תרמו -דינמיקה

19.11.10

למרות שכבר דיי הרבה שנים אני לא עובד כמהנדס , אתן לכם דוגמא איך מוח כזה עובד

( כזה כמו שלי )

תרמודינמיקה הוא מקצוע קשה , זו בעצם דינמיקה של מעבר חום בין סביבות וחומרים .

יחסי גומלין של מעברי חום ומאסה קשים למדיי לפיענוח.

חידה :

הכנתי קפה בשתי כוסות והוספתי את המים הרותחים .

בכוס הראשונה הוספתי חלב קר מיד

בכוס השניה הוספתי חלב קר רק לאחר 15 דקות

האם הטמפרטורה של הקפה תהיה זהה ?

ואם לא באיזו כוס הקפה יהיה חם יותר לאחר אותם 15 דקות ?

תשובה לחידה אוסיף מאוחר יותר .

זו דוגמא קטנה לפעולות יומיומיות שאני מבצע לפעמים אחרי שהקדשתי להם קצת מחשבה מיותרת כנראה .

***************************

ישראל  2010 במספרים כפי שהיא נראית בעיני .

דירת 3-4 חדרים בפתח תקווה עולה 350-400 אלף דולר

בית פרטי של 3-4 חדרים בפלורידה שנבנה ב 2006  עולה 50-75  אלף דולר .

אף אחד לא  יודע כמה מליארדים המדינה חייבת ליוצאי צבא שפורשים 20 שנה מוקדם מידיי

52 אחוז מהילדים עד גיל 6 הם חרדים או ערבים , רובם עניים .

נתוני הסטטיסטיקה של משרדי הממשלה הם עלבון לאינטיליגנציה .

מס הבריאות שלנו הולך לספא של המנכ”לים

חברת החשמל  בפשיטת רגל והיא עדיין המקום הטוב ביותר לעבוד בו בארץ .

לפני חודש עלו בלוטו שתי סדרות מספרים זהות בהפרש של שבועיים .

מרק טווין אמר שיש 3 סוגי שקרים .

שקרים

שקרים מרושעים

וסטטיסטיקה .

בכול אופן מנקודת מבט שלי מצב המספרים במדינה , עגום .

**********************************

כאן יש את שנייד אוקונור

בביצוע  שיר מפורסם של פגי לי

בתרגום שלי ” מדוע אינך מבצע את הדבר הנכון ”  :).

ויש ביצוע נוסף מעולה  מעולה

של ג’סיקה ראביט האחת והיחידה .

שימו לב שכג’סיקה נוגעת בגברים האמיתיים תוך כדיי שירה , רואים אפילו את צל ידה .

עד כדיי כך הסרט עשוי  טוב.

בטי בופ תמיד גורמת לי לקצת עצב  , היא בשחור לבן והתדרדרה למכירת סיגריות ,

דמותה השחורה לבנה כבר לא יכולה להתמודד עם בנות הטכניקולור סטיל ג’סיקה ראביט .

המצחיק הוא שכאשר בוב הוסקינס שואל את בטי בופ האם ג’סיקה נשואה לרוג’ר ראביט .

בטי עונה ” כן , איזו בחורה בת מזל ” 

האמת היא שהקטע עם ראביט משאיר לי הרגשה לא נוחה כגבר

שבת שלום

מסע אחר


12.11.10

לקחתי את אבא שלי מירושלים היום .

בדרך חזרה כביש המנהרות נסגר והיה פקק אדיר …

” נסע לטייל דרך היער ” שאלתי , אבא מלמל משהו בהסכמה .

נכנסנו ליער ליד יד קנדי , יש לנו שני רכסים לחצות עד הבית .

למרות החום החריג במשך היום אחר הצהרים עלה ריח לח מהיער והיו קצת ערפילים .

שאלתי אם הוא זוכר איך לימד אותי לרכב על אופנים פעם מזמן … אמר שכן .

ברקע התנגן לו השיר

HEARTS    המתקתק של מרטי ביילין, אבל בביצוע יפה בהופעה חיה

היה להיט ענק בשנת 1981  תקופת החלקלקות של מרטי ביילין

****************************************

מרטי ביילין היה פעם ממיסדי גפרסון אירופליין פורצי דרך פסיכודליים באמצע שנות השישים

הם היו ממאפיניי התקופה של ” אדם בעקבות גורלו ” , מלחמת וויטנאם ודור ילדי הפרחים

בגלגול הקודם שלו הוא מופיע בשניה מספר 12

בביצוע  של שיר מפורסם

White rabbit

שימו לב לקליפ עד כמה שונה  מהתקופה ” החלקלקה ” שבאה 10 שנים אחר כך

*******************************

השמש כמעט שקעה , נסענו מהר , אבא היה מרוצה מהרוח , ריח היער ,והקפיצות בשביל .

