לפני כמה ימים הגיע לוכד כלבים למושב ליד ופשוט לכד כלבה מניקה , צריך אטימות , אכזריות או רשעות מיוחדת כדי ללכוד כלבה מניקה ולהשאיר גורים בני שבועיים למות לבד בחוץ .
את הגורים אספה שכנה שלנו , ואחרי מספר ימים גם הכלבה שוחררה
*********************************
מזמן לא הייתי במדבר , ערמות של דברים נפלו עלי .
יש תקופות שפשוט מרגישים כאילו כול מה שיכול להתקלקל , מתקלקל .
או כמו שכוורת אמרו בסיפורי פוגי “התעודד הכל יכול להיות יותר גרוע , אז הוא התעודד והכל אכן הפך יותר גרוע “
כבר התחלתי להרגיש כמו בטטה זקנה
אז היום החלטתי שאני חייב מדבר , גשם או לא גשם .
בקשתי מהשכנים שיקחו את הבנות בבוקר , התעוררתי מוקדם לבוקר ערפילי וגשום , העמסתי את האופנוע ונסעתי למידבר.
בדרך , בירושלים הגשם התגבר , אבל בירידה לכוון ים המלח , השמש החלה לבצבץ , והיה ברור שהולך להיות יום מהמם .
פרקתי את האופנוע מהעגלה , לבשתי את המגינים , ונכנסתי למדבר , ירדתי מהשביל ופשוט “תפרתי ” את הגבעות לכוון מזרח , כל פעם עובר בערוץ נחל אחר ויורד בגובה עד לשביל מצוק ההעתקים מעל ים המלח .
מזג האויר היה צלול בהיר וקריר
כל פעם מחדש אני מגלה איך כשמוותרים על משהו להרבה זמן , פשוט שוכחים בסוף עד כמה הוא חסר.
רכבתי רצוף כמעט 5 שעות ,למעט עצירה אחת בערוץ נחל למנוחה .
לקראת השעה אחת עשרה ראיתי שכבר מתחיל להיות מאוחר וצריך להספיק לחזור ולאסוף את הבנות.
רכבתי חזרה לכוון מישור אדומים , בדרך שוב טיפטף קצת גשם , אין ספק שהחורף ממש בפתח .
בדרך חזרה במכונית , הכנסתי דיסק של ריי צ’רלס , יש תקופות שהוא ממש מתאים .
הוספתי כאן ביצוע שלו לשיר song for you ביצוע מעולה לשיר שבמקור נכתב עיי Donny Hathaway
ריי בין הבודדים שיכול לקחת שיר טוב ולבצע אותו טוב יותר .
ם שני הקטנה נסעה למשפחה ברמת השרון , ביום שלישי בערב טלפון בהול , הילדה משלשלת עם חום גבוה.
היא רוצה רק הביתה לאבא .
ניסיתי לדבר איתה ולדחות את רוע הגזירה כי באמת חשבתי שהמצב לא כזה קריטי , אבל אחרי כמה יבבות בטלפון כמובן שנשברתי , אמרתי שאגיע בסביבת 11 בערב לקחת אותה , כל מה שהצליחה לאמר היה “תודה “.
אותו לילה עברנו שנינו את אחד הלילות הקשים בשנתיים האחרונות , כל חצי שעה בשרותים .
חום גבוה שבקושי הצלחתי להוריד קצת , והקאות .
מכונת הכביסה עבדה שעות נוספות .
שמחתי שלקחתי אותה הביתה , לא הערכתי נכונה את המצב בטלפון .
בבוקר לקחתי את הגדולה לבית הספר והלכנו לקופת חולים . בניגוד למקובל לחשוב , כאן , בעיר החרדית ליד , יש רופאי ילדים ממש טובים בקופת החולים .
הילדה היתה עם חום , ואומנם שתתה הרבה , אבל לא עמדה בקצב איבוד הנוזלים .
עירוי גרם לה להתנהג כמו פרח שקיבל מים אחרי תקופת יובש
, תוך חצי שעה היא חזרה לעצמה .
