נחל צין תמונות

3.4.09

צריך לנצל את הקרירות היחסית לפני הקיץ הלוהט , יצאנו הפעם לנחל צין

נכנסנו דרך נחל אמציה בשביל עפר מאובק ומהיר , אבל עקבות הגשמים ניכרות בכול מקום .

מתחילים לטפס במעלה הנחל , בתחילה המסלול יחסית קל , נוף מהמם

באמצע הדרך התפצלנו מהשביל הראשי שנועד לרכבי 4*4 ופנינו לשביל מסומן בוואדי מקביל , אבל עם עבירות קשה

שלא ניתן לעבור בו עם רכב , וגם עם אופנוע זה דיי קשה .

מדהים עד כמה הכל בראש , ואם רוצים לעבור , אז האופנוע פשוט עובר , במקרה זה נדרשת מיומנות ,

קצת כח וברוטליות…..  רגלים ארוכות ולפעמים קצת עזרה .

בסוף עוברים

לאחר מנוחה , ממשיכים מעלה , המים נראים מפתים אבל בגלל זיהום קשה שלהם עיי מפעלי הפוספטים ,ממש לא מומלץ

להתרחץ , לצערי במדינתנו אין אכיפת חוק על בעלי הון .

לאחר נסיון קצר , גילנו שהמים כאן עמוקים מידי , וממילא כנראה יש מפל בהמשך הדרך .

נאלצנו לטפס מסביב על דפנות הנחל , קצת תלול ,אבל לא נורא

כאן רואים את דוגמן הבית בפוזה של דחליל

ומיד מבט לכוון ממנו הגענו

לקראת סיום קטע המסלול הזה , חצינו כמה וכמה מקומות מלאי בוץ ומים רעילים (כפי שאמרתי) …

ניסינו לעזור לרכב התקוע הנ”ל , אבל לחלץ 2 טון עם אופנועים זה קצת קשה .

לבסוף המשכנו לרכב ומצאנו כמה רכבי שטח שנשלחו לחלץ את המשפחה הנ”ל .

חזרנו מלאי בוץ ומרוצים לכביש הערבה .

שבת שלום

לא יכולתי להתאפק

30.3.09

אומנם לא נכנס כאן לכלכלה בדרך כלל אבל הקטע הזה מתוך סאותפארק הרס אותי



אחר כך זה



ובסוף זה




הבאתי את עיקר הקטעים המצחיקים

ממליץ לטרוח ולצפות במיוחד למי שקצת עוקב אחרי הכלכלה

וגם למי שלא ממש מבין , אותי זה הרס מצחוק

נחל אוג

24.3.09

לפני כשלושה שבועות יצאתי לרכב בגשם לראות שטפונות , לצערי לא צלמתי את נחל אוג .

 הקניון היה מלא עד גדותיו שזה אומר גובה מים של לפחות 10 מטר .

בשישי האחרון רכבתי שוב במורדות הגבוהים יותר של נחל אוג , חלקים שניתנים לרכיבה .

 בשבת החלטנו חבר ואני לקחת את הבנות לטיול במפלים המזרחיים של נחל אוג , קצת חששתי לקחת את הקטנה

לבד כי זה קצת תלול , אבל יחד עם החבר החלטנו שזה בסדר ,+ לקחתי מיתר לקשור אותה במקרה הצורך .

יצאנו מאיזור קליה והלכנו ברגל במזג אויר מהמם של אחר צהריים מדבריים

ההליכה יחסית קלה בתחילה , קירות הקניון תלולים , זה מדהים לחשוב שהכל היה מלא מים עד למעלה לפני כמה שבועות

אחר כך מתחילות מדרגות הסלע הקטנות לחימום , ופה ושם יש גיביי מים , יש לציין שהמים ממש לא נקיים

 מגיעים למפלים הגדולים, יש שלבים שמקובעים חזק לסלע , חלקם קצת עקומים עקב פגיעת סלעים בזמן שטפונות

המפל הראשון הוא של כ 3 מטר ,

הבאים אחרים גבוהים ,כ 10-12 מטר , קצת הפחיד את הבנות אבל הסתדרנו .

את הקטנה קשרתי עם מיתר במותניים , נשארתי למעלה לאחוז בחבל והקטנה ירדה לבד בשלבים כאשר החבר יורד קצת לפניה ועוזר ,

 להפתעתי הרבה , היא ירדה בקלילות ללא פחד .

למי שמפחד יש גם טבעות מעוגנות לסלע ואפשר להקשר , לדעתי מיותר , אבל אפשרי .

סך הכל טיול של כשעתים וחצי , מתאים מאוד גם בקיץ , אחר הצהרים בגלל הצל .

היה מעולה , במיוחד מתאים לכל מי שרוצה קצת להתגבר על פחדים 🙂

אגב אוג , זה סוג של שיח קוצני שגדל ברבה ערוצים במדבר , אחר שיורד גשם , יש ריח מיוחד של שיחים רטובים

ריח מהמם , כמו של תבלין . 🙂

אלגנטיות וכוח


21.3.09


יש לי שכן שעובד בכוחות הבטחון,כל חודש וחצי אנחנו מבלים יחד לילה בשמירה כאן במושב .

לוקחים את הג’פ של המושב , ומשוטטים ביער סביב .

בלילה , היער נראה יער רציני כאילו יצא מאגדות האחים גרים עם מכשפות וזאבים …

ולא יער קק”ל עם שבילים סלולים .

כשנכנסים ליער ,אני נוהג , פשוט כי אני מכיר טוב את השבילים  .

כבר תקופה שאני מבטיח לקחת אותו למדבר איתי באחד מימי השישי

, אז היום העמסנו את האופנוע הישן שלי יחד עם החדש ונסענו למדבר

מתוקף תפקידו , הוא רוכב על אופנוע המון , אבל בכביש , כך שיש לו נסיון רב ברכיבה ,אבל לא בשטח .

לרוכבים חדשים , המדבר הוא סוג של הלם , הכל מוקצן ,

הירידות חזקות יותר,

העליות קשות יותר , והכל פתוח ומרווח .

אחרי 10 דקות של רכיבה עצרתי להסביר לו קצת .

“רכיבה בשטח דורשת שילוב של כוח , החלטיות ואלגנטיות , צריך לדעת מתי לשחרר …..” אמרתי

לאחר שעה של וחצי של רכיבה באזורים לא מאוד קשים  , התיישבנו בערוץ נחל ודיברנו ,היה נעים קריר ומעונן .

 דיברנו על הרכיבה ,

“בתחילה לא הבנתי מה אמרת על רכיבה , אבל עכשיו אני חושב שאני מתחיל לקלוט “…

“כן” חייכתי , ” היה נשמע קצת רוחני מידיי , אבל זה פשוט כך .” 

בצורה מפתיעה ככול שרוכבים מהר יותר בתוך הנחלים על סלעים , כך זה נעשה קל יותר , האופנוע פשוט עובר לבד

צריך לשחרר אותו ולכוון , בלי כוח .

אבל כשמגיעה איזו הפתעה בצורת בור או חריץ עמוק , אין זמן לחשוב , צריך לנהוג הפוך מהאינסטיקנט ולא לבלום .

צריך לסובב את המצערת בצורה ברוטלית , להחזיק חזק ולעבור בקפיצה .

זה החלק של הכוח .

ולפעמים ,פשוט צריך לשחרר את האופנוע

לתת לו לעשות את העבודה . באלגנטיות בלי כוח ובלי מאמץ .

כמו בכל דבר  צריך לדעת לשלב כוח וגמישות .

 דיברנו קצת על העבודה שלו .

“ירושלים זו העיר הכי קשה בעולם …. חטפתי אבנים מערבים , מתנחלים , חרדים בבר אילן , ואוהדי ביתר

והכל בשביל 6000 ש”ח בחודש אף אחד לא אוהב אותנו ” חייך חיוך מר

 בדרך חזרה , עברנו ברחוב סלאח א דין , יש שם דוכן פלאפל של לקוח שלי לשעבר .