ברקע התנגן לו ביילין בביצוע עכשוי

בהופעה חיה .

האיש בוגר , מלא , רחוק מאוד מהתדמית הפסיכודלית של 67 ,

או תדמית הפלבוי החלקלק של 81.

אני חושב שאנשים שעברו דברים בחייהם , גם אם הרבה פחות יפים פיזית כיום, הם הרבה יותר מעניינים .

הביצוע כאן כבר ממש לא דו מימדי במיוחד לקראת הסוף עם הסולו גיטרה ,

למרות שזה לא הביצוע הטוב ביותר שלו.

השמש שקעה , ויצאנו מהיער , לאבא היה ניצוץ שמזמן לא ראיתי בעיניים

“היה כיף “?  שאלתי

” כן ” 

שבת שלום

אשאיר לכם את מרטי ביילין עם יhearts

שיר שעד היום בעצם לא ממש אהבתי

ותודה על הסבלנות למי שטרח וצפה בכול הקליפים

שרדינגר חובב החתולים


5.11.10


ילס בוהר ואיינשטיין היו ידידים אך גם חלוקים בדיעותיהם 

בעיקר בנושאי מכניקת הקוונטים .

בלי להכנס לכול התורה , רק אומר שעיקרי התורה מתבססים על הסתברות להתרחשות ארוע .

למשל , יש הסתברות קטנה מאוד מאוד שנחצה את הכביש ונמצא עצמנו בניו יורק , או על הירח .

ההסתברות כל כך קטנה שזה כנראה לא יקרה , מה גם שאם זה יקרה ממילא אף אחד לא יאמין לי אם אתעורר בניו יורק .

בעיני איינשיין היו כל מיני סתירות בתאוריה ולא מצא חן בעיניו כל ענייו ההסתברות .

על עניין ההסתברות אמר את המשפט המפורסם ” אלוהים לא משחק במשחקי קוביה ” ….

כמו שאמרתי כמה וכמה פעמים , לדעתי אחד המשחקים האהובים על אלוהים זה משחקי קוביה .

ב 1935 הגה שרדינגר ניסוי מחשבתי כדיי להראות עד כמה אבסורדי יכולות להיות השלכות מעשיות של

מכניקת הקוונטים ( בנוסף לקטע של לחצות את הכביש לניו יורק ) .

יש חתול , בקופסה אטומה , ויש אטום אחד רדיואקטיבי ויש רעל .

יש הסתברות של 50 אחוז שהאטום יתפרק בזמן הניסוי ואז יגרום לרעל להמית את החתול .

אבל יש גם הסתברות של 50 אחוז שהאטום לא יתפרק ..

ויש גם הסתברות שהאטום יתפרק בדיוק ברגע שיסתיים הניסוי ואז נפתח את הקופסה ונציל את החתול .

הבעיה שאנחנו לא יודעים מה קורה בתוך הקופסה בזמן הניסוי .

אז החתול חי או מת ? 

התשובה המצחיקה היא שהוא בעצם או חי , או מת … או גם חי וגם מת …

וגם שאנחנו בעצם המדידה יכולים להשפיע על תצאות הניסוי ( במקרה שנפתח את הקופסה ברגע התפרקות האטום ) ..

למיטב ידיעתי , הפרדוקס עדיין שריר וקיים .

והחתול של שרדינגר מת מזיקנה .

==================

מאסתי בגבס , רישמית נותרו לי עוד כמעט שבועיים , אבל כמו החתול של שרדינגר ..

מצב היד יתברר רק אחרי שתחולץ מהגבס , עד אז היא גם בריאה וגם לא …

וסביר להניח שעצם פעולת הסרת הגבס תשפיע על היד ומצב הרוח הכללי שלי .

הבת הגדולה הביעה מחאה גלויה על עצם הפעולה ללא אישור רופא .

ואף הגדילה לעשות והתקשרה לאמא שלי הדוקטורית , כדיי שתנזוף בי…

לצערה אמי אמרה שהיא כבר מזמן נואשה ממני וחבל לה על הדיבורים .

או במבטא רוסי כבד ” הוא מישוגע , אין מה לעשות ” ( הדגש על היוד במישוגע ) .

אז הצטיידתי בקאטר וחתכתי את הגבס לצהלת הבת הקטנה .

