מסעות , הדור הבא

5.12.08

לפני כחודשים , באמצע עונת יייבוש הצימוקים , עברתי ליד המפעל כאן במושב .

ליד המפעל היו ערמות גדולות של גלילי קרטון דחוס, גדולים וכבדים , מיד חשבתי על פוטניציאל החימום הטמון בהם

נגשתי למנהל העבודה ושאלתי האם הם ממחזרים את גלילי הקרטון .

“לא , באמניר ניסו למחזר , וגילו שהגלילים שוברים להם את מכונות המיחזור , אז אנחנו זורקים לפח”

10 דקות לאחר מיכן הגעתי עם העגלה והתחלתי להעמיס.

לפני כחודש התחלנו לחמם בערבים , וכמובן שמייד ניסתי את הגלילים, הגלילים בוערים מצויין ממש כמו בולי עץ .

הבעיה היא שמנהל העבודה צדק קשה מאוד לחתוך אותם , ניסיתי עם משור השרשרת , והתברר שבניגוד לבולי עץ ,

גלילי הקרטון שוחקים מהר מאוד את השיניים בשרשרת המשור .

היום בניתי מדפים וחתכתי אותם בעזרת המשור השולחני שלי , ואז קפצה לי ההברקה , מדוע לא לנסר את הגלילים בעזרתו ?

מיד הבאתי כבל חשמל ארוך וגררתי את המשור לגלילים .

גיליתי לשמחתי שהמשור מתמודד בקלות עם הגלילים הקשים .

כך עמדתי מספר שעות ונסרתי בקלות כמה מאות גלילי קרטון , שאריות ארונות , ובולי עץ קטנים , והכנתי לנו מלאי

חביב לשבועות הקרובים …..

נותרו עוד לא מעט לחתוך … אבל זה כבר לשבוע הבא

אחר כך פזרתי קומפוסט על עצי הזית , והכנתי את כל שאר העצים לחורף קשרתי תמיכות , וגזמתי קצת …

שבת שלום

נ.ב הוספתי את השיר In The Winter

של אחת החביבות עלי…. ג’ניס איאן ….

אני מקוה שאף אחד לא מזדהה יותר מידיי עם המילים .

28.11.08

 לפני כמה ימים הגיע לוכד כלבים למושב ליד ופשוט לכד כלבה מניקה , צריך אטימות , אכזריות או רשעות  מיוחדת כדי ללכוד כלבה מניקה ולהשאיר גורים בני שבועיים למות לבד בחוץ .

את הגורים אספה שכנה שלנו , ואחרי מספר ימים גם הכלבה שוחררה

 *********************************

מזמן לא הייתי במדבר , ערמות של דברים נפלו עלי .

יש תקופות שפשוט מרגישים כאילו כול מה שיכול להתקלקל , מתקלקל .

או כמו שכוורת אמרו בסיפורי פוגי “התעודד הכל יכול להיות יותר גרוע , אז הוא התעודד והכל אכן הפך יותר גרוע “

כבר התחלתי להרגיש כמו בטטה זקנה  

אז היום החלטתי שאני חייב מדבר , גשם או לא גשם .

בקשתי מהשכנים שיקחו את הבנות בבוקר , התעוררתי מוקדם לבוקר ערפילי וגשום , העמסתי את האופנוע ונסעתי למידבר.

בדרך , בירושלים הגשם התגבר , אבל בירידה לכוון ים המלח , השמש החלה לבצבץ , והיה ברור שהולך להיות יום מהמם .

פרקתי את האופנוע מהעגלה , לבשתי את המגינים , ונכנסתי למדבר , ירדתי מהשביל ופשוט “תפרתי ” את הגבעות לכוון מזרח , כל פעם עובר בערוץ נחל אחר ויורד בגובה עד לשביל מצוק ההעתקים מעל ים המלח .

מזג האויר היה צלול בהיר וקריר

כל פעם מחדש אני מגלה איך כשמוותרים על משהו להרבה זמן , פשוט שוכחים בסוף עד כמה הוא חסר.

