רקוויאם

29.1.13

לפני שנה נפטר אבא שלי  ( הראשון משמאל ) 

לפני שבוע חבר שלו ואבא של החבר הכי טוב שלי נפטר ( השני משמאל ) מי שנותר זה אחיו .



********************************



בעוד שבוע וקצת , אהיה בן 49  , את אמיר אני מכיר 48 שנים מאז שנולד שנה אחרי

סבא שלי וסבא שלו היו חברים ביגוסלביה לפני שעלו יחד לארץ ,

 האבות שלנו המשיכו להיות חברים ,וגם אנחנו …

הבנות שלנו כבר לא ממש חברות , וכנראה ששושלת החברות תגמר כאן .

יש לי השערות מדוע ,אבל אלו רק השערות .

בתמונה מעל , שנינו , לפני כשנתיים וחצי בסלובניה , שבעבר היתה שייכת ליגוסלביה  .

השבוע ישבנו וצחקנו על כל מיני  שעברנו יחד בימי חיינו , מהטיולים הדו שנתיים לסיני ,כילדים

וגם כמבוגרים  דרך הטיולים באוסטרליה 

ועד היום .

נזכרנו איך כילדים ,בימי כיפור ,נהגנו לבוא אלי להקציף קצפת גדולה ולאכול יחד עם עוגת השוקלד שהיתה במקרר

סוג של מסורת אנטי כזו .

גם ביום כיפור של המלחמה היינו יחד .

כמעט כל סוף שבוע נהגתי לישון אצל סבא שלי שהיה שכן שלהם .

בימי הקיץ הייתי מתעורר בחמש וחצי , עולה על אופני ורוכב לבריכת רמת רחל , לאימון הבוקר

לאחר האימון רכבתי חזרה לביתו של אמיר לאכול ארוחת בוקר ולראות פרק מהסידרה "מנהרת הזמן " למי שזוכר

היום זה נראה ארכאי בצורה מפחידה

והיתה כמובן הסידרה עם שיר הפתיחה המזעזע "איים אבודים "

לאחר צפיה קצרה , נהגנו לצאת החוצה ולשחק עד שעות ערב

כיום במקומות שטיילנו ושחקנו נמצאת טיילת שרובר בדרך לארמון הנציב , אבל אז 

זה היה וואדי עם נחשים עקרבים , מוצבים של הלגיון הירדני ואוצרות בדמות שרידים ממלחמות העבר

למרות השוני הרב ביננו , החברות עמדה במבחן הזמן .

אבא שלו נקבר לא רחוק מהיכן שקבור אבא שלי ואמיר אמר שיש סיכוי שגם אנחנו נקבר לא רחוקים 

לי אישית אין בעיה שיתרמו את גופתי לפח האשפה הקרוב 

🙂 

אני רק מקווה שזה לא יקרה בקרוב , יש לי עוד כמה תוכניות .

מכל החברים של ההורים , ההורים של אמיר הם היחידים שאהבו והיו מאוהבים עד ליום מותו של האב

אהבה של כשישים שנה

נדיר בצורה חריגה 

כל הזוגות האחרים ששרדו יחד , עשו זאת בחריקת שיניים דוממת יותר או פחות .

ממצא לא ממש מעודד לרומנטיים שביננו , מצד שני , המין האנושי נוטה להונות את עצמו 

ומי שרוצה לעשות זאת , יכול להגיד שיש יוצאים מהכלל , ואולי הוא יהיה גם כזה .

לצערי / שמחתי , אני לא מאלו שנוטים להונות את עצמם  .

אני אסתפק בחברים טובים שאולי ילוו אותי עד הסוף …..

אני מקווה .



אשאיר לכם את הפתיחה מתוך רקוויאם של מוצרט 

וציטוט רלוונטי של ווליאם בטלר יטס

שמידי פעם אני חוטא וקורא בו

Think where man's glory most begins and ends

and say my glory was I had such friends.

William Butler Yeats