קצת עמוס שם בשישי בצהרים , אבל הסתדרנו

“אוהו איזה אורח ” אמר ג’לאל והביט על העגלה עם האופנועים  “אני כבר לא רוכב שנים , נפילה אחת הספיקה לי “

“אבל אני רואה שלך לא נמאס , רק עברת לשטח “

פעם לג’לאל היה אופנוע כביש גדול וחדש בימים שהיה לי עוד מוסך …

******************************

כבר תקופה שקשה לגדולה בבית הספר , מעולם לא היה לה קל חברתית

אבל בחודשים האחרונים , אחת הבנות המקובלות מציקה לה , ואחריה נגררות הבנות האחרות .

לפני כמה שבועות שאלה אותי איך הייתי מתנהג במקומה ….

חשבתי כמה דקות ואז אמרתי

“הכי חשוב בחיים זה להיות נדיב , אמרתי לך הרבה פעמים “

“אבל מה  היית עושה ? הולך למורה ?” לא ויתרה .

“לא,מעולם לא ערבתי מורים “

“אז מה היית עושה “?

“הייתי מבקש ממנה להפסיק” …

“כבר ביקשתי הרבה פעמים ” אמרה .

“אם זה לא עוזר , אז הייתי אומר, שבפעם הבאה שתלעג לי לפני כל הכיתה,  תחטוף “

“ואם לא  תפסיק , אז לא תהיה ברירה … “

” זה מה שאני עשיתי כילד , זה לא אומר שאת צריכה לנהוג כך . “

” היית בן , זה אחרת ” אמרה ובזה הסתיימה השיחה .

לפני כמה ימים הגיע מכתב מהמורה שהגדולה רבה עם ילדה נוספת .

שאלתי מה קרה .

מסתבר שהיו בטיול , ואותה ילדה המשיכה להציק לגדולה , עד שכנראה משהו נשבר .

הגדולה קמה ופשוט החטיפה לה חזק ….

ובזה זה נגמר .

פתאום שאר הבנות הפכו חברות , וההיא הפכה נחמדה .

מה מוסר ההשכל ?

כנראה שאין , למעט המסקנה שתמיד ידעתי ,ששום דבר הוא לא שחור או לבן …

ואין אמיתות מוחלטות בשום תחום .

יש מקום לאלגנטיות וגם לכוח אם צריך

********************

פעם כילד ,בערך בגיל של הגדולה

 הלכנו בשבתות  בצהרים לקולנוע “אל קודס ” שהיה ברחוב סלאח א  דין במזרח ירושלים …

הוקרנו 3 סרטים ב 5 לירות

סרט קראטה , סרט סקס , ומערבון ..

הליכה של שעה לכול כוון ,

בדרך חזרה בערב , קנינו ליד סאחלב וביגלה עם זעתר .

נזכרתי בזה כשאכלנו את הפלאפל , היום בשום אופן לא הייתי מרשה לגדולה ללכת לבד מרחקים כאלו

בודאי שלא, לעיר העתיקה , אבל גם לא למרכז ירושלים .

הזמנים השתנו ?

אולי אני השתנתי ?

היום ראיתי שוב את” וואלס עם בשיר ” הפעם בבית ב DVD , ולא בקולנוע .

עכשיו באינטימיות של הבית , הסרט נראה לי טוב הרבה יותר , למעט כמה קטעים פסיכולוגיים מעט מביכים

אבל זה נסלח .

הוספתי את

 Sloe Gin

שזה ג’ין בצבע אדום בגלל תוספת של גרגרים בצבע הזה

בביצוע של ג’ון בונמסה , ביצוע לא רע

אבל קצת סטרלי יחסית לביצוע המקורי  של טים קארי  

שבת שלום

נ.ב עקב הדיון בנושא עם איתמר רק אבהיר , שהמכות לא פתרו את כל הבעיות שיש לגדולה ,כנראה  אפילו לא את הרוב .