את הספוג הפנימי הבנות עזרו לגזור .

היד יצאה גרומה ומלוכלכת וגם מאוד רגישה וקצת כואבת

מייד לקחתי אותה לרחיצה 🙂

שבוע הבא אגש לצלם אותה  שוב , מספר צילומים נוספים אבל הפעם ברנטגן ( שגם הוא קשור לשרדינגר)

השארתי לכם את ג’וני קש ז”ל …” האיש בשחור “

שמספר איך ילד הפך להיות קשוח , כי אביו נתן לו את השם הנשי סו …

הופעה מפורסמת בכלא סן קוונטין .

אוהב מאוד את הביצוע

אגב, שמי ממש לא סו

how do you do

שבת שלום

כל הסיפור של שרדינגר מזכיר כל מיני פרדוכסי זן למינהם …

האם הירח נמצא גם כשלא מסתכלים עליו ?

או איך נשמעת הרוח אם אין מי שיקשיב לה נושבת … וכולי וכולי

מצב רוחי השתפר מאוד נכון ליום שישי אחר הצהרים

מר טרולולו

22.10.10

הפעם פוסט קליל

נפתח בחידה מוסיקלית לא נושאת פרסים , אבל אם תגיעו לסוף הפוסט לא תתאכזבו

מה הקשר בין פרסומת ישראלית לבנק 

ולסובייט העליון ?

הרי הפרסומת לפניכם , והתשובה בסוף הפוסט

***************************

השבוע היה חם , והחלטתי שזו הזדמנות לרחוץ את בובי  לפני החורף

רציתי לעשות זאת כבר לפני מספר שבועות אבל מצבי הבריאותי הרופף מנע זאת .

הצטיידתי  בשקית ניילון לכיסוי הגבס

ובשמפו של פנינה רוזנבלום שנכתב עליו מפורשות שהוא בתוספת שמן זית .

יש לציין שהבת הגדולה חובבת מאוד את הניחוח הנ”ל

מאחר ואני סומך עליה בעניני שמפו

החלטתי שגם בובי ישמח להתבסם בניחוחות פנינה ושמן הזית המשולב שלה

ואכן אחרי 3 חפיפות , הכלב יצא נקי וריחני .

השכנה שאלה ” למה הוא חיוור “?

” הוא לא חיוור הוא נקי ”   אמרתי .

לסיום החלטתי שאני זקוק דחוף לתיספורת

לגבס שלום …..

*******************************

ולפתרון החידה

אדוארד קיל היה זמר מפורסם בברה”מ של שנות השבעים

נולד ב 1934 וסיים את הקונסרבטוריון של לנינגרד ב1960

זכה במקום שני באיזה פסטיבל ה 1965

ב 1971 זכה בפרס הכבוד של מסדר העובדים

ב 1974 זכה לתואר “זמר העם ”  של איגוד האומנים הסובייטי

ב 1981  זכה באות ” מסדר החברים של ארץ האבות ” 

וב- 1976 הוא ביצע את השיר המדהים הזה

והיום כמעט 40 שנה אחרי הפך לסוג של כוכב אינטנרטי

עם מאות אלפי צפיות וראיונות בטלבזיה

בראיון עימו הוא רק שאל , איך מלולולולו

הפכו אותו האמריקאים למיסטר טרולולול  עם T  בהתחלה 🙂

עוד אמר שהוא איש שמח .

שבת שלום

בתחילה , לא היה דבר


19.10.10


“בתחילה לא היה דבר

 שום דבר , רק הימהום רחוק

 היתה ישות שחיה לבדה ,

ללא איש לדבר איתו וללא דבר לעשות ….

הישות ערכה תוכניות ולמדה לעבוד עם הידיים .

מליון שנים חלפו , ועבודתה הושלמה

ואז אמרה את המילים הבאות :

Hope you find it in everything, everything that you see

Hope you find it in everything, everything that you see

Hope you find me in you

תרגום חופשי שלי לתחילת שיר ישן של הווארד ג’ונס

המילים נמצאות כאן

***************************************

בשנת 1986  החלטתי לא לקחת אוטובוס לסוף הכביש בג’ירי

החלטתי ללכת ברגל מקטמנדו עד לבסיס האוורסט וחזרה .

 כאשר המחצית הראשונה מקטמנדו לג’ירי היתה אזור

לא מתוייר כלל .

יום אחד בגובה של כ3000 מטר מעל פני הים , פגשתי איש מבוגר כבן שישים עם מספר מלווים נפאליים .

האיש דיבר אנגלית במבטא כבד .הילארי היה שמו .

הלכנו יחד כברת דרך של מספר שעות , ורק אחרי מספר שעות כשעצרנו לשתות תה באחד הכפרים

ראיתי לאיזה כבוד האיש זכה .

הסתבר שהאיש היה סר אדמונד הילארי , האיש הראשון שיחד עם הנאפלי טנזיג האפיל לפסגת האווארסט .

מאחר ובאזורים הנל ממילא אין כבישים , אז הוא פשוט הלך ממקום למקום ברגל .

באותם שנים הילארי שימש כשגריר ניו זילנד בנפאל .

צעדנו יחד עוד יומיים , איש מיוחד שהקדיש את חייו לשיפור חייהם של השארפות , ושימור הרי ההימליה .

האיש מינף את פירסומו  וגייס כספים רבים לבתי ספר ומרפאות וגם שדה תעופה קטן בלוקלה

את שדה התעופה הגדיר כ”טעות ”  , כי הקלה על הגעת תיירים לאזור שהאיצו את הרס הסביבה

בתו ואשתו הראשונה נהרגו בטיסה שהיתה אמורה להביא אותן לחנוכת בית ספר שהקים .

שוחחנו על הרבה דברים , קצת על חייו , קצת על ישראל , והרבה על נפאל ודרום מזרח אסיה .

נפרדנו בגובה של 3500 מטר .

הילארי אמר

” בצורה אירונית , כיום אני לא יכול לעבור את הגובה הזה ליותר ממספר שעות

אני סובל ממחלת גבהים “….

מחלת גבהים גורמת לכאב ראש הקאות ואם לא מטפלים בה , גם למוות .

הטיפול הוא פשוט לרדת לגובה נמוך יותר .

הילרי הזמין אותי לבקר אותו בניו זילנד אם אי פעם אגיע לשם .

10 שנים מאוחר יותר נסעתי לבייתו שבאוקלנד לשם פרש וגידל דבורים

לצערי היה בחול , ומעולם לא פגשתי בו שוב .

הוא מת בגיל 88  .

לכל מיני אנשי ציבור רודפי כבוד וממון אצלנו , יש ממי ללמוד ( אבל אין שום רצון )

********************************

רוב ההחלטות שלנו כבני אדם הן חסרות הגיון לחלוטין , למרות שרובנו חושבים ההפך .

בעיקבות שיחה נזכרתי במתמטקאי הכלכלן והמהנדס בן המאה ה 19 , וילפרדו פארטו

פראטו קבע ש 80 אחוז מהדברים שאנו עושים כיחידים או כחברות הם תפלים ורק 20 אחוז הם העיקר .

עקרון פארטו נכון לרוב התחומים בחיים , 20 אחוז מהזמן אחראי ל 80 אחוז מהתפוקה

ומה עם כל שאר הזמן …..? 

גם חוק פרקינסון אומר דברים דומים , רק בצורה צינית בהרבה .

למה בעצם אמרתי את כל זה ? 

סתם , בלי סיבה הגיונית כלשהי , הרי 80 אחוז ממה שאני עושה הוא חסר הגיון ממילא

אתה בסדר ?

2.10.10

שאלה שהושמעה שוב ושוב באינטונציות שונות בימים האחרונים

========================

בערב החג עליתי מספר מדרגות סלע ביער 

את המדרגה האחרונה בקושי עליתי , ניסיתי ליצב את עצמי על ידי הורדת רגל 

ואז התברר שאין שום נקודת אחיזה .

נפלנו הצידה , האופנוע ואני , מכה חזקה והרגשה כאילו יד נעלמה סחטה את כל האויר מבית החזה 

עברו 30-40  שניות עד ששוב הצלחתי לנשום …. 

ככה זה כשמקבלים מכה חזקה בצלעות , רואים כוכבים.

נשענתי לאחור להרגע , היה גם כאב עמום ביד ימין 

עברו 5 דקות , נרגעתי , המאמץ להרים את האופנוע היה אדיר .

הצלחתי להניע ולרכב בזהירות הביתה.

הכאב ביד ימין לא בישר טובות .

בזמן שהתפשטתי מציוד הרכיבה כבר היה דיי ברור שיש גם שבר בכף היד .

=========================

ערב חג בחדר מיון זה מקום מפוקפק לבלות בו .

עשרות חולים ומעט צוות.

לצילום הרנטגן המיוחל חיכיתי מ 12 בצהרים עד ארבע וחצי .

בשעה שש האורטופד שאל מה הנזק לדעתי 

”  שבר ביד ימין , וסדק או שבר בלא יותר מצלע אחת ”  

אמרתי

האבחנה היתה מדוייקת .

