עברו שישה ימים מאז יצאתי מהארץ בשישי לפנות בוקר .
טסתי בטיסה ישירה של ארקיע , מטוס חכור , מוזנח מטונף וצפוף כיאה למסורת רבת שנים של חברות התעופה הישראליות .
לפני הטיסה אחד הדיילים אמר שאין אומנם מסכים , אבל יש ואיי פיי…
ורק אם תרידו איזו איזו אפליקציתשקר עלומה, עכשיו ,דחוף
לפני הטיסה תוכלו “להתבדר ” מהסמרטפון במשך הטיסה .
עם כל הסקפטיות שלי לאור איך שהמטוס נראה , הורדתי את אותה אפליקציה ,
היא לא עבדה .
ולא רק אצלי .
במשך11.5 שעות טיסה זכינו לחביתה קרה וסנדוויץ :), לפחות יכולתי לקחת איתי משקל נאה , ומחיר הטיסה היה זול .
********************************
נחתתי בבנקוק בשעה 12 בלילה , מאחר והייתי צריך לעבור לשדה תעופה אחר לטיסה פנימית , גיליתי שהשאטלים לא עובדים בשעה כזו
לקחתי מונית ,השעה היתה סביב אחת וחצי בלילה , חצינו את העיר , שגם בשעה כזו היתה פקוקה
בלבי התגנב חשש קל של
“איך בדיוק ארכב כאן על אופנוע , גם נוהגים הפוך וגם בית משוגעים “
עוד נגיע לזה …
הגעתי לשדה התעופה בשעה שתיים , הכל ריק , יש איזה דיילת יצוגית , את הצ’ק אין עושים לבד , שוקלים סורקים קוד בסמרטפון ומתקדמים
אחר כך אגלה שהטלפון הפך תוך 5 שנים שלא הייתי כאן , לכלי עבודה שאי אפשר בלעדיו .
הפקדתי את המזוודה , ועליתי לאכול את ארוחת שדות התעופה המסורתית שלי ,
“ארוחת מקדונלד’ס “
אני לא אוכל כמעט בשר , ומקדונלדס , שמור רק למקרי חרום כאלו ,שתמיד יוצא שהם בשדות תעופה .
אוכל ירוד ויקר אבל , זה מה שהיה באמצע הלילה .
המטוס היה חדיש , מלא והעליה וירידה תוקתקה במהירות האור , רוב הנוסעים טסו ללא מטען ולכן , אלו כמוני שכן היה להם מטען
נחשבו “נוסעים מועדפים “
והושיבו אותנו בכניסה למטוס כדי שנכנס ונצא ראשונים
נחתתי עדיין בחושך , כבר עברו כמעט 24 שעות ללא שינה , נכנסתי למקבילה התאילנדית של אובר
אפליקציה בשם
GRAB
תוך שניה מצאתי נהג שענה לי בעברית , לשניה לא הבנתי מה קורה , אבל לאחר רגע קלטתי , האפליקציה מתרגמת סימולטנית
אני אומנם כתבתי אנגלית , אבל הנהג ראה תאית , ואת התשובות שלו כתב בתאית ואני קראתי בעברית
התרגום היה בצורה מפתיעה מאוד מדוייק .
כנראה לאור זה שהשיחה ביננו לא היתה מעמיקה במיוחד .
שלחתי לו סלפי
והוא מיד זיהה אותי
, מראש שכרתי דירת חדר קטנה במלון דירות שמשכיר לתקופות ארוכות .
תוך חמש דקות היינו במקום , השעה היתה קצת לפני שבע בבוקר וכמובן שהחדר לא היה מוכן .
יהיה מוכן רק בעשר , ישבתי בגינה וניקרתי , ואז החלטתי שממילא אני לא ישן , אולי אברר כמה דברים
שאלתי בקבלה איך אפשר לשכור קטנוע , מייד הרימה טלפון , ותוך רבע שעה הגיעו שני בחורים עם שני קטנועים לבחירתי .
בדיקה קצרה העלתה שאחד ממש חדש והשני לא , בחרתי בחדש , משא ומתן קצר , וסגרנו על סביב 170 שקל לשבוע
פלוס פקדון של 350 ש”ח
לרוב דורשים את הדרכון , אבל מראש אמרתי להם שאני זקוק לדרכון ואני מוכן להשאיר פקדון כספי .