אבל ,ההצקה המילולית פסקה לחלוטין !!!

+ מן הסתם , היא זכתה לפחות להערכה של חברותיה לכיתה ,(כנראה שחברות טובות כבר לא תהיינה)

  כי אחרת אין לי הסבר איך פתאום היא הולכת ברצון לבית הספר ולצופים .

As time goes by

11.3.09

פעם , היו היתה חנות קטנה וזולה לדיסקים ברחוב איבן גבירול

כבר לא זוכר את שמה , כסטודנט משוחרר, הממון לא היה מצוי בשפע בכיסי

אז את רוב רכישות הג’אז שלי ביצעתי שם , לא ניתן היה לשמוע את הדיסקים במקום לפני הקניה ,

 אז יצא שלפעמים איכות ההקלטה לא היתה משהו , יאמר לזכותם שניתן היה להחליף .

 עדיין נמצאים אצלי הדיסקים הראשונים של ד’אנגו ריינהרט וסטפן גראפלי (ביחד ולחוד ) שרכשתי שם .

 *****************

כמה שנים לאחר מיכן גרתי לא רחוק משם ברחוב זמנהוף , את ידידתי א פגשתי שם …

מאז שמרנו על קשר במשך מספר שנים לא קטן , עד שמשום מה הוא התמוסס לו עקב אילוצי החיים או כל תרוץ מפגר אחר .

לפני מספר שבועות גיליתי אותה כאן בקפה בצורה דיי מפתיעה .

יש אנשים שגם אם לא נדבר שנים , אחרי כמה דקות ההרגשה תהיה כאילו לא עברו כל השנים הללו .

את האנשים האלו הכי כיף לפגוש שוב .

הוספתי כאן את הקטע הידוע מתוך קזבלנקה

 As time goes by

נכתב במקור ב 1931 עיי הרמן האפפילד עבור איזה מחזה נשכח …

הקטע התפרסם 11 שנה מאוחר יותר בסרט המפתיע “קזבלנקה ”  סרט דל תקציב שהצליח בצורה יוצאת דופן

ועדיין נחשב לסרט קלאסי עם האמפרי בוגרט ואינגריד ברגמן

הביצוע כאן עיי סטאפן גרפאלי המעולה אחד מנגני הכינור הבודדים שניגן ג’אז ששוה לשמוע (על כינור הכוונה )

+ קיטעי בונוס מהסרט

מקווה שרובכם נהנתם בפורים

נ.ב למי שלא ראה ,שווה לראות את הסרט , למרות גילו ,ולא מעט קלישאות על חברות /גבריות/אהבות נכזבות ונאמנות …

 לא איבד מקסמו .

יש לו הרבה קסם בגלל השחקנים ,משהו באווירה , וזה שהגיבור הוא ממש לא סופרמן :), סתם איש שחי בשוליים

עם לב זהב , ומילה עשויה מברזל 🙂

שקדיות בנחל רפאים


14.2.09

מקודם בבוקר כשכולם ישנים הכנתי בצק ללחם , שמתי לתפוח ויצאתי ליער .

בחלקים הנמוכים של נחל רפאים היה רטוב מטל וקריר , בכול מקום שקרני השמש פגעו

עלו אדים .

הכלב כמובן קפץ על ההזדמנות לטייל טיול קצת יותר ארוך

הבטחתי שקדיות , אז השקדיות בשיא פריחתן , כרגע הן מתעלמות באלגנטיות מחוסר המים .

ועוד קצת שקדיות ונחל רפאים , מבט מלמעלה …

וזהו , רק נשאר להכניס את הלחם לתבניות הסיליקון ולאפות

זהו

מספיק פוסטים לשבוע הקרוב .

שבת שלום

קצת תמונות

13.2.09

התעוררתי מוקדם , קיוותי שיהיו מים במידבר סוף סוף ….


מזג האויר חזר לסורו , שוב חם ובהיר , אבל יש עיקבות מים .