חזרתי הביתה  עם יד מגובסת ל 6 שבועות .

=============================

אני מקווה לקרוא את כל מה שנכתב לעיל עוד שנה 

אולי אתחיל להזהר קצת יותר , או לפחות לא אשכח מה יכול לקרות

הבנות חוזרות הביתה היום

ומחר בית ספר ,טוב שנתנו לי מספר ימים להתאושש לבד 

השארתי לכם ביצוע יפה של שיר ידוע .

גם שם היא שואלת 

are

you OK 

אני בטוח שאתם מכירים את המקור …. אתם מוזמנים להגיד מי המקור 

ביי

עוד שנה

7.9.10

אחר הצהרים קפצנו מעל הגדר הכלב ואני ונכנסנו ליער לריצה

שעת בין הערביים בשלהי הקיץ היא שעה קסומה 

יש כבר מעט עננים , ורחש תמידי של רוח החולפת בין העצים 

ואז מגיע רגע , בערך שעה לפני השקיעה שהכל נרגע , יש דממה .

 לא קורה כל יום , היום זה קרה , עצרתי ,יש משהו מיוחד בשקט הזה 

ליד השביל עמדה ציפור תשושה .

בדקתי עם הרגל אם היא עדיין בחיים , מצחיק הקטע האינסטיקטיבי הזה שנשאר בי מהילדות 

תמיד בודקים דברים חשודים קודם עם הרגל .

כמה מחשבות חלפו , עדיין לא סיימתי לרוץ , והרגל זה דבר חזק 

האם לחזור אחר כך? 

בשעה כזו היה ברור לי שבקרוב יעבור כאן תן או שועל .

אספתי את הציפור בכפות הידיים וחזרנו בהליכה הביתה …

בניגוד לבני אדם לבעלי חיים סובלים יש נטיה  לסבול בשקט , אחת הסיבות מן הסתם נובעת 

מהפחד שקריאות מצוקה מזמינות טורפים , וממילא הן לא מועילות ,  בטוח יותר לשתוק .

קודם לכן היום ,הזרקתי אטיביוטיקה לחתול עם רגל מרוסקת , גם הוא שתק .

כך הלכנו הכלב , שלא ממש הבין מה אני עושה , כי לבעלי חיים אין אמפטיה

אני …

והציפור 

השמש כבר היתה על סף שקיעה .

כאשר מחזיקים ציפור גוססת ביד , ממש מרגישים איך החיים עוזבים אותה מרגע לרגע , בשקט .

בלי שום דרמות , עד שהגענו הביתה , היא כבר מתה .

זרקתי אותה לפח , מצדי שישליכו גם אותי  לפח אחרי שאמות , ממילא מה שנותר זו רק כליפה ריקה .

=========================

השבוע עשיתי טעות , הייתי צריך לחתוך משהו מהר , ולא נזהרתי , וחתכתי חלק מהאגודל .

חלקיק שניה אחרי שזה קרה כבר קלטתי את גודל הטעות . 

אבל כבר היה מאוחר מידיי .

פציעה כזו משביתה אותי לכמה שבועות , ואין טעם להתלונן , זה ממילא לא ישנה כלום .

========================

ערב ראש השנה לפני 12 שנה נולדה ביתי הגדולה 

אשאיר לכם זמרת אלמונית בשם אנה מונטגומרי מתוך פסקול הסרט 

“העדר” 

השיר נקרא ” אחרי הגשם ”   לדעתי קטע מעולה , למרות שעדיין לא ירד גשם 

שנה טובה לכולם 

לכבוד החגים עוגת קצפת קלה להכנה

26.8.10

עוגת קצפת מעולה וקלה אימים להכנה (כראוי לעצלן כמוני )

מצרכים

ניתן לאפות את הבסיס לבד אבל הפעם נוותר (עצלנים אמרנו ? )

למי שמתעקש  ניתן לפנות אלי להסבר לגבי אפיית הבסיס .

אז ככה

קונים בסיס לטורט, מוכן בסופר , הוא מכיל 3 שכבות בטעם וניל ,לרוב אני משתמש רק בשתיים .

מצרכים נוספים , ריבת מישמיש

3 שמנת מתוקה 32- 38 אחוז (אם משתמשים ב3 שכבות של בסיס צריך 4 שמנת מתוקה ).

1/3 חבילה שוקלד מריר

1/3 חבילה שוקלד חלב

נתחיל בהכנת הקצפת , מכניסים את כל השמנת המתוקה לסיר + מפוררים את השוקולד לקוביות

מבשלים על אש קטנה את השוקלד + השמנת עד שכל השוקלד נמס

בשום אופן לא לתת לבלילה לרתוח ולגלוש .

