מחבר: yigalw

19.10.07

דרג את התוכן:0

19.10.07

פורסם 17.10.07

24.9.07 פורסם

מרחוק נשמע בברור קולו של מנוע סינגל דו פעימתי , על פיסגת המונטר , המשקיפה לנוף בראשית של בקעת הורקניה והרי מואב ישבנו , ארבעה , ממתינים לאחרון שיגיע , רוח צפונית חרישית של שעות הערבים בישרה …. הקיץ הגיע לסופו.  בשנים האחרונות אני מרבה להגיע לכאן לבד, הקסם של הראשוניות נגוז מזמן. את מקומו ,תפס הקסם של השקט המוכר ,כמו של בית ישן ומוכר. הפעם הראשונה שלנו , היתה מזמן , מייקל ג’קסון היה שחור. העליות היו קשות , השבילים מסוכנים והנחלים משתנים תמידית , בעיקר בחורף …. “המדבר הוא אכזר” אמרנו בצחוק . הרבה אנשים , נשים, וצלעות שבורות עברו ביננו מאז .  גם מייקל ג’קסון הלבין.  המדבר עדיין אכזר לעיתים     המנוע נשמע כבר קרוב למדי … עוד מספר דקות …. העננות ,האויר החד והצלול , גרמו לכל אחד להיות מכונס בעצמו , ובנוף .  כדי שכולנו נרכב יחד , הצלחנו לגייס שני אופנועים נוספים … לאלו שכבר לא היו להם .  אומנם , כמאמר המשוררים,לרכב … לא שוכחים ….אבל מחלידים .  הגלישה מהמונטר היתה זהירה .  אט אט , האחרונים מנערים את החלודה ,  רוכבים אחרינו , וכבר לא מסתרכים כל כך מאחור .  שעתים וכמה נחלים מאוחר יותר , יושבים בערוץ נחל דרגות , ומדברים .  על מה שהיה ומה שעכשיו ,שיחה משוחררת וקולחת ….  יש אנשים שגם אחרי שנים ,ואלפי קילומטרים , נשארים חברים .  בדרך חזרה , רואים את העיר סוגרת על המדבר מצד אחד , גדר ההפרדה שהופסקה , באמצע …. המרחבים הולכים ואוזלים .  ביציאה … מבט אחרון למדבר המחשיך….. וכל אחד פונה שוב לדרכו .  ערב יום שישי ירד .

פורסם 3.9.07

-החצבים פורחים בגב ההר  -המרזב הדולף בכניסה …. תוקן   -סנוניות ראשונות נראות באזור   -צריך להתחיל לפזר זבל על הזיתים   -הילדים חזרו לבית הספר   -עלי התאנה ,הגפן ןהצפצפה מתחילים להצהיב בשוליים   -להחליף צמיגים באופנוע ובעגלה .  -נראה שגם הנמלים ,הגבירו את פעילות האיסוף לקראת החורף  -השכנה הגיעה להתייעץ בקשר לארובת התנור.   -היער נראה מאובק ועייף  -צריך להזמין בלון גז נוסף  -אחר הצהרים, גם השמש מראה סימני עייפות נעימה .  -כל הקיץ נאספו עצים, עכשיו הגיע הזמן להתחיל במלאכה החביבה של ביקוע הגזעים .  -אין כמו ערמת גיזרי עץ מסודרת בכניסה לבית … יש הרגשת ביטחון של…. “מצדי … שביום כיפור יהיו 10 מעלות מתחת לאפס”   -שלג קל בינואר, גם יספיק .  שנה טובה לכולם

7.8.07 פורסם

הכרטיסנים ברכבות , לא מבינים עברית!!!

******

….”תשאל אם זה כאב”

“כן , 40 שעות כל יד , לא רצוף, כול יום קצת… דיי כואב “

“!!אז אני לא רוצה קעקוע אמיתי”

ברכבת מוינה לבודפסט , ישבה לידנו אנה,

יפה אמיתית עם זרועות מקועקעות מהצוואר עד כף היד.

חולמת לפתוח סלון יופי ,אולי מכון קעקועים.

הזמינה לבקר את אמה ואותה,בפרבר של בודפסט.

השיכונים מוזנחים, שאריות מהמשטר הקודם , ניגוד משווע לאיך שאנה הצטיירה בעיננו

ברכבת.

******

בסופרים באירופה , באים עם סלים מהבית ,

 ניילונים עולים כסף(וטוב שכך)

*******

סטיבי וונדר בהונגרית?…

אם היה שומע , סביר שראייתו היתה חוזרת למוטב!!!

המבצע/ת , דראג קווין, במופע לכבוד יום הגאווה ההונגרי.

זקן עם אופנים שאל

?….LESBIAN

כשעניתי בחיוב , אמר “איכס”, אבל המשיך להסתכל עוד חצי שעה.