אבל חוץ ממעט עיקבות , הכל כבר דיי התייבש , רכיבה בנחלים מגלה שזרמו מים , אבל לא יותר מידי


לפחות לא באזור של צפון מדבר יהודה .


יש ציפורים , צבאים והרבה חיפושיות , שיצאו בעקבות הגשם .


ניסיתי מספר מסלולים חדשים היום …. אבל בדרך כלל כשאני רוכב לבד 

 אני משתדל לא להכנס למקומות , שעלולה להיות בעייה לצאת מהם


  מדרגות סלע קל לקפוץ , אבל לטפס חזרה לבד במקרה הצורך

 עלול להיות בעייתי , או כלל לא אפשרי , אז אם אני לא מכיר , וזה נראה חשוד , אני נמנע .


הראות דיי טובה , אבל שלא כמו בחורפים קודמים , אין את החדות הקרה והצלולה באויר .


היו שנים שבמידבר היו שלוליות ענק , ועשב גבוה , ומאות חסידות שהשתכשכו בהן …


איך שזה נראה כרגע , השנה זה כבר לא יקרה .


חזרתי יחסית מוקדם , יש עוד המון סידורים לפני הערב …


בשבוע הבא אני מקווה להגיע בכול זאת לנחל צאלים


שבת שלום

נ.ב הוספתי את השילוב של “אי שם מעבר לקשת ” מתוך הקוסם מארץ אוץ

      ו”איזה עולם נפלא ” של לואיס אמסטרונג

    מי שמכיר אותי , יודע , שהביצוע הזה של ישראל קימקוואקלו ההוואי הגדול , אהוב עלי מאוד .

שוב שבת שלום


מחר בחירות ( וגם גיל מחצית החיים שלי )


10.2.09

שבמקרה נפל הפעם על גיל מחצית החיים שלי , חומרים רדיואקטיביים חיים תאורטית עד אין סוף 

 כל פעם שעובר גיל מחצית החיים …

חצי מהם הופך למשהו אחר ורק חצי נשאר החומר המקורי , מכאן “גיל מחצית החיים ” זה הגיל שלוקח לחצי להפוך

למשהו אחר .

כך זה נמשך חצי של חצי של חצי עד אינסוף … כמעט .

אז החצי הראשון שלי עבר 🙂 (נשאלת השאלה למה הפך חצי ממני עד עכשיו )

הוספתי את אחד השירים המפגרים של שנות השבעים שיר “הפינה קולדה ” שיר מפגר וגם שם הזמר

רופרט הולמס לא “שמחה גדולה” (איזה הורה נותן לילד שלו את השם רופרט ? ) .

אבל המילים משעשעות ויש שבבי חוכמה , וגם כי מותר לי בגיל מחצית החיים .

נ.ב האמת ששם השיר המקורי הוא ESCAPE

  אז אולי הגיע הזמן


מפגשים ופרידות


פורסם 9.2.09


אחרי הטיפול ,באליס ספרינגס , האופנוע מרגיש “חלק” , אני בדרך לDevils Marbles 

מאז נפרדתי ממשפחת דליאני , אני לבד .

ליד אחת הגולות הענקיות רואה בחורה , ג’ינג’ית קטנה, לבד על גבול המידבר, בלי אף אחד באזור וללא כלי רכב ….

משונה .

עצרתי לא רחוק , מסוקרן , אבל לא העזתי להטריד .

10 דקות אחר כך ניגשה אלי ושאלה “יש עוד קסדה “

“כן” 

כך פגשתי את דבי  הדרום אפריקאית , מעולם לא סיפרה איך התגלגלה בדיוק להיכן שמצאתי אותה , רק אמרה

משהו במעורפל על חבר מתעלל שברחה ממנו .

שעתים מאוחר יותר אנחנו בדרך צפונה ,לדארווין ….

הנוף המדברי אט אט מתחלף לנוף טרופי , והלחות עולה .

“כבר אחר הצהרים , נחפש מקום קצת רחוק מהכביש לישון ” אמרתי .

