אי שם מעבר לקשת


28.3.10



הנוריות ששתלנו בתחילת החורף כבר פורחות , הגשם שירד בימים האחרונים
הייטיב עימן


 לפני ואחרי


 וגם הזיתים אמרו תודה יפה .


צילמתי קצת והעלתי תמונות לכאן .
לפני מספר שנים נתקלתי בקופסא מלאה מכתבים שכתבתי לארץ בשנות נדודי .


אז לראשונה הבנתי שהדרך היחידה בה אוכל “לצלם ” רגשות או מצבי רוח היא דרך כתיבה .

אולי ציירים ואומנים יכולים לעשות זאת אחרת,  אני לא .

 צילומים תופסים את הצבעים בצורה סבירה , אבל תחושות ורגשות נעלמים יחסית במהירות  ….
אם לא מעלים אותם על הכתב , יעלמו לעד .
זו הסיבה העיקרית שהתחלתי לנהל בלוג ברשת


 תחילת דרכי בתחום הכתיבה באינטרנט היתה דיי מביכה (בלשון המעטה ) .

 כנראה שכמו כל דבר ,עם האימון , מגיע השיפור הטכני , אומנם הנחתום לא אמור להעיד

על עיסתו (נגיע גם לעיסה עוד מעט )  

אבל אני חושב שהפכתי טכנאי דיי סביר בתחום הכתיבה .

 בכול אופן , כבר לא מביך אותי לקרוא את עצמי כיום , מה שאומר שכנראה זה כבר לא נורא .
הפוסטים הראשונים והמביכים משהו לא נכתבו כאן בקפה ,כאן אני כותב בדיוק 3 שנים , אז מי שירוץ לחפש כל מיני 


עדויות מפלילות ממרץ 2007 , ימצא פוסטים סבירים למדי  🙂


רק עוד תמונה אחת של אירוסים לקראת סיום 


חג שמח לכול מי שמבקר כאן מידיי פעם או בקביעות 


השארתי לכם את בן וובסטר נגן הסקס. (לא מה שאתם חושבים ) טנור המצויין 


עם 

Somewhere over the rainbow


לדעתי אחד הביצועים הטובים ביותר , אבל כחובב סקסופון אני משוחד 


אה ולכבוד הפסח , הנחתום לא התאפק מלהעלות תמונה של עיסתו 


עיסת קמח מלא עם אגוזים שהפכה לכיכר לחם כשר בד”ץ מהדרין לפסח 


חג שמח נ.ב … כל הסיפור בעצם התחיל כי ראיתי קשת ביום שישי אחר הצהרים

זהו 

רגע רגע , למי שישאר קצת יין לאחר הסדר , בן וובסטר מומלץ ביותר  לכוס יין (או ארבע) + חושך +קצת שקט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *