פוסט פוליטי קצר


3.6.08

היום אני הולך לאיזה הופעה באצטדיון טדי ,לכבוד 60 שנות .

אני מניח שמי שמכיר אותי קצת , תוהה מה לי ולקישקוש הזה ….?

אז הגדולה , היא אחת הרקדניות, וביקשה שאבוא , ואפילו הביאה הזמנה .

אז אני אלך .

רשימת האורחים כוללת (הסוגרים תוספת שלי)

שמעון פרס (הצלופח)

אהוד ברק (שיברח כבר )

דליה איציק (אלופת העולם בסידור ג’ובים למקורבים)

רוני בראון ( חברון ? , דווקא שר אוצר סביר)

שאול מופז (אלוהים ישמור)

אלי ישי (המסחטה)

רוחמא אברהם/בלילא השרה המקשרת בין הכנסת לממשלה (כל תוספת לתואר מיותרת)

יולי תמיר( ואני הייתי תמים ,וחשבתי , שגרועה מלבנת, לא יכולה להיות… עד כאן לגבי מי שחושב שנשים בשלטון אחרות מגברים)

ועוד ועוד ….

**

חכ”ים ואח”מים….( כך נכתב בהזמנה , מה זה בדיוק אח”מ ? , מישהו שחושב את עצמו ?)

האמת הרגשת קבס כזו , מהרשימה הנ”ל לא זכורה לי מעולם .

חבורת אנשים דוחה .

כנראה שפוליטקאים זה כמו זבל , כשהם מפוזרים , אולי תורמים לצמיחה …אבל כשהם באים בערימה אחת …..זה פשוט מסריח .

…… מיאש ….

אני בטוח שזותי שלמעלה ,היתה מתפקדת טוב מכולם , ולפחות לא גונבת ממני

נסיעת מבחן

30.5.08


 
 
 
אתמול סוף סוף סיימתי את ההליך הבירוקרטי הנוראי של יבוא אישי לארץ .
 
מיד לקחתי אותו למוסך , מעולם לא היה לי אופנוע חדש קודם .
 
בבוקר השקמתי קום , מאחר וקשה לי מאוד להשאיר דברים מקוריים , נגשתי למלאכה .
 
כל הדברים המיותרים כגון פנסי איתות, כנף אחורית ועוד כמה זוטות , פורקו .
 
הוא מגיע עם הספק מוגבל , גם זה תוקן ….
 
בסך הכל , לא מעט עבודה .
 
*****************
 
חם בצורה יוצאת דופן , התנעה , והמנוע מתעורר לחיים , מנוע קטן ומושתק .
 
כניסה מהוססת משהו שלנו , למדבר , האופנוע מרגיש קל,קטן וקצת  חלש.
 
תהיתי האם בחרתי נכון כאשר החלטתי לקנות אותו , ולא את אחיו הגדול והחזק יותר
 
אבל אני לא רגיל , ונזהר ….
 
כמה ק”מ מאוחר יותר , כבר קצת משתחרר , מצד אחד הוא מרגיש רך וסלחני .
 
אבל כשקצת לוחצים , הכל הופך לנוקשה וחד , אבל מדוייק …
 
ממש זאב בעור כבש.
 
אני מנסה קפיצה שעם הישן ,היתה גורמת לי לדפיקות לב ….
 
הפעם … הדופק נשאר יציב .
 
נכנס לערוץ נחל במהירות , שוב, גם כאן , יכולת הספיגה מדהימה .
 
אין ספק שהיפני שתכנן אותו , מבין דבר או שניים