רכבתי רצוף כמעט 5 שעות ,למעט עצירה אחת בערוץ נחל למנוחה .

לקראת השעה אחת עשרה ראיתי שכבר מתחיל להיות מאוחר וצריך להספיק לחזור ולאסוף את הבנות.

רכבתי חזרה לכוון מישור אדומים , בדרך שוב טיפטף קצת גשם , אין ספק שהחורף ממש בפתח .

בדרך חזרה במכונית , הכנסתי דיסק של ריי צ’רלס , יש תקופות שהוא ממש מתאים .

הוספתי כאן ביצוע שלו לשיר song for you  ביצוע מעולה לשיר שבמקור נכתב עיי Donny Hathaway

ריי בין הבודדים שיכול לקחת שיר טוב ולבצע אותו טוב יותר .

שבת שלום לכולם

24.11.08

בעקבות החילוץ של בנק סיטי , שהציל זמנית את העולם מעצירת הרכבות והשמדה עצמית .

פעם כולם פחדו “מהפצצה” … בסוף התברר שהפצצה האמיתית תמיד היתה ברתפי הבנקים להשקעות , והנזק ….

בשיר דווקא חסו על אוסטרליה , במציאות אוסטרליה ניזוקה קשות .

אם תשאלו את ראנדי ניומן מי אחראי … זה ברור 🙂

תמיד האמריקאים ראשונים ב 1945  וב 2007-8 

זמר חביב ראנדי הזה …..

15.11.08

ם שני הקטנה נסעה למשפחה ברמת השרון , ביום שלישי  בערב טלפון בהול , הילדה משלשלת עם חום גבוה.

היא רוצה רק הביתה לאבא .

ניסיתי לדבר איתה ולדחות את רוע הגזירה כי באמת חשבתי שהמצב לא כזה קריטי , אבל אחרי כמה יבבות בטלפון כמובן שנשברתי , אמרתי שאגיע בסביבת 11 בערב לקחת אותה , כל מה שהצליחה לאמר היה “תודה “.

אותו לילה עברנו שנינו את אחד הלילות הקשים בשנתיים האחרונות , כל חצי שעה בשרותים .

חום גבוה שבקושי הצלחתי להוריד קצת , והקאות .

מכונת הכביסה עבדה שעות נוספות .

שמחתי שלקחתי אותה הביתה , לא הערכתי נכונה את המצב בטלפון .

בבוקר לקחתי את הגדולה לבית הספר והלכנו לקופת חולים . בניגוד למקובל לחשוב , כאן , בעיר החרדית ליד , יש רופאי ילדים ממש טובים בקופת החולים .

הילדה היתה עם חום , ואומנם שתתה הרבה , אבל לא עמדה בקצב איבוד הנוזלים .

עירוי גרם לה להתנהג כמו פרח שקיבל מים אחרי תקופת יובש

 , תוך חצי שעה היא חזרה לעצמה .

קיבלתי הפניה למיון אם המצב יחמיר.

השעות נקפו , והמצב היה יציב עד סביר … מנסיון , אני משתדל להמנע מבלוי בחדרי מיון , אין כוח לילדים שסיימו אתמול רפואה שמבצעים צעדים ראשונים ברפואה דחופה ,על חשבונך .

בשעה 9 בערב הופיע דם , ואז הודעתי לקטנה שאין ברירה , הולכים .

הזעקתי את אמא שלי לשמור על הגדולה , ונסענו .

לא אלאה אותכם בכול פרטי הסאגה בהדסה , רק אומר שבדיקות דם הלכו לאיבוד , לא היו כריות או שמיכות , ללכת לשרותים שם עם ילדה + אינפוזיה זה מאוד לא מהנה .

וכמובן הילדים/רופאים שלא יודעים איך לקחת דמים .