אחרי ביצוע נוראי, ל”ניו יורק, ניו יורק ” של סינטרה ,בהונגרית,

צחקנו ,גם אמרנו איכס….

והלכנו

******

קפה הפוך, עולה כמו סיר גולש הונגרי לשניים + לחם….. מעולה!

בקבוק קטן של מים מינרלים , בדיוק במחיר חצי ליטר בירה.

מעניין….

כמה עולים המים למרק ולבירה?

מנפלאות הכלכלה הקפיטליסטית

*******

ישראלים שבאים לקזינו , באים מהמרים , אוכלים ,מהמרים, צועקים,אוכלים ושוב מהמרים.

(יש תחושה שבאים לעוד משהו , אבל זה כבר ניחוש)

דיי מכוער.

********

אישה צעירה, עם תינוק, במדרחוב ….. מקבצת נדבות….

…..מאוד לא אהבה את ארוחת ה”ביג מק” שהבאנו לה

הילד דווקא אכל מהגלידה והצ’יפס.

*******

התברר שבלילה , במטרו ,כשעייפים

אין כמו כתף להרדם , גם אם יש ערמה של שיכורים מתהוללים בקרון.

*******

בפתיחה החגיגית שנערכה במוזאון, ליד ככר הגיבורים.

נהג הגראנד פרי של רנו ,הייקי קובליינן , נראה כמו צעיר אבוד ומבולבל,

 שכולם גוזרים קופון על חשבונו.

הלהטוטנים שליהטטו באש סביב מכונית המרוץ , היו הרבה יותר מרשימים,

בעיקר הלהטוטנית.

בסוף….

החל גשם , וגם האש כבתה.

******

1 דולר אמריקאי = 180 פורין הונגרי

******

קשה קצת להסביר, שלפעמים דברים קורים רק פעם אחת.

ו

יש אנשים שלעולם לא נראה שוב , כי יש שלום שהוא רק שלום ולא להתראות.

*******

בבוקר ,חסר בית בתחנת התחתית,

מתגלח עם בקבוק מים מול חלון ראוה של גלידריה שעדיין לא נפתחה.

בערב, השארנו 2 עוגות קינמון ליד הבירה בזמן שישן.

*******

הדנובה, והגשרים מעל, מהממים , ממש שומעים את שטראוס זורם.

*******

יש המון “ערבות בוכיות” עצומות , מצא חן העץ הזה.

******

אין כמו לונה פארק טוב!!!

הכי כייף מתקנים מתהפכים עם תאוצה גבוהה. אבל גם גלגל הענק המסורתי שווה …. הנוף

מדהים.

בערב ,לקראת סגירה , כאשר עלינו ,בפעם ה -7 , על סוג של כסא מפלט,

רמז לנו המפעיל בחביבות,

כדאי לעזוב ידיים בזמן ההאצה כלפי מעלה,

“כך עפים יותר גבוה”

צדק!

הראש כאב בסוף היום

היה טוב

******

פורסם 23.6.07

אבא שומע… אבא?” תששששששששש מקרקש מכשיר הקשר הקטן “כן שומע ”  תשששש מרוצה מאוד מההברקה הגאונית של לקנות זוג מכשירי קשר קטנים במחיר מציאה בשוק סוף השבוע . כול יושבי המסעדה הקטנה על החוף מחייכים ,כבר מכירים את השיחות האלו בלילה . “אני רוצה גם לבוא , אני לא נרדמת “תשששש “טוב , תזהרי בסולם ” “מי זה עם השיער המשונה ?” ” לזמר קוראים בוב מארלי , כן ,השיער קצת משונה ” “הוא כבר מת ?” ” כן מזמן “לא יודע למה ,..היא תמיד שואלת את השאלה הזאת על זמרים . הרעש החזק של הצפרדעים  בג’ונגל , משתתק .ברק נדלק ומיד אחריו רעם מאוד חזק . נעים כאן , בוב מנגן ,לואי בעל החוף ואישתו האנגליה ג’ין, יושבים ליד , ושותים בירה … אני גם הילדה… סלט אננס ומנגוויש עוד כמה תיירים מאיטליה וקנדה , בסך הכל דיי ריק . בחוץ מבול וחושך .     “כמה ק”מ לאי שם ממול ?” “12 בערך, קצת רחוק בשביל קיאק  ” עונה לואי     מעמיסים . “קיאק ברמה…. ”  מראה לה.תאים אטומים למיים, ומושבים נוחים ,מעמיסים  אוכל המון מיים קצת בגדים וקרם הגנה . “לאן?” שואלת “לא יודע … ננסה לאי ממול , נראה קצת רחוק … ננסה ” הקיאק מהיר , היא מקדימה … משקל נוצה , אני מאחור חותר , הים שקט  למרות שמוקדם חם . אבל מתקדמים במהירות מפתיעה .באמצע הדרך הים נראה עמוק מאוד , בלי שום סיבה יש הרגשת אי נוחות קלה .  לאחר שעה אנחנו כבר לחופי האי הקטן. דקלים, חול לבן מהמם , מצוק תלול ו…. קופים .  בתחילה הם ממש חמודים … משחקים ונותנים לגעת , הילדה מתלהבת , אני חשדן .  ברגע שראו שיש אוכל .הכל השתנה …. ממש כמו בני אדם . כמה חבטות בעזרתו האדיבה של המשוט , וזכינו בהערכתם .  אין ספק שמוצא האדם מהקוף.  לאחר שעתיים של מנוחה , מגיעה לחוף יאכטה קטנה . התיירים מתלהבים גם הם מהקופים ושולפים ג’אנק פוד ,אופס, טעות!!! הקופים קופצים על היאכטה ישירות מהמצוק . בוזזים מכל הבא ליד , אנחנו צוחקים בטרוף , הם … ממש לא . “יאללה נעוף עכשיו .. הקופים איבדו את השפיות , זמן להיסתלק ” דחיפה קטנה  ומתרחקים מהגן חיות .  הפעם הרוח נגדנו , קשה יותר לחתור .  כמעט שעתיים .  שמחים לחזור לחוף … שנינו יושבים ושותים מתוך קוקוס קר .  “נלך בערב לנמל , לאכול , ולצלצל לארץ ”  נשארו לנו עוד יומיים כאן , ועוד כמה ימים בבנקוקואז חזרה .

