגרים את השער.
רצתי
מסתבר שיש יתרון מעשי בלהיות בכושר טוב לפעמים .
ברגע שהשארתי את הציוד בדירה לקחתי את אותה מונית משדה התעופה שהמתינה לי , המשכתי איתה לבית של חברה שם עמד האופנוע שלי כמעט שנתיים והמתין בסבלנות
למי שתוהה איך נראית שכונה שבה גרים מעמד בינוני וזרים בתאילנד תכף אעלה סירטון
בסרטון הבא רואים את האופנוע מכוסה , מתחת לכיסוי לפני שעזבתי , כדי לשמור על לחות נמוכה , קניתי שק חול סופג לחתולים , מלאתי כמה גרביים בחול הנ”ל כדי שיספוג את הלחות מתחת לכיסוי .
לפני שנתיים , פרקתי גם את המצבר ודאגו פעם בחודש לטעון אותו.
מי שלא מבין בתחום הטכני , כלים מכניים שעומדים זמן רב ללא תזוזה מתקלקלים עם הזמן
מצבר מתיישן
הדלק במיכל הדלק מתפרק והופך בהדרגה לבלתי שמיש.
גומיות מתייבשות
האוויר בצמיגים יוצא , וקשה מאוד להניע רכב כזה לאחר שנתיים
לכן הצטיידתי בחומר הנקרא ” ספריי ניקוי קרבורטורים ” נוזל מאוד דליק , שאתיז למנוע לפני ההתנעה ויעזור לי בהתנעה.
לא הייתי בטוח שהמצבר עדיין תקין
לכן הבאתי סוללה ניידת או ” בוסטר ” התנעה. .
ניפחתי אויר בצמיגים , הזזתי את האופנוע למקום נוח יותר לעבודה,פרקתי את כיסויי הצד , כדי שאוכל לגשת לתא המצבר ולפילטר אויר
התמרחתי בנוזל נגד יתושים , ולמרות זאת נעקצתי קשות .
ולאחר לא מעט נסיונות התנעה , זה הצליח
****************************************
סרטים נוספים שראיתי לאחרונה ,
מתחום ” המסעות ”
מסעות פיזיים אומנם אבל גם מעבר להם
הראשון
” הדרכים הלא ידועות “
מדובר על סופר מסעות צרפתי דיי מצליח , אנוכי , שתיין , בליין ,
רגע של שכרות גורם לו לעשות שטות
העלילה לא משהו , אבל לא מעט תובנות יפות יש בו , הצילומים נהדרים
צרפת הלא מוכרת , אחרת , ריקה ,נעזבת ,מזדקנת.
המוזיקה נהדרת .
אם נצטט את סופר המסעות הידוע פול ת’רו
“It’s only when you’re alone that you realize where you are. You have nothing to fall back on except your own resources.”
רק כשאתה לבד , אתה מבין מי ומה אתה
אין מי שיתפוס אותך ואתה נאלץ להסתמך רק על היכולות שלך עצמך .
אמרתי בעבר .
ממליץ לטייל לפחות פעם בחיים טיול קצת ארוך לבד .
**************************************************
הסרט השני , בעיני קצת בוסרי , אבל טוב בהרבה
המוזיקה בו , לצערי לא מתאימה לסרט , המשחק נהדר , והעלילה מעניינת
הסרט נקרא
8 פסגות , סרט איטלקי
על חברות , חוסר הבנה בין דורי
כאב הלב שמגיע מחוסר ההבנה הזה
כשזה כבר מאוחר מידיי.
גם כאן רואים את איטליה או אירופה הריקה , כפרים הקטנים שנותרו בהם רק זקנים
חוסר היכולת להתפרנס בכבוד מחקלאות
גם כאן החיפוש העצמי , הבדידות וגם החברות הם הנושא העיקרי
צילומים נפלאים
סרט נהדר בעיני
*********************************************************
השבוע הראשון כאן היה עמוס
טפלתי באופנוע מכאנית וגם בירוקרטית קרי טסט ביטוח וכו.
טרק אחד קצר של 9 ק”מ
ואחד ארוך וקשה של 15 ק”מ על עליות חדות וגם ירידות חדות .
בתמונה מטה , אני בטרק הקשה יותר
עליות קשות עושות לי טוב.
***************************************************
אם לפני חמש שנים נתתי לישראל 0 אחוז להגיע ל 100 שנות עצמאות
היום למרות שהלב מרגיש אחרת
המוח העלה את סיכוי ההישרדות מהותית מאפס ל 25-30 אחוז ( דעתי האישית בלבד )
עדיין , לדעתי ,
הסיכויים לא טובים , אבל המין האנושי ,ההמונים
וגם רובנו בחיים האישיים
ממתינים עד למשבר מהותי
ורק אז מבצעים שינוי שמזמן היינו צריכים לבצע.
המשבר כבר כאן
השאלה האם יגיע בעקבותיו השינוי הדרוש או לא .
אשאיר קטע מוזיקלי שמלווה חלק מהסרט ” השבילים הלא יודעים “
שם הפוסט רומז על
” תשעה וחצי שבועות של שכרון חושים ”
שם של סרט משנת 1986
עם קים בסנג’ר ומיקי רורק
והשיר “You Can Leave Your Hat On”
בביצוע המופרסם של ג’ו קוקר
השיר הנ”ל למי שלא יודע נכתב על ידי רנדי ניומן
” השכרון חושים ”
במקרה שלנו
בתשעה חודשים האחרונים נראה כמו עלפון ממנת יתר של רקבון
נב . בעוד כ 3 שבועות יצטרפו אלי מספר חברים לטיול אופנועים כאן
אשכור להם אופנועים ואכין מסלול
לילה טוב
אוף
אתה כותב מרגש ומעניין הפעם היה קצר מדי 🙂
אני אוהב את הכתיבה ואתה מלא ידע
תודה
אני מזדהה לגמרי עם התובנות שלך.
תודה
דווקא חשבתי שהפוסט ארוך מידיי , לקח לי זמן לכתוב וגם טכנית החלדתי ושכחתי איך להוסיף תמונות וסרטונים , לקח יותר זמן מהמתוכנן
שוב תודה על התגובה המרגשת
לילה טוב
מענין לטייל לבד נראה כיף. פוסט מרשים
תודה רבה
בוקר טוב
מקווה שהכל בסדר אצלכם