מהפנינים שהקטנה פלטה בבית החולים

“אבא , אנחנו ממש סובלים כאן ….”  אמרה אחרי שבבוקר קמתי עם צואר תפוס

כשהביאו לנו את ארוחת הבוקר שכללה שתי פרוסות לחם , לבן, ריבה ,ביצה ומלפפון היא פלטה “זו ארוחה של בית כלא “…

“אני מכירה כבר את השרותים בכול בית החולים “

על אחד הסטז’רים שלא ידע לקחת דם אמרה

“הוא לא כמו הרופא בקופת חולים , הוא לא יודע כלום … רק להכאיב “.

בלילה השני היא אמרה “אני מתגעגעת למיטה בבית “

אחרי יומיים של עינוי מתמשך , הזעקתי את הצד הרפואי של הבית , אמא שלי , שתבוא ותזיז כמה דברים .

אנחנו רוצים הביתה היום אמרה הקטנה (ואני הינהנתי בהסכמה עם צווארי התפוס)

והיא אכן באה , לקחה את הדגימות אישית למעבדה , דיברה עם כמה רופאים שהכירה , ופתאום כל הפלונטר הותר .

כשיש קשרים , לא צריך פרוטקציה .

חזרנו הביתה , הדלקנו את התנור והרגשנו כבר הרבה יותר בראים , למרות שזה לא ממש היה כך .

בדרך הביתה ,דרך היער הרטוב  במכונית ,שמענו את בילי ג’ואל מזמן לא שמחתי כל כך לחזור הביתה או לשמוע את בילי ג’ואל .

זו הרגשה של לחזור מארץ אחרת , רעה , למקום טוב

הוספתי את השיר .

שבוע טוב

נב
21.6.20

ג’ון לה קארה עדיין חי

21.10.08

לפני מספר ימים העמסנו את העגלה באוכל ציוד , אופנים ולמרות מצב מפלס הכינרת , גם קיאק .

הקיאק כבר בן  35 למרות שאנחנו ירושלמים ותמיד היינו ,אבא החליט לקנות אותו פעם .

אני זוכר שהוא ואני התהפכנו כשהייתי בן 10 בערך בים מול חוף רידינג , וכנצר למשפחת שחיינים ושחקני כדור מים הונגרים , גררנו קיאק כבד מלא מים כ 3 ק”מ עד לחוף .

היום , לצערי אבא שלי כבר לא זוכר בכלל שיש לנו קיאק .

בילנו כמה ימים על החוף , מי יודע אם שנה הבאה יהיו עוד מים , כל שנה אנחנו נאלצים לסחוב את הקיאק עוד 100 מטר של חוף .

חזרנו והאור כבר מבשר על בוא הסתיו , גם עלי התאנה .

המידבר תמיד מהמם באחר הצהרים של סתיו

שנה טובה לכולם .

הוספתי כאן את Miss Chatelaine

של KD לאנג , אחת הזמרות האהובות עלי , שם השיר הוא על בחירתה של לאנג לאשת השנה של מגזין האופנה הקנדי לפני מספר שנים .

ובכלל היא זמרת שווה ביותר

נ.ב אגב מגזין אופנה ….

החולצה האדומה שמודבקת בקצה הקיאק היא אחת מחולצות המעצבים הידועות שלי ….

לכול חובבי האופנה , כנראה שאני לא אבחר לאיש השנה של מגזין כזה או אחר

12.10.08

פני כמה ימים קיבלתי טלפון מאוסטרליה , על הקו לורה

http://cafe.themarker.com/view.php?t=24729

היום היא כבר בת 25 פעם אחרונה שראיתי אותה היתה בת 11 .

פעם בחצי שנה בערך אנחנו מדברים , בדרך כלל אני מתקשר כי זה יקר לה .

הפעם התקשרה , והחזרתי טלפון .

היא אחיה והחברה שלו יוצאים לטיול של כחודשיים ברגל ואופניים  במרכז אוסטרליה שאלה אם ארצה להצטרף גם .

אמרתי שזה לא אפשרי כרגע .

אולי עוד כמה שנים …..

לפני שנה בערך , אמרה לי שבית באיזה חור נידח ליד עיירת  מיכרות במערב אוסטרליה עולה 500 אלף דולר .

אמרתי לה שזה לא נורמלי .

היום אותו בית נמכר בפחות מחצי מחיר , וכבר אין כל כך עבודה במיכרות .

אתמול הכנתי עוד עצים לקראת החורף הממשמש ובא , ואחר כך ניקיתי את מערכת מיחזור המים , וניקיתי גם את המרזבים .

תמיד יש הרגשה טובה כשהכל מוכן , נותר רק לנקות את תנור העץ

הוספתי את הביצוע הכי טוב של ג’ורג האריסון (לדעתי)

מתוך האלבום עם השם העצוב All Things Must Pass

ממחר אני כמה ימים לבד סוף סוף , כבר שכחתי איך זה אני חושב , לא קל למתבודד כמוני לשכוח איך זה לבד .

חייב את הלבד שלי מידיי פעם , וזה דיי קשה לאחרונה .

השיר מבטא טוב את הלך הרוח

חג שמח

27.9.08

בין 3-4 לפנות בוקר ירד מבול ,

התעוררתי , סגרתי את החלונות בצד מערב , נכנסתי לחדר של הבנות ,הגפתי את התריסים וכיסיתי .

אחר כך ישבתי לבד והסתכלתי ביער הנרטב .

אין על ריח אדמת היער (או כל אדמה אחרת )הנרטבת … פשוט אין .

  סוג של זיכרון קמאי כנראה , משהו שגם שנים של מגורים בעיר דחוסה לא מסוגל להשכיח .

בשנת 1985 קניתי בהונג קונג את הדיסקמן הראשון שלי , מכשיר גדול מברזל ששקל איזה ק”ג , כל מכה קלה הקפיצה את הדיסק כך שהוא לא באמת היה דיסקמן .

 מתוצרת סוני היה.

3 שבועות גשומים בעיר צפופה, יחד עם דרום אפריקאית ג’נג’ית ……

הדיסק הראשון שקניתי אי פעם היה של גרובר וושינגטון וביל וויד’רס .השיר שמתנגן ברקע מתוך הדיסק .

 תמיד מזכיר לי גשם .

23.9.08

או אולי הגמל שישבור את גב הקש … עוד לא החלטתי סופית .

יש נגן גיטרה אחד שחי היום שמבצע את הקטע הזה בצורה כזו
(ורוי ביוקנן וג’מי הנדריקס המתים)

אחד זה גארי מור

כאן זה גארי מור

10 דקות של תענוג … למי שיש סבלנות ויקשיב עד הסוף ירגיש את הגיטרה ממש בוכה …ממש !

הקטע נקרא

The Messiah Will Come Again

אין לי שום יומרות משיחיות

20.6.20

נב

מאז גארי מור גם נפטר

13.9.08

אחרונה היתה הצטברות אדירה של דברים שדרשה שינוי אוירה דחוף לבנות ולי ,גם אם זה רק ליומיים .

החלטתי ששום אסון לא יקרה אם זה יהיה על חשבון יומיים לימודים .

ארזנו אוכל , אוהל ושקי שינה

ויצאנו ביום חמישי לכוון רמת הגולן , עצרנו קצת בכנרת , ולפנות ערב הקמנו אוהל בחורשת טל הריקה .

בערב הכנו מרק ירקות וקוסקוס

שיחקנו קצת טאקי , ונכנסנו לאוהל , אני באמצע וכל אחת ישנה בצד אחר , אחרי קצת שיחות לתוך הלילה , נרדמנו

הגדולה ואני טיפסנו אחד על השניה ולקטנה ממש לא הזיז כלום כרגיל , ישנה כמו סוס .

