האיש שהוא קיר

פורסם 12.5.07

היום זה היכה בי 

לפני קצת יותר מ 20 שנה זה התברר סופית.

הוא חולה בפרקינסון .

היה אז קצת יותר צעיר ממני היום.

איש  אשף בעבודות ידים ,החל באיטיות לאבד את יכולות המוטוריקה העדינה .

אם יש משהו שמייצג את האימרה

“השטן נמצא בפרטים הקטנים” זאת “היא”.

“היא” מתקדמת באיטיות רבה אצלו

 עקב בצד אגודל

,בתחילה כמעט לא מורגשת

אחר כך , צליעה קלה וקושי קל לחייך נניח .

לא רופאים , מדקרים, הילרים , כמרים ,רבנים בבות,

 או מים קדושים

 עצרו “אותה” .

“היא”

מהדקת אחיזה

לאט ,לאט

 כמו מערכת גלגלי שיניים

שסוגרת שער .

והוא … הוא כמו אלון ,איש קשה , חזק ועיקש .

לעולם לעולם לא התלונן , שום דבר לא קשה לו .

גם אחרי שהוא כבר החל ליפול , נפילות שגרמו למכות איומות.

(ומי כמוני יודע מה זה פציעות כאלו)

הוא שתק .

“אני רוצה לבד , כל עוד אני יכול”

אבל גם באלונים לפעמים פוגע הסס נמר.

הוא נעלם בזמן האחרון

יושב קפוא מאחורי המסיכה כמו בסרט המופלא “התעוררות ” (עם רוברט דה נירו)

הוא האיש שהוא קיר .

לפעמים רואים שבב חיוך כשהילדות משחקות איתו כשהוא בא לישון

פעם פחדו מהנפילות ,

מהפנים הקפואות .

התרגלו.

“היא” מוזרה, לעיתים כשהוא ישן אצלנו ,

 היא מרפה לפתע .

בדרך כלל באמצע הלילה בלי שום סיבה .

הוא קם

מתהלך , כאילו חזר בזמן , הוא עדיין נראה מעולה .

אז באותם רגעים , אנחנו אפילו מדברים יושבים ב3 לפנות בוקר ומדברים ממש.

עדיין אותו אלון .

בפעם האחרונה שישן כאן

בשעה 2:30 שמעתי אותו צוחק

צחוק כזה מלא של איש צעיר .

נכנסתי לחדרו וראיתי אותו צוחק מתוך שינה

עם עוויות פנים וצליל של פעם

“היא” נתנה לו רגע קצר של הנאה בחלום .

בבוקר הכל חזר לקדמותו .