פורסם 2.6.07

הצטערתי כשהדיירת עזבה

אבל כמה כבר אפשר לגור בדירת 2 חדרים , בשיכון עייף בקטמונים ?

מצאה בחור ועזבה .

בטלפון הוא נשמע רהוט ,מעשן, מבוגר ואינטליגנטי.

קבענו להיפגש ליד הדירה בעוד שעתיים.

בזמן שקשרתי את האופנוע הצצתי בו מזווית העין , איש בגיל 65 לערך

לבוש בבגדים ישנים אך נקיים מעומלנים ומגוהצים ,עם עניבה .

נראה כמו איש מכירות.

“שלום, אני אריה” לחץ את ידי לחיצה חזקה , היד יד מחוספסת של איש מכאני לא של מוכר.

עולים בגרם המדרגות האפל … חשבון חשמל ציבורי שלא שולם שנים .

היא השאירה את הדירה נקיה ונראית טוב .

אני תוהה מה אדם בגיל כזה מחפש כאן .

סיבוב קצר בדירה ואריה אומר ” אני אקח אותה “.

“נלך כאן לשווארמה בפינה , נסגור חוזה ואת כל הפרטים ” אמרתי

הלכנו .

לקחתי לנו בורקס תורכי וקולה .

אני מייצר דיברי יודאיקה בבית מלאכה קטן בעטרות , וגם איש המכירות של עצמי . “

יש לי עוזר אחד ורכב .”

בדיוק היום מכרתי את הרכב והזמנתי חדש , לכן הגעתי באוטובוס .”

“נחתום עכשיו על החוזה ואתן לך מפתח

עוד יום יומיים אגיע עם כל החשבונות הקודמים ונבצע קריאת מונים והעברה סופית “

“בינתיים תסדר את הדברים שלך “

אמרתי .

עשר דקות לאחר מיכן נפרדנו , משהו היה מאוד משונה באיש , לא ידעתי מה בדיוק .

שוב גרם המדרגות …. הפעם נראה נקי יותר … כנראה שאני מדמיין .

הדירה נראית מסודרת מבריקה ומצוחצחת , הוא נראה ממש מאושר , חשבתי .

“קפה?” שאל .

“תודה , למה לא “

ישבתי כמעט שעה , סיפר על הילדים שעזבו , סיפר על חיים קשים , על עבודה קשה

איש רהוט וחכם כמעט בצורה יוצאת דופן .

משהו חרק אצלי , לא יודע למה

“אני אשלם במזומן לחודשיים , כי יש לי כסף ממכירת הרכב ועדיין לא שילמתי את הכול על הרכב החדש”.

3 שבועות לאחר מיכן טלפון

“שלום”   ” אני מבין שאיש בשם אריה שכר ממך דירה בקטמונים”

“נכון , מי אתה ?”

שתיקה

“קוראים לי בנצי , אני אחיו , וגם האפוטרופוס שלו “

“קרה לו משהו …? “

“כן , לפני כחודש ברח מאישפוז והפסיק  את התרופות”

דממה

נפגשנו במרכז העיר בבית קפה ,

בנצי ,איש עייף, הראה לי מסמכים משפטיים המוכיחים את שאמר .