ישנו עד כמעט 8 בבוקר

אכלנו בוקר , ארזנו ויצאנו לטיול לכוון מעיינות הבניאס (העלובים משהו השנה , לצערי)

טיילנו 5-6 ק”מ ברגל ,מזג האויר מצויין , תמיד מפתיעה אותי העמידות היחסית של הבנות

אכלנו כמיות מסחריות של פטל מעולה , נכון שאנחנו רגילים כי גם ליד הבית יש קצת

אבל כמיות כאלו של פטל בשל ,מזמן לא אכלנו

השארתי אותן שפוכות כמה ק”מ מהמעיינות של הבניאס עם איזו אישה נחמדה שמכרה ריבות , ורצתי איזה 4 ק”מ חזרה להביא את המכונית .

לאחר מיכן טיפסנו למבצר נימרוד ….

ואחר כך עלינו לחרמון

הקטנה סירבה לעלות ברכבל , הייתה גמורה , ונחה קצת על תרמיל המים שלי 

 רק הגדולה עלתה  , ואנחנו חיכינו למטה .

בשעה 15:00 בערך היינו האחרונים באתר שנסגר מוקדם עקב יום שישי .

ירדנו לאכול משהו במג’דל שאמס , הבנות אכלו פיתות ולבנה , ושיחקו

ואני החלפתי רשמים עם ייצרן תנורי עץ מקומי על דרכים לשפר את התנורים שהוא בונה .

בערב חזרנו להקים שוב את האוהל ליד אחד מערוצי החצבני , התרחצנו אכלנו והלכנו לישון מוקדם עייפים אך רצוצים .

זהו להפעם, שבוע טוב ולילה טוב

24.8.08

החופש הגדול הולך ונגמר , וגם האולימפיאדה

כילד , את רוב החופשים ביליתי כשחיין בבריכה , פעמיים ביום 5 ק”מ כל פעם , הייתי מגיע לבריכה ב 6 בבוקר על אופני .

אחרי האימון בערך ב 9:30 , הייתי רוכב לחבר כמה ק”מ מהבריכה אוכל ארוחת בוקר , משחק קצת , רואה “איים אבודים “(הסידרה).

חוזר הביתה , נח , וחוזר שוב לאימון מ 4-6 .

היום כשאני חושב על כך ,זה דיי מטורף , מה גם שהייתי שחיין דיי בינוני , בעיקר למרחקים ארוכים .

לא הייתי ממליץ על כך היום לבנות שלי , למרות שאולי חלק מראש האבן (החלק הטוב) , הוא בזכות אותם שנים של בינוניות עיקשת

הייתי מאוהב באחת השחייניות שמעולם לא שמה לב אלי … כך די הרבה שנים .

שנה לפני הגיוס פרשתי . החלטתי שחופש אחד מגיע לי חופש אמיתי .

שנה לאחר מיכן , בחופש,כבר הייתי איש צוות במלחמה .

********************

 כילד , גידלתי ומכרתי דגי נוי , היו לי 10 אקווריומים וכמה אלפי דגים , אספנו ,השכן מעלי ואני, צדפים בים ,כתשנו, והפכנו לחצץ ומכרנו בשקיות .

אני הייתי איש המקצוע(כרגיל) והילד השכן, היה איש המכירות והשווק ,  הייתי טוב במה שעשיתי , וגם הוא . והעסק היה לא רע .

*******************

את דרכי הראשונית בשוק ההון ,עשיתי מקניית מניות “אתא ג” בכספי מכירת הדגים , דווקא הרווחתי לא רע על המניה , ומכרתי במזל , דיי הרבה זמן לפני שהמפעל פשט רגל .

אז עוד חלמתי להיות רופא … לא ידעתי שבסוף אתגלגל לשוק ההון חזרה , אחרי סיבוב בתחומי ההנדסה .

*******************

דיי מןקדם גיליתי לצערי ,שכוח , לפעמים הוא המוצא היחיד.

עד היום אני חושב שזה המוצא החביב על חלשי האופי , אבל לפעמים זה המוצא האחרון דווקא של בעלי אופי טוב .

******************

אני מניח שלא תרצו לדעת מה המקורות שלי בעולם הערבי גילו לי על גורל העיזים .

שבוע טוב

טוקיסדו מון עשו לי את חלק מהצבא עם השיר הזה כאן