קיבלתי הפניה למיון אם המצב יחמיר.
השעות נקפו , והמצב היה יציב עד סביר … מנסיון , אני משתדל להמנע מבלוי בחדרי מיון , אין כוח לילדים שסיימו אתמול רפואה שמבצעים צעדים ראשונים ברפואה דחופה ,על חשבונך .
בשעה 9 בערב הופיע דם , ואז הודעתי לקטנה שאין ברירה , הולכים .
הזעקתי את אמא שלי לשמור על הגדולה , ונסענו .
לא אלאה אותכם בכול פרטי הסאגה בהדסה , רק אומר שבדיקות דם הלכו לאיבוד , לא היו כריות או שמיכות , ללכת לשרותים שם עם ילדה + אינפוזיה זה מאוד לא מהנה .
וכמובן הילדים/רופאים שלא יודעים איך לקחת דמים .
מהפנינים שהקטנה פלטה בבית החולים
“אבא , אנחנו ממש סובלים כאן ….” אמרה אחרי שבבוקר קמתי עם צואר תפוס
כשהביאו לנו את ארוחת הבוקר שכללה שתי פרוסות לחם , לבן, ריבה ,ביצה ומלפפון היא פלטה “זו ארוחה של בית כלא “…
“אני מכירה כבר את השרותים בכול בית החולים “
על אחד הסטז’רים שלא ידע לקחת דם אמרה
“הוא לא כמו הרופא בקופת חולים , הוא לא יודע כלום … רק להכאיב “.
בלילה השני היא אמרה “אני מתגעגעת למיטה בבית “
אחרי יומיים של עינוי מתמשך , הזעקתי את הצד הרפואי של הבית , אמא שלי , שתבוא ותזיז כמה דברים .
אנחנו רוצים הביתה היום אמרה הקטנה (ואני הינהנתי בהסכמה עם צווארי התפוס)
והיא אכן באה , לקחה את הדגימות אישית למעבדה , דיברה עם כמה רופאים שהכירה , ופתאום כל הפלונטר הותר .
כשיש קשרים , לא צריך פרוטקציה .
חזרנו הביתה , הדלקנו את התנור והרגשנו כבר הרבה יותר בראים , למרות שזה לא ממש היה כך .
בדרך הביתה ,דרך היער הרטוב במכונית ,שמענו את בילי ג’ואל מזמן לא שמחתי כל כך לחזור הביתה או לשמוע את בילי ג’ואל .
לפני מספר ימים העמסנו את העגלה באוכל ציוד , אופנים ולמרות מצב מפלס הכינרת , גם קיאק .
הקיאק כבר בן 35 למרות שאנחנו ירושלמים ותמיד היינו ,אבא החליט לקנות אותו פעם .
אני זוכר שהוא ואני התהפכנו כשהייתי בן 10 בערך בים מול חוף רידינג , וכנצר למשפחת שחיינים ושחקני כדור מים הונגרים , גררנו קיאק כבד מלא מים כ 3 ק”מ עד לחוף .
היום , לצערי אבא שלי כבר לא זוכר בכלל שיש לנו קיאק .
בילנו כמה ימים על החוף , מי יודע אם שנה הבאה יהיו עוד מים , כל שנה אנחנו נאלצים לסחוב את הקיאק עוד 100 מטר של חוף .
חזרנו והאור כבר מבשר על בוא הסתיו , גם עלי התאנה .
המידבר תמיד מהמם באחר הצהרים של סתיו
שנה טובה לכולם .
הוספתי כאן את Miss Chatelaine
של KD לאנג , אחת הזמרות האהובות עלי , שם השיר הוא על בחירתה של לאנג לאשת השנה של מגזין האופנה הקנדי לפני מספר שנים .
ובכלל היא זמרת שווה ביותר
נ.ב אגב מגזין אופנה ….
החולצה האדומה שמודבקת בקצה הקיאק היא אחת מחולצות המעצבים הידועות שלי ….
לכול חובבי האופנה , כנראה שאני לא אבחר לאיש השנה של מגזין כזה או אחר