החוזה שאריה חתם , לא בתוקף.

“הוא אמר לי שבדיוק מכר רכב ושהוא מייצר חפצי יודאיקה “

זה שקר ?

“הרכב שהוא מכר היה שלי “

“יש לי בית מלאכה ליודאיקה, ובתקופות הטובות שלו , עבד אצלי , יש לו ידיים טובות”

התברר שאריה , איש בעל מנת מישכל חריגה , מאושפז חליפות , כבר שנים,

הנזק הפעם הסתיים בשכירת הדירה שלי .

מכירת הרכב של האח, ותשלום מיקדמה על חשבון רכב חדש . 

אבל היו פעמים קודמות גרועות יותר, הוא  לא פרט

השכירות  ששילם נשארה אצלי ,

נזכרתי כמה  היה מאושר כשראיתי אותו לאחרונה בדירה ,

צבט לי  , כשנזכרתי שאמר שסוף סוף יש לו מקום לקרוא לו בית .

שבועים לאחר מיכן התקשר אריה , התנצל , אמר שעכשיו הוא שוב על תרופות ,

ושהיחיד שבאמת דיבר איתו היה אני .

פורסם 22.5.07

ראיתי אותו .

בקיץ 1977 , כילד,זה פשוט המם אותי כמו דלי מים על פנים של איש ישן .

הכל נראה כל כך ראלי ואמיתי , כמעט ואפשר היה לגעת .

הסרט … מלחמת הכוכבים , שיט כבר שלושים שנה

Time flies when you’re having fun

נ.ב

קארי פישר (הנסיכה ליאה) אמרה פעם , שנמנעה מלשכב עם בחורים , כי לא רצתה שאף אחד יתגאה בזה שהוא זיין את הנסיכה ליאה

LOL

עכשיו בערוץ 14 שבביתכם

7.5.07 פורסם

שנים רבות יחלפו באנחה אומר, לא אשתחץ שתי דרכים נפרדו ביער עד,ואני….אני בחרתי בזאת שהלכו בה פחותוזה עשה את כל ההבדל תרגום שלי(חלש משהו) לבית האחרון של שירו של רוברט פרוסטThe Road Not Taken  חותך את הפקק בצומת א-ראם גברים ונשים עם פנים חתומות יושבים בקופסאות הפח ומחכיםממשיך לכוון המידבר משמאל חומה והזבל של הערביםמימין גדרות והזבל של היהודים כולנו מלכלכים . עיקבות הגשם האדיר של אתמול בכול מקום. סלעים בגדלים לא נתפסים הוסטו ממקומם .  עובר לאט בין שלדים שלT62שמשמשים כמטרותשבב קטן של מחשבה על השלדים שלי חולףאני עם שלי השלמתי מזמן. הצבא חזר אחרי שנים למידבר , זה אומר שיש פחד למישהו שם למעלהופחד לפעמים גורם לאנשים לעשות שטויות.  גז ביניים וקפיצהואני .Air born   הרגשה פשוט נפלאה הריחוף הזה.כמו ילד קטן מתלהב מהבוץ וצורח קצת בקסדה . כאן אין צרות , אין געגועים, אין מחשבותיש ריקריק ממלא של זןבמנוחה חוזרות המחשבות. הגבים מלאים מים , אפילו הביוב שזורם כל הדרך מחברון עד לביקעת הורקניהנראה נקי היום. ככול שמדרימים ,יותר עקבות של גשם.רוכב בתוך נחל שהמיים עדיין זורמים בוצליל המעבר בין חלוקי הנחל שונה  ,בגלל המים.משונה …. הגוף והמכונה ממש בהרמוניה היום . אני תוהה מה יקרה כאשר יום אחד המוח יגיד “קפוץ”והגוף יאמר “לא יכול”    חוזר לכביש חזרה הביתהכול העולם עכשיו נמצא כאילו במצב “השתק” בטלביזההכל מסביב רץ ,פקקים , משאיות ,אנשיםאבל אצלי שקט. רק השיר שכבר כמעט 10 ימים מתנגן אצלי בראשמקבל משמעות חדשה  I remember when, I remember, I remember when I lost my mind There was something so pleasant about that place. Even your emotions had an echo And so much space ……..My heroes had the heart to lose their lives out on a limb And all I remember is thinking, I wanna be like them Ever since I was little, ever since I was little it looked like fun And it’s no coincidence I’ve come And I can die when I’m done But Maybe I’m crazy Maybe you’re crazy Maybe we’re crazy Probably אם יש מתנה שקיבלנו בחיים האלו זה הגוף ולא משנה איך אתם חושבים שאתם נראיםנצלו אותו .