28.12.09
נתחיל עם
Babe I’m Gonna Leave You
לא מקורי של לד זפלין נכתב כמעט20 שנה לפני הביצוע
המופלא שלהם
הסגר השני, המיותר שנובע מכל הסיבות בעולם רק לא מהסיבות הנכונות , גרם לי ולאחרים שאני משוחח איתם לתהיות לא קטנות בנושאים שלרוב אנו נמנעים ולגעת בהם , אפילו עם עצמנו .
בדיוק לפני שנה עזבתי את הארץ עם תוכנית ארוכת טווח לטייל בעולם , למזלי הספקתי לא מעט , כרגע לא רואה יכולת להמשיך בקרוב את אותה תוכנית .
אז , לפני שנה ,תהיתי
“האם זה הזמן המתאים “
אין זמן מתאים יותר מ”עכשיו ”
אמא שלי , שהיתה וורקוהוליט קשה , לפני מותה לא אמרה מילה אחת בסגנון
“חבל שלא עבדתי קצת יותר ”
בעצם , אני בספק אם יש אדם אחד בעולם שיגיד לפני מותו
“חבל שלא דיברתי עוד קצת בווטסאפ או חבל שלא עניתי יותר למיילים מהעבודה “
בלב הם יגידו על הרבה דברים ” חבל שלא …”
לפעמים אפילו יעזו להגיד בקול לקרובים אליהם.
המצב כרגע , גרם לאנשים לחשוב האם זה מה שהם רוצים מחייהם .
מי שעדיין לא חשב על כך
אולי באמת זה הזמן לחשוב ” אם הייתי מסיים את חיי בדעיכה , בסוג של סגר כמו היום , האם הייתי חש תחושה של החמצה ?”
זה הזמן להביט במראה ולזכור את המסקנות לאחר שתקופת ההגבלה על החופש תסתיים ,
אם אפשר , כדאי להעלות את המחשבות על הכתב כדי ,שלא ילכו לאיבוד בהמולת חיי היום יום אחר כך .
אם יש לאנשים הרגשה כרגע שהם חיים או חיו ” במקביל לחיים ” ולא בתוכם .
אולי זה הזמן לשרטט קו דק בחול , להגיד “עד כאן ” ולשנות כיוון כל עוד יש זמן .
********************************************
ב 1 באוגוסט 1950 ,עשר דקות לחצות ,בקריסטצ’ארץ שבניו זילנד נולד ג’ון בריטן , אחותו נולדה כמה דקות לאחר חצות .
למרות היותם תאומים , הם חגגו את יום הולדת בימים שונים .
כדיסלקט ,נאלץ לעבור את כל הבחינות בחייו בע”פ .
סיים הנדסת רכב ועבד מספר שנים כמהנדס בחברות שונות , עם השנים פתח עסק לעיצוב וייצור ידני של גופי תאורה מזכוכית
ששילב בעסק משפחתי לנדל”ן .
בעסק הנ”ל מצא רווחה כלכלית וחזר לאהבתו הישנה , אופנועים .
בתחרויות מקומיות שונות בניו זילנד , לא הסכים להשלים עם מגבלות הכלים שיוצרו בצורה סידרתית והחליט להתחיל בפיתוח עצמאי .
********************************************
פה ושם כתבתי את דעתי על המצב הנפשי הזמני הזה שנקרא “אהבה ”
מעולם לא עשיתי זאת בצורה מסודרת .
******************************************
לא אכנס כאן לכול הפרטים הטכניים המהפכניים באופנועיו של בריטן .
למרות ההשכלה הפורמלית והשמרנית שלו כמהנדס , לא היה שום דבר שמרני שיצא משולחן השרטוט שלו .
בתחילה התבסס על מנוע קיים של חברת דוקאטי האיטלקית .
המנוע היה נושא עומס עיקרי באופנוע שרובו ככולו היה בנוי מחומרים מורכבים , בעיקר סיבי פחמן .
יש לזכור שמדובר באדם פרטי
ןמדובר על לפני יותר מ 30 שנה .
בכול מקום ניכרו חדשנות וחשיבה מהפכנית .
בריטן החל לזכות במרוץ אחר מרוץ , אבל החלק היחידי שלא יוצר על ידו , המנוע , הכזיב , בעיות אמינות קשות גרמו לג’ון
לעשות צעד כמעט בלתי נתפס , לתכנן ולבנות מנוע לבד אצלו בבית .
אחד הגיברים שלו היה ברט מונרו, ניו זילנדי אחר שבנה ב 1967 אופנוע בחצר ביתו וקבע שיא מהירות שמחזיק עד היום .
(עליו נעשה הסרט The World’s Fastest Indian
בכיכובו של אנטוני הופקינס )
חשב , ועשה .
**************************
אהבה לבני זוג היא מצב נפשי זמני שנמשך לפעמים אפילו כמה שנים , ברוב המקרים היא דועכת לבסוף .
מתצפיות שלי , אהבה לבני זוג , אם היתה קיימת , נעלמת לה לאחר כ 5-8 שנים
רובנו גם מבלבלים בין אהבה לתשוקה , מה שגורם לסיום מהיר למדיי של רוב הקשרים .
************************
בריטן בנה את תבניות היציקה לחלקי המנוע בתנור המטבח שלו , ואת מבנה המנוע בנה כהעתק של עץ .
החלק העבה למטה והחלק העליון דק .
גם כאן התכנון היה מהפכני , האופנוע הפיק 166 כ”ס במשקל של 136 ק”ג בלבד , לשם השוואה , המתחרה הסדרתי הכי
קרוב היה של חברת דוקאטי האיטלקית , ושקל כמעט 50 ק”ג יותר .
**********************
הסוג השני של האהבה , היא אהבה לילדים .
משהו שמאוד הפתיע אותי , אבל הסתבר לי שאהבה לילדים לא דועכת , להפך , היא הולכת ומתעצמת עם השנים .
בעצם , אצל רובנו , האהבה לילדנו בצורות שונות שלה תמשך עד שנמות .
***********************
בשנת 1994 יצא בריטן לסבב תחרויות ברחבי אוסטרליה וניו זילנד וזכה ב5 ניצחונות בחמשת תחרויות הגראנד פרי והסופר בייק
שהשתתף בהן .
תוך זמן קצר הפך מאלמוני תמהוני לאחד המפורסמים בעולם האופנועים העולמי .
ב 1995 מגיע המהנדס הבודד מניו לזילנד למסלול דייטונה היוקרתי בארה”ב.
הגיע עם רוכב נוסף ושני אופנועים מתוצרתו ,
נגדו העמידו מפעלי האופנועים הגדולים בעולם את מייטב הקבוצות במימון אדיר ותמיכה טכנית בלתי מוגבלת .
קבוצתו הקטנה של בריטן זכתה במקומות השני והשלישי , דבר שלא קרה לפני כן מעולם .
כאן ג’ון ואופנוע ה וי 1000 המהפכני שלו
************************
סוג שלישי של אהבה היא לחברים , יש לחלקנו חברים שאנחנו אוהבים ומלווים אותנו תקופות חיים שלמות .
נכון , רוב החברים חלפו בחיינו למשך תקופה קצרה , אבל יש תמיד את אותם בודדים שנשארו .
אותם בודדים אם יש לנו כאלו , ומלווים אותנו עשרות שנים כחברים באמת טובים , משקלם שווה בזהב
לא רבים הם האנשים שיש להם חברים כאלו .
אם נצליח למצוא את אותו בן זוג שישאר גם חבר , אז אולי נצליח לשרוד יחד .
אם נצליח למצוא אדם מהמין שאנו נמשכים אליו פיזית , נתאהב בו , וגם איכשהו נצליח להשאר חברים במשך שנים .
אז אפשר יהיה להגיד ש….
“שיחקנו אותה ”
אישית, כמאמין דיי גדול בהסתברות , יודע שההסתברות להצלחה כזו היא קטנה עד מאוד .
כנראה שנצליח לשרוד טוב יותר אם נבחר את בני זוגנו בהטלת מטבע .
בעצם יש הרבה מאוד בחירות שהינו מצליחים לבחור טוב יותר אם היינו פשוט מטילים מטבע .
********************
מספר חודשים לפני הנצחון הגדול בדייטונה , אובחנה אצל בריטן מחלת הסרטן .
בספטמבר 1995 זמן קצר לאחר הניצחון מת בגיל 45 בלבד .
כנראה שלעולם לא ניתן לדעת מה צופן העתיד לצערנו (או למזלנו)
אין מה להמתין לו יותר מדיי .
אוסיף שיר נוסף לסיום
שיר שנכתב לסרט ” אתה חי רק פעמיים ”
סרט מסידרת סרטי ג’יימס בונד שיצא בשנת 1967 עם שון קונרי
במקור שרה את השיר ננסי סינטרה
לדעתי הביצוע הטוב ביותר שלו
שכבר הבאתי בעבר ,הוא של מארק לונגן
You only live twice, or so it seems
One life for yourself, and one for your dreams
