Mad Dogs and Englishmen גרסה ים תיכונית


6.5.09

כבר תקופה ארוכה שהכלב  שלי נוהג לריב עם מספר כלבים כאן במושב.

מתי זה הפך להיות בעיה ?

זה התחיל להיות בעייתי , כשהאדון פיתח מיומנות לא רעה בתחום הקרבות .

בתחילה כל הצדדים היו חוזרים פצועים וחבולים מהקרב ,וזה היה כנראה בסדר .

עם הזמן , הכלב שלי התחיל לחזור פחות ופחות פצוע , מה שקשה לאמר על הצד השני

שלעיתים תכופות נזקק לתפרים .

ההתנהלות הזו גרמה לתלונות  , איך זה שרק צד אחד נפצע .

הקטע המדהים , שכל התוקפנות שלו היתה כנגד מספר קטן יחסית של כלבים דיי גדולים ,

לגבי יחסים עם בני אדם , הוא פשוט רך כטלה ,ואליל הילדים .

לפני כחצי שנה החלטתי שאין ברירה , הכלב ישאר קשור כל היום וישוחרר רק בלילות .

וכך היה , האדון  קשור כל היום , למעט גיחה של שעה וחצי ריצה ביער ,יחד איתי .

בלילות הוא משוחרר , עד הבוקר .

אחד מאוייביו המושבעים הוא לברדור גדול ששיך לבחורה בשם ורד עם איש עלום שם כבעל .

לאחר שיחות רבות , סגרנו ורד ואני כי הכלב ישחורר רק אחרי 9 בערב בכול יום כדי שהכלבים לא יתקלו זה בזה .

עם בעלה עלום השם כלל לא דיברתי , אחרי שאמר לי בטלפון שהוא בא לפרק לי את העצמות.

 למרות הזמנתי המחוייכת לבוא לפרק אותי …. בסופו של דבר הוא לא הגיע .

.

לפני חודש בשעה 12 בלילה יום שישי ורד מתקשרת . ” הכלב שלי שוב פצוע ” אמרה .

“לא יכול להיות ” אמרתי ,” שחררתי אותו רק ב 22:00 הערב “.

“כן אבל שלי היה משוחרר , והם רבו לא מזמן ” …”אני מבקשת שלא תשחרר את כלבך יותר “

ניסיתי להיות מנומס ולשאול מתי כן נוח לה שאשחרר את כלבי ,

“בין 2-4 ” ענתה גברת הורד .

“סליחה ” ?  

“כן , בין 2-4 לפנות בוקר” ענתה ללא הנד עפעף ( האמת , לא ראיתי אם הנידה עפעף או לא )

  ” אני לא רוצה שבעלי ואני נהיה מוגבלים בשעות שאנחנו משחררים את כלבנו ,

מאחר ורק הכלב שלנו  נפצע , אז ברור מי התוקפן ”  נתנה הסבר בביטחון מלא

באותו רגע , נמאס לי ועניתי  לורד שמהיום אני משחרר את הכלב מ 8 בערב ושהיא תעשה את השיקולים שלה לבד .

חלפו מספר שבועות שקטים, והיום יצאתי כהרגלי לריצה ביער יחד עם הכלבלב היקר .

לאחר שעה וחצי , בכניסה למושב , קשרתי את הכלב ברצועה כרגיל, והתקדמנו לעבר הבית .

לאחר כמה מאות מטרים , הופיע לו לפתע הלברדור משוחרר, שמח וטוב לב , ללא רצועה וללא בעלים .

 ברגע שקלט אותנו , רץ לו הפצפיסט וישר תקף את כלבי הקשור .

אני בטיפשותי הרבה , במקום לשחרר את הרצועה ולתת לכלבלב להתגונן , פחדתי שהוא יהרוג את הלברדור וניסיתי להפריד .

תוצאות :

הכלבלב  זכה הפעם להפצע “בזכותי ” בגלל שלא שיחררתי אותו , את הלברדור הצלחתי להניס , אבל זכיתי לנשיכה ברגל .

 הורד התקשרה להתלונן שלכלב שלה היה התקף אפילפטי בגללי . (בכול הרצינות)

אין גבול לאנשים הא ?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *