“ברח … ברח ” לחש השדון …..
סתיו בא וסתיו הלך
“ילד , אם לא תעוף מהמגרש , תחטוף מכות “
“אנחנו היינו כאן קודם ….”
“למה הלכת מכות שוב ?…. אתה מלא דם “
“זה לא היה צודק … אנחנו היינו קודם ,
אז מה אם אני קטן ……לא בורח ולא מפחד”
*******
הוציא את השם ממחשב החברה
סוף סוף מישהי כמוהו , רגועה , שקטה …..יפה (לא ממש, כמוהו)
פתאום “נפש תאומה ” ….”חברים ” וכל שאר השטויות הרוחניות נשמעו לו קצת פחות משונים ….
רק קצת …
אולי …. מי יודע ….
“ברח … ברח” לחש השדון
סתיו הלך וסתיו בא
********
קבעו לערב …סרט
חריקת בלמים, מכה, חלקי בשר התערבבו עם חלקי אופנים ואספלט .
חוליות שבורות , ראות מחוררות , במיטה עיסה, בקושי נושמת ……רק רפלקסים .
“ברח … ברח” לחש השדוןסתיו בא וסתיו הלך
*******
סתיו בא וסתיו הלך
ושוב השדון….. “ברח עכשיו”…
יום יום אחרי העבודה .
עוד עבודה ….. בבית חולים
יש שיפור …. אבל מה שהיה ….. לא יחזור .
“אל תשאר” …. אמרו …. זה לא יכול להגמר טוב !!!
לא היה מסוגל לברוח ……נשאר
ראש אבן
*******
היה טוב תקופה ….. חברים נשארים חברים .
אט אט הכל הפך “ללבד”
טיולים לבד , אספות הורים לבד, רופאים לבד , חברים לבד .
אישפוזים של הילדים ….לבד .
לבד , עם המחשבות האכזבות והתקוות .
לבד…………..
היחד…. דעך בהדרגה, נבלע בים של כאב,
ואדים של משככי כאבים .
האחריות נשארה
סתיו בא וסתיו הלך
ושוב השדון חזר “ברח …ברח “
*******
סתיו הלך ועוד סתיו בא
אבא שלו פעם אמר “אדם שווה בדיוק כמו המילה שלו “….
עם השנים פיתח שיריון …. אבל גם ההגנה הטובה ביותר ניתנת לפריצה
ואכן מידיי פעם יש נסיונות .
יש לו חלומות , על ערבות פתוחות ,מדבריות ויערות עד .
בקלות היה גר בקצה העולם .
אבל מטריה לא נותנים ביום שמש ולוקחים ביום סגריר .
הסתיו שוב כאן .
והשדון ממשיך ללחוש
“ברח ….ברח “
כל הכתוב לעיל פרי דמיונו הפרוע של הכותב
מי שמשליך מהכתוב למציאות עושה זאת על אחריותו בלבד