מצאתי מקום נחמד תחת כמה אקליפטוסים , פרקתי את הציוד והקמתי את האוהל .

דבי פשוט ישבה והסתכלה , ראיתי שעברה תקופה לא קלה , אז שתקתי , הקמתי את האוהל במיומנות והכנתי לנו לאכול  אורז וחביתה .

“הייתי ישן מחוץ לאוהל , אבל זה ממש לא ממולץ במידבר האוסטרלי , יש נחשים ” התנצלתי .

“תאלצי לישון יחד איתי ,
לא ממליץ לך לישון בחוץ “…

היא רק ענתה
“טוב ” .

השמש שקעה סופית ,וגם הדימדומים האחרונים , נעלמו .
נותרנו לבד , עם אלפי כוכבים מלמעלה ,

מידי פעם זוג אורות מהכביש פילח את החשכה ,
תהיתי על כל עניין האקראיות של מפגשים בין בני אדם ….

היה נחמד לדבר בשקט , כבר הרבה זמן שאני לבד , התגעגעתי לשיחות עם מישהו .

דבי מייד מצאה חן , במיוחד משכה את תשומת ליבי היכולת שלה לשמור על קור רוח בכול מצב .

תכונה דיי נדירה בבני אדם …

לבסוף פשוט נכנסנו שנינו לאוהל ונרדמנו .

 כמה ימים לאחר מיכן , כבר טיילנו בפארק  בקאקדו , פארק /שמורה ענקית .

בבוקרו של היום השביעי בפארק , יצאנו מוקדם לטייל ושכחנו לסגור את האוהל … לקראת הצהרים , נפתחו ארובות

השמיים וירד מבול .

“אין לנו היכן לישון”  אמרתי לה , הכל בטח רטוב .

למרות שכבר אחר הצהרים , ודארווין היתה כ 300 ק”מ מהפארק

“נחזור לדארווין ” אמרה . 

לא היו לנו כל כך ברירות , שקי השינה והבגדים היו רטובים לחלוטין ….

הכנו ארוחת ערב , העמסנו את הציוד , ולפני החשיכה , יצאנו לדרך .

גשם החל שוב לטפטף , והקרניים האחרונות של השמש נעלמו מאחורי העננים .

הנסיעה היתה איטית וקשה , הפנס הבודד פילח בקושי את החשיכה , ומידיי פעם נצצו עיניים של חיות בר .

תמיד נמנעתי מלרכב בלילה , מפגש לילי בין האופנוע לחיית בר יכול להסתיים באסון .

כך רכבנו  בגשם , במהירות איטית לכוון דארווין , לאחר שעה בערך , דבי נשענה עלי ונירדמה מאחור ,כאילו אנחנו במכונית.

 משהו שלעולם לא הייתי מסוגל לעשות .

הגשם פסק , ויכולתי להגביר את המהירות מעט ….  באחת בלילה הגענו לאכסניה בדארווין .

פרקנו את הציוד ונפלנו למיטה .

*****************

עם דבי טיילתי עוד כחודשיים עד שנאלצה לחזור , בתחילה עוד היינו בקשר של מכתבים , אבל לאחר תקופה

 הפסיקה לכתוב
מעולם לא ראיתי אותה שוב …

 לפעמים פוגשים אנשים ומהר מאוד רואים שהיה להם קשה כבר מאז היותם ילדים , היא היתה כזו .

הייתה לה נטייה להמעיט בערך עצמה ולהתחבר לאנשים הלא נכונים , אני מקווה שלא קרה שום דבר רע , אבל כנראה שלעולם לא אדע .

****************

אחד הסרטים שהשפיעו עלי לא מעט בתקופה ההיא היה “חג שמח מיסטר לורנס ” ע”פ לורנס ון דר פוסט

סרט אנטי מלחמתי בכיכובם של דייויד בואי , ראיצי סאקאמוטו (שגם כתב את המוסיקה ) וטום קונטי …

למרות שקראתי את הספר , אהבתי מאוד גם את הסרט .

