אלגנטיות וכוח


21.3.09


יש לי שכן שעובד בכוחות הבטחון,כל חודש וחצי אנחנו מבלים יחד לילה בשמירה כאן במושב .

לוקחים את הג’פ של המושב , ומשוטטים ביער סביב .

בלילה , היער נראה יער רציני כאילו יצא מאגדות האחים גרים עם מכשפות וזאבים …

ולא יער קק”ל עם שבילים סלולים .

כשנכנסים ליער ,אני נוהג , פשוט כי אני מכיר טוב את השבילים  .

כבר תקופה שאני מבטיח לקחת אותו למדבר איתי באחד מימי השישי

, אז היום העמסנו את האופנוע הישן שלי יחד עם החדש ונסענו למדבר

מתוקף תפקידו , הוא רוכב על אופנוע המון , אבל בכביש , כך שיש לו נסיון רב ברכיבה ,אבל לא בשטח .

לרוכבים חדשים , המדבר הוא סוג של הלם , הכל מוקצן ,

הירידות חזקות יותר,

העליות קשות יותר , והכל פתוח ומרווח .

אחרי 10 דקות של רכיבה עצרתי להסביר לו קצת .

“רכיבה בשטח דורשת שילוב של כוח , החלטיות ואלגנטיות , צריך לדעת מתי לשחרר …..” אמרתי

לאחר שעה של וחצי של רכיבה באזורים לא מאוד קשים  , התיישבנו בערוץ נחל ודיברנו ,היה נעים קריר ומעונן .

 דיברנו על הרכיבה ,

“בתחילה לא הבנתי מה אמרת על רכיבה , אבל עכשיו אני חושב שאני מתחיל לקלוט “…

“כן” חייכתי , ” היה נשמע קצת רוחני מידיי , אבל זה פשוט כך .” 

בצורה מפתיעה ככול שרוכבים מהר יותר בתוך הנחלים על סלעים , כך זה נעשה קל יותר , האופנוע פשוט עובר לבד

צריך לשחרר אותו ולכוון , בלי כוח .

אבל כשמגיעה איזו הפתעה בצורת בור או חריץ עמוק , אין זמן לחשוב , צריך לנהוג הפוך מהאינסטיקנט ולא לבלום .

צריך לסובב את המצערת בצורה ברוטלית , להחזיק חזק ולעבור בקפיצה .

זה החלק של הכוח .

ולפעמים ,פשוט צריך לשחרר את האופנוע

לתת לו לעשות את העבודה . באלגנטיות בלי כוח ובלי מאמץ .

כמו בכל דבר  צריך לדעת לשלב כוח וגמישות .

 דיברנו קצת על העבודה שלו .

“ירושלים זו העיר הכי קשה בעולם …. חטפתי אבנים מערבים , מתנחלים , חרדים בבר אילן , ואוהדי ביתר

והכל בשביל 6000 ש”ח בחודש אף אחד לא אוהב אותנו ” חייך חיוך מר

 בדרך חזרה , עברנו ברחוב סלאח א דין , יש שם דוכן פלאפל של לקוח שלי לשעבר .

קצת עמוס שם בשישי בצהרים , אבל הסתדרנו

“אוהו איזה אורח ” אמר ג’לאל והביט על העגלה עם האופנועים  “אני כבר לא רוכב שנים , נפילה אחת הספיקה לי “

“אבל אני רואה שלך לא נמאס , רק עברת לשטח “

פעם לג’לאל היה אופנוע כביש גדול וחדש בימים שהיה לי עוד מוסך …

******************************

כבר תקופה שקשה לגדולה בבית הספר , מעולם לא היה לה קל חברתית

אבל בחודשים האחרונים , אחת הבנות המקובלות מציקה לה , ואחריה נגררות הבנות האחרות .

לפני כמה שבועות שאלה אותי איך הייתי מתנהג במקומה ….

חשבתי כמה דקות ואז אמרתי

“הכי חשוב בחיים זה להיות נדיב , אמרתי לך הרבה פעמים “

“אבל מה  היית עושה ? הולך למורה ?” לא ויתרה .

“לא,מעולם לא ערבתי מורים “

“אז מה היית עושה “?

“הייתי מבקש ממנה להפסיק” …

“כבר ביקשתי הרבה פעמים ” אמרה .

“אם זה לא עוזר , אז הייתי אומר, שבפעם הבאה שתלעג לי לפני כל הכיתה,  תחטוף “

“ואם לא  תפסיק , אז לא תהיה ברירה … “

” זה מה שאני עשיתי כילד , זה לא אומר שאת צריכה לנהוג כך . “

” היית בן , זה אחרת ” אמרה ובזה הסתיימה השיחה .

לפני כמה ימים הגיע מכתב מהמורה שהגדולה רבה עם ילדה נוספת .

שאלתי מה קרה .

מסתבר שהיו בטיול , ואותה ילדה המשיכה להציק לגדולה , עד שכנראה משהו נשבר .

הגדולה קמה ופשוט החטיפה לה חזק ….

ובזה זה נגמר .

פתאום שאר הבנות הפכו חברות , וההיא הפכה נחמדה .

מה מוסר ההשכל ?

כנראה שאין , למעט המסקנה שתמיד ידעתי ,ששום דבר הוא לא שחור או לבן …

ואין אמיתות מוחלטות בשום תחום .

יש מקום לאלגנטיות וגם לכוח אם צריך

********************

פעם כילד ,בערך בגיל של הגדולה

 הלכנו בשבתות  בצהרים לקולנוע “אל קודס ” שהיה ברחוב סלאח א  דין במזרח ירושלים …

הוקרנו 3 סרטים ב 5 לירות

סרט קראטה , סרט סקס , ומערבון ..

הליכה של שעה לכול כוון ,

בדרך חזרה בערב , קנינו ליד סאחלב וביגלה עם זעתר .

נזכרתי בזה כשאכלנו את הפלאפל , היום בשום אופן לא הייתי מרשה לגדולה ללכת לבד מרחקים כאלו

בודאי שלא, לעיר העתיקה , אבל גם לא למרכז ירושלים .

הזמנים השתנו ?

אולי אני השתנתי ?

היום ראיתי שוב את” וואלס עם בשיר ” הפעם בבית ב DVD , ולא בקולנוע .

עכשיו באינטימיות של הבית , הסרט נראה לי טוב הרבה יותר , למעט כמה קטעים פסיכולוגיים מעט מביכים

אבל זה נסלח .

הוספתי את

 Sloe Gin

שזה ג’ין בצבע אדום בגלל תוספת של גרגרים בצבע הזה

בביצוע של ג’ון בונמסה , ביצוע לא רע

אבל קצת סטרלי יחסית לביצוע המקורי  של טים קארי  

שבת שלום

נ.ב עקב הדיון בנושא עם איתמר רק אבהיר , שהמכות לא פתרו את כל הבעיות שיש לגדולה ,כנראה  אפילו לא את הרוב .

אבל ,ההצקה המילולית פסקה לחלוטין !!!

+ מן הסתם , היא זכתה לפחות להערכה של חברותיה לכיתה ,(כנראה שחברות טובות כבר לא תהיינה)

  כי אחרת אין לי הסבר איך פתאום היא הולכת ברצון לבית הספר ולצופים .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *