18.5.10
כילד אחד הסופרים החביבים עלי היה אלכסנדר דיומא ….(שלושת המוסקטרים , הרוזן ממונטה קריסטו )
תקופה דיי ארוכה לאחר שקראתי את רוב ספריו , נתקלתי ב “מקץ עשרים שנה ” על שלושת המוסקטרים המזדקנים ..
אני זוכר שהספר עצוב משהו , יותר מכך אני לא ממש זוכר .
(אגב גם לאו הנרי יש סיפור בשם זהה)
*************************
לפני יומים החלטנו חבר ילדות ואני לצאת לטיול אופנועים של שבועיים בכבישי ארופה .
נצא מהארץ בעוד כחודש .
פעם אחרונה שרכבתי יום יום רצוף בכביש וישנתי באוהל היתה לפני עשרים שנה .
נכון , אני עדיין רוכב בשטח וישן בחוץ , אבל זה בדרך כלל לא יותר מיומיים שלושה .
**********************
את רוב הערב העברתי בחפירות במחסן , דגתי את שק השינה שמתאים עד מינוס 7 דיי בקלות
את חליפת הרכיבה לכביש כבר היה קצת יותר קשה למצוא
ובצורה מפתיעה עדיין מתאימה לי
כאן דוגמן הבית מנסה להראות שלא חלפו 20 שנה , לא בטוח שבהצלחה מרובה .
בין היתר , בחפירותי גיליתי כמה וכמה אלבומי תמונות ישנים , חבל שאין לי סורק .
אולי אשיג אחד בימים הקרובים .
הבנות השתעשעו מעט על חשבוני כאשר דפדפו באלבומים .
העלתי את
time in a bottle
של ג’ים קרוס , בדיעבד, אחרי מותו השיר קיבל משמעות אחרת קצת
ג’ים קרוס זכה להצלחה גדולה בתחילת שנות השבעים ונהרג בהתרסקות מטוס ב 1973 מעט אחרי שהשיר הנ”ל יצא
חג שמח
לא לאכול יותר מידיי עוגות גבינה