ספר/סרט עם המון רבדים עמוקים והתנגשות בין תרבויות. סודות ופחדים אפלים שיש לכולנו .

הוספתי את הביצוע של סאקמאטו עצמו (המבוגר כבר ) ביצוע מקסים .

גם מי שבדרך כלל לא לוחץ על הקליפים , מומלץ , יש משהו חודר במיוחד בנגינה שלו .

אגב  למי שרוצה לראות את הגירסה הווקלית ,הביצוע של דייוד סילביאן (מלהקת יפן) השיר נקרא

Forbidden Colours

ואפשר לראות שם את בואי וסאקמוטו הצעירים בקליפ מטה


עוד שנה

31.1.09

בגילי המופלג יש מעט יחסית שעוד רוכבים במקומות שאנחנו רוכבים בשטח …

אני מניח שיש כאלו שליפול ולשבור איזו צלע מידיי פעם , לא ממש מתאים כבר 

וכך יוצא שלמעט מספר חברים בודד בגילי ,  רוב מי שאני רוכב איתו כשאני לא רוכב לבד, צעיר  ממני ב 15-20 שנה .

לאחרונה הוזמנתי לשתי מסיבות הפתעה .

הראשונה היתה של חבר ילדות , אמא שלו הזמינה מספר חברים מצומצם לארוחת ערב הפתעה , ישבנו עשרה , שתינו קצת , דיברנו וצחקנו הרבה , שמענו מוסיקת ג’אז מעולה , והלכנו הביתה לפנות בוקר .

היה ממש כיף .

הוזמנתי למסיבה נוספת , של חבר ,רוב הנוכחים היו צעירים יחסית … בתחילה אכלנו ודיברנו וגם ראינו קצת תמונות ממקומות שטיילנו בהם .

ואז , בהפתעה מאישתו של הבחור הגיע “מסמר הערב” …

 סקסולוגית .

מי שקצת מכיר אותי , יודע ששיחה גלויה בסגון משתפך על העדפותי המיניות עם אוסף של זרים זה לא ממש “כוס התה שלי”

אותה סקסולוגית נחמדה , הפעילה לחץ מתון בסגנון של משחקי חברה ושאלות נוקבות ….

שוב , למי שמכיר אותי , גם משחקי חברה הם לא בדיוק תחום הבלוי המועדף לאנטיפת כמוני .

לבסוף זכיתי להשאל “האם כל זה מביך אותך ?”

אז עניתי ” שאפשר לאמר שאני לא ממש נוהג לשתף את ידידיי בפנטזיות המיניות שלי וכנראה שלא אתחיל ברגע זה “…

היה משהו שמאוד הצחיק אותי בכול זאת בכול הארוע …. מישהו מהאורחים ענה לגברת

“את מדברת על סקס? …. מה זה ?

אני נשוי כבר10 שנים ושכחתי ….”

פרשתי לי מיום ההולדת ב 11 .

ביום שישי בבוקר יצאתי למדבר שוב , לבד …..

ודווקא מכול הדברים שאני חושב עליהם בדרך כלל במידבר  , ההבדלים בין ימי ההולדת מאוד הטרידו אותי …

תהיתי האם ההבדלים נובעים “מפער דורות ” או ממשהו אחר …. והאמת , תמיד ראיתי בשיחות גלויות גם בתיכון וגם לאחר מיכן סוג של זיוף לכאורה …

 אז כנראה שזה לא נובע רק  “מפער דורות “…

כנראה שזה איזה סוג של דפקט אצלי .

הוספתי ביצוע טוב של אווה קאסידי לשיר של בילי הולדיי

you’ve changed

לפעמים אני מגיע למסקנה שכנראה יש תחומים שבהם כבר לא אשתנה …

בעיקר כי אני לא ממש רוצה .

עוד שבוע יש לי יומולדת

נ.ב  השיר הזה ממש מתאים לברקים ורעמים שיש כרגע בחוץ ….. סוף סוף