אכלתי ארוחת בוקר טעימה במקום קטן שצמוד למגורים שלי .
ואז הודיעו לי , שהחדר מוכן , חדר לא גדול , מעוצב בסגנון “תעשייתי ” , נקי , ובהחלט מספיק לצרכים שלי .
היו לי תוכניות לעשות סיבוב הכרות עם הקטנוע , אבל פשוט התקלחתי , וקרסתי למיטה .
התעוררתי עדיין עייף סביב השעה שלוש ויצאתי לסיבוב
כך זה נראה 🙂
נסעתי ישירות ל
Immigration
כדי לבדוק איך אני מוציא “אישור כתובת מקומית “
היה סגור , פיספסתי בכמה דקות
ביום שני נסעתי שוב , נאמר לי שאישור כזה לוקח 3 שבועות וצריך אישור נוסף עבורו ,שאותו נתנו לי במקום .
פניתי לשרות ויזות פרטי , לקחו את הדרכון צילמו אותי , מילאו טפסים ולאחר 3 ימים האישור הנכסף היה בידיי
אה
ושילמתי 1800 באט
“קומסיון ” “עמלה ,
מילה בניחוח צרפתי שמשמעותה האמיתית , שוחד או מאעכר .
כ 200 שקל במונחי כסף ישראלי , בהחלט שווה את חסכון הזמן
אגב שמעתי גם את המונח
donation תרומה
באותו הקשר
במקביל הסתובבתי בלא מעט סוכניות לאופנועים כדי לברר איך בדיוק אני רוכש אופנוע
לאחר כמה מקומות שלא הבינו מה אני רוצה
מצאתי מנהלת סוכנות אחת שהבינה אנגלית והבינה עניין
שילמתי מקדמה של 300 ש”ח כדי להתחיל לגלגל את ההזמנה , והבחורה היתה נחרצת מאוד
“אל תדאג , אני סוכנת הונדה ותיקה , ברגע שהמסמך שחסר יגיע , לא תהיה בעיה לרשום את האופנוע על שמך “
אני מקווה שזה מה שיקרה , אמור להגיע עוד שבוע בערך , כך שלוח הזמנים שחשבתי עליו עוד בארץ , עדיין דיי בתוקף .
אכלתי אתמול קינוח תאילנדי שמזמן התגעגעתי אליו
mango sticky rice
במקרה הזה היה גם קוקוס וגלידה
כששאלו אותי מנה גדולה או קטנה כמובן שעניתי
“גדולה “
טעות , התפוצצתי , אבל היה מאוד טעים .
רואים גם בתמונה שאני קצת עובד , אין ברירה .אבל ממש לא נורא .
נחזור לרגע לנהיגה בתאילנד ולקטנוע , שכרתי קטנוע 150 סמ”ק קטן וחסכוני בצורה מפליגה
צריכת הדלק שלו בנסיעה רגועה 1:60
לא טעות ,60 ק”מ לליטר דלק אחד .
בתאילנד נוהגים בשיטה הבריטית , הפוך .
הסיבה לא ברורה לי כי האמפריה לא שלטה כאן , אבל עם עובדות אין להתווכח .
יש בתאילנד יותר מ 80 מליון רכבים דו גלגלים , כלומר כמעט לכל תושב יש אחד 1.2 דו גלגלי .
וככה זה נראה בחניה .
הנהגים סלחניים מאוד , לא מצפצפים כמעט ומאוד עדינים בכביש שעמוס רוכבים דו גלגלים
קצת קשה להתרגל לנהוג הפוך בתחילה , אבל לא נורא .
למשטרה כאן יש מנהג של “לעצור תיירים על קטנוע “
היו ימים שעצרו אותי 3 פעמים .
מסתבר שיש עדיין לא מעט תיירים שבטוחים שבתאילנד אפשר לרכב ללא רשיון על אופנוע , או ללא רשיון בינלאומי
טעות!
רשיון הפלסטיק הישראלי לא תקף כאן , ובהחלט בודקים האם יש לך רשיון על הכלי עליו אתה נוהג
.
אני מקווה שתוך כשבוע אעבור לשלב הבא של התוכניות וזה לפרק את האופנוע החדש ולהכין אותו לטיול
ואחר כך כנאמר בשיר
(hit the road ( jack
זהו להפעם , שבת שלום