כאן הבלילה המבושלת אחרי הקצפה

אחרי שהבלילה אחידה מכניסים למקרר ל 24-48 שעות .

יום אחרי …..

לוקחים  2 כפות ריבת מישמיש בכוס וממיסים במיקרו

לאחר מיכן לוקחים שיכבה אחת מהבסיס , ומורחים בצורה אחידה את ריבת המישמיש המומסת

לא יותר מידיי ריבה !!!

כמו בתיה עוזיאל בשעתה , לוקחים את הבלילה שהכינונו מבעוד מועד מכניסים למיקסר

ומקציפים

למי שלא בקי ברזי ההקצפה , יש להזהר מהקצפת יתר , זה פשוט יהפוך לחמאה

עוגות חמאה/מרגרינה  זה לחתונות , לא לאכילה 

אני מקווה שאין לאף אחד תוכניות לחתונה בקרוב .

לאחר ההקצפה מורחים שיכבה אחת על הבסיס , מניחים בסיס נוסף ומורחים עוד שיכבה

המהדרין מוסיפים שיכבה שלישית , אבל כפי שאמרתי , במקרה של 3 שכבות

יש להכין  4 שמנת מתוקה מראש , 3 פשוט לא יספיקו לכסות את העוגה .

ניתן להוסיף קישוטים לאמנים שביננו ( אני לא אחד מהם ) .

למי שלא מכיר עוגות קצפת טיפ קטן

עוגות קצפת לא אוכלים טריות !!!!

עוגת קצפת זו לא עוגת שמרים .

עוגת קצפת הכי טעימה לאחר שעמדה לפחות 24 שעות במקרר .

אגב עוגות חמאה וחתונות , מי  שעדיין מחפש , השארתי לו

את ניל יאנג   ו

Heart Of Gold

לפי ניל יאנג , דיי קשה למצוא , אני מסכים

שבת שלום

העוגה מעולה ומאוד קלה להכנה למי שבאמת ינסה

נ.ב  נכתב בלשון זכר רק מטעמי נוחות 

הכוונה היא לכולם ללא אפלייה בנושאי דת גזע או מין 

כולם יודעים

20.8.10

בשנת 1939 עם פרוץ המלחמה הגיעה משפחה חדשה לעיירה קטנה בצפון יגוסלביה (בוסניה של היום)

האבא , חבר ותיק ,עוד ממלחמת העולם הראשונה .

וכך הצטרפו למשפחתי שגרה שם כבר מספר שנים

אם מישהו תהה פעם למי אני דומה , כאן זה סבא שלי

הבן הקטן בן 7  מייד התחבר עם שני הילדים בני 6 ו 9 .

בקיץ שיחקו בנהר כדור מים  ולאחר שקפאו מי הנהר בחורף , שיחקו הוקי

ולפעמים , היו יוצאים עם אביהם למספר שבועות של עבודה ביערות , כך למדו לשרוד

מחנות הקיץ היו דומים משהו להתרחשיות בספר הנפלא “מחניים ” ( או בשמו האחר , הילדים מרחוב פאל)

של פרנץ מולנר .

כאן זה אבא שלי , אחיו ובן הדוד שנעלם בערבות רוסיה ב 1944הארלכוהול היה חביב כבר מגיל צעיר

אומנם הספר מתאר את הצד העני של  בודפסט , אבל החיים על גבול הונגריה בצד היגוסלבי היו דיי דומים .

השמיים כבר החלו להתקדר מעל אירופה , אבל לילדים נותרו עוד כמה שנות חסד ילדות …

האבא היה אחד המומחים הגדולים ביותר ביגוסלביה בנושא יערנות ועץ .

ועקב כך היה בעל קשרים בשלטון , ב 1942 קיבל אזהרה מידיד בעל תפקיד מפתח במפלגה הנאצית ההונגרית .

” דברים לא טובים יקרו בקרוב באזור שלכם ” אמר הידיד , והאבא הקשיב , לקח את המשפחה לאחות בבודפסט .

כמה ימים לאחר מיכן,בעיירה נובי סאד הקרובה  נטבחו כמה אלפים  וגופתיהם הושלחו

לדנובה הקפואה .

לאחר שהרוחות נרגעו , חזרו הביתה , בודפסט גם היא כבר לא היתה בטוחה , ורצו להיות שוב בביתם .

הילדים המשיכו במשחקי הילדות עוד כמעט שנתיים .

אבא שלי שכבר מזמן לא נראה כך , רק האוזניים הבולטות נותרו , ועברו גם לבנות שלי

ב 1944  נלקח האבא לאושוויץ .

ואת כל שאר המשפחות אספו ביום שבת בבית הכנסת שבעיירה .

לילדים , כך הם  סיפרו מאוחר יותר , זו היתה הפעם הראשונה שהיו בבית הכנסת , כפרחחים

מעולם לא ראו עצמם כיהודים ,

 להפך ,מעט מאוד מחבריהם היו יהודים 

כי ההורים לא רצו שילדיהם יתקלקלו .

משם נשלחו למחנה עבודה , הידידות בין הילדים התהדקה מאוד בשנתיים שבילו יחד במחנה העבודה .

ייצר ההשרדות וכישורייהם הקודמים עזרו להם מאוד להסתדר ולעזור למשפחה .

ב 1945  חזרו הילדים לעיירה .

הם היו שני זוגות של אחים חברים בגלאים דיי קרובים , 

אבא שלי ואבא של א הפכו לחברי נפש בזמן המלחמה .

כל יום הגיעה רכבת עם שרידי אנשים שחזרו הביתה , וכול יום הלכו הילדים לתחנת הרכבת לבדוק אם מישהו מוכר מגיע

והיתה גם התקווה שאולי ישמעו משהו על האבא , שנעדר כמעט 3 שנים .

והאיש ההוא ,האבא , סבא שלי לא שב ….

  (אפשר לקרוא את הפוסט עליו שנכתב מזמן)

האבא הלך ברגל לאחותו בבודפסט והגיע במצב אנוש עד כי אחותו לא זיהתה אותו .

רק לאחר חודש כשהתאושש , לקח רכבת הביתה , לראות מי שרד .

כמו בכול יום בחודשים האחרונים , חיכו גם באותו יום הילדים בתחנת הרכבת , והאבא ירד .

רזה מאוד , שפוף וחיוור , אבל חי .

שנתיים מאוחר יותר  המשפחות החברות עלו לישראל , ויתרו על רכושם ועל ביתם .

א ואני עברנו עם אופנועינו לפני כחודש בהונגריה ובוסניה ושאר חלקי יגוסלביה לשעבר ,

חלק מהבתים עדיין קיים , כמו גם מחלק מהמפעלים שהיו בבעלות סבא שלי .

אנחנו דור שלישי של אותה חברות שהחלה בין הסבים בתחילת המאה העשרים .

חברות ששרדה נכון להיות למעלה ממאה שנה .

אבא שלי היום בן 79  ואבא של א חוגג 80  .

אשאיר לכם את השיר  המריר משהו “כולם יודעים ” 

של לאונרד כהן .

אולי כי שנים שאני כבר דיי סארקסטי לגבי רוב הדברים בעולם , למעט כמה חברים .

אותם חברים , נותרו כסוג של שמורת טבע מוגנת .

למי שלא קרא , מומלץ מאוד , הספר “מחניים ” של פרנץ מולנר

שבת שלום

מרכז אירופה על אופנוע “כל הדברים בני חלוף”…

16.7.10

מבט על המפות הסינופטיות במחשב הנייד ,הבהיר לנו שהגיע הזמן לזוז , גל גשם עמד לפקוד את אוסטריה .

ארזנו , והמשכנו לכיוון הונגריה , עצרנו בווינה , עיר שאישית זכרתי כמטופחת יותר .

כיום לצד החלקים ההיסטוריים , הפכה וינה בעיקר לקניון ענק של מותגים .

גם האוכלוסיה שונה מאוד מיתר אוסטריה , כמיות מהגרים מטורפות , ובגלל הקירבה להונגריה

אתה זוכה בברכת “סארבוס ” ההונגרית כמעט בכניסה לכול מקום .

המעבר להונגריה חד , הונגריה במשבר ומרגישים את זה , המחירים זולים בגלל המטבע החלש

התשתיות מוזנחות והעיירות רובן במצב רע , במיוחד בדרום המדינה .

עדיין , הגנים והפארקים מטופחים מאוד בודאי ביחס להזנחה הישראלית .

כאן , בעיירה הזו ,שמעתי מזמר חוצות הונגרי ביצוע יפה לג’יימס טיילור העצוב .

לג’יימס טיילור וקארול קינג יש דיסק חדש בהופעה חיה , מבוגרים יותר , אולי מפוכחים יותר , אבל מצויינים

למרות השינוי בקול , מומלץ

ככול שממשיכים דרומה בהונגריה לכיוון בוסניה , המדינה נראית במצב רע יותר .

הנסיעה ארוכה , איש איש למחשבותיו , הכבישים דיי רייקים , מידיי פעם עוקפים משאית איטית .

מזג האויר מתחמם .

מעבר הגבול לבוסניה ממש נראה נטוש .

אנחנו ממשיכים לכיוון קרואטיה , כדיי לקצר תהליכים עלינו לראשונה על כביש מהיר , ובמשך שעתיים רכבנו במהירות

ממוצעת של 160 , לא אהוב עליינו אבל לא הייתה ברירה .

לפנות ערב הגענו לקרואטיה , ישר לבירה קרה ושקיעה .

רק בשעה 7-8 בערב השמש נחלשת ונעים , יש אור עד 10 כמעט .

קרואטיה יפה , אבל חסרת צל לחלוטין ומלאת אבנים .

זה דיי חסרון כאשר ישנים באוהל .

המון מפרצונים קטנים ויפים , חלקם עם גישה מאוד קשה דרך היבשה

לנסיעות קצרות ממש בלתי אפשרי לרכב עם מעיל עור וכפפות , לא חכם .

הנקיון של מרכז אירופה נעלם , כך גם השקט .

הדמיון לישראל המזרח תיכונית גדל , אבל עדיין , לא מתקרבים לישראל בכמיות הפסולת

הטיול מתקרב לסיומו , ולמרות תחזית הגשם , אנחנו חייבים להתחיל לטפס חזרה לגרמניה דרך סלובניה ואוסטריה

******************

יום שימשי חם , ואנחנו בכבישים עמוסי התיירים לכוון רייקה וגבול סלובניה .

העליה חדה וארוכה , בדרך חולפים דרך “שפיץ קטן ”  בצפון איטליה , הנוף הלוהט של הים התיכון

מתחלף חזרה לקרירות אלפינית .

מנוחה קצרה ומיד עוברים מאיטליה לסלובניה , הכבישים שוב ריקים .

סלובניה מדינה שבחרה לנצל את כספי האיחוד הארופי לתשתיות , בניגוד ליוון או הונגריה למשל .

סלובניה דומה מאוד לאוסטריה של לפני כמה עשרות שנים , נקיה , ירוקה , מסודרת , אבל עדיין די ריקה .

השעה כבר מאוחרת , ועננים כבדים מבשרים על גשם קרוב .

בשקט עצרנו בצד ולבשנו חליפות גשם .

שקלנו לעצור ללילה , אבל לא מצאנו מקום טוב .

לא התכוננו למה שקרה בהמשך .

תוך כדי עליה תלולה בכביש הררי מפותל נפתחו ארובות השמיים ומבול החל .

את ארבעים הק”מ הבאים עברנו בגשם ” כמו מקלחת ”  …

כל אחד חורק שיניים בקסדה הרטובה , הכביש מוצף , והנסיעה קשה ואיטית , הרגשה לא בטוחה .

במשך שעה וחצי נסענו בגשם שוטף עד שראינו את השמש .

נכנסנו לקמפינג הראשון , שהתברר כאחד הקמפינגים היפים שהיינו בו בכלל , או אני אישית אי פעם .

שמש אחר הצהרים האירה לנו פנים , בשעות הערב יצאתי לריצה ליד גדות הנהר הקרוב .

אם הייתי יכול הייתי נשאר מספר ימים , אבל הטיסה קרובה וחייבים להמשיך .

בערב ישבנו קצת בפאב של הקמפינג ושוחחנו עם בעלת המקום הנחמדה .

על החורף הקשה , ועל ההבדלים התרבותיים בין אירופה הגרמנית לזו הים תיכונית .

סלובניה , כך אמרה , נמצאת באמצע , ללא האובססיות הגרמניות אבל גם ללא הקולניות והלכלוך האיטלקי .

בבוקר אורזים בלית ברירה , ממשיכים מעלה לכיוון אוסטריה , עוד כמה מעברים של האלפים , והטיול מסתיים .

יש כבר מועקה קלה של החזרה לארץ .

בקלות היינו ממשיכים עדו כמה חודשים כאלו .

כבר קהלת אמר “הבל הבלים , הכל הבל ”  … במובן של הכל בר חלוף כמו אד או הבל .

וגם ג’ורג’ האריסון הוציא פעם תקליט בשם

all things must pass

לדעתי הביצוע הטוב ביותר שלו לשיר הנ”ל

יצא פוסט מעט ארוך , אבל יש את כל השבת לנוח .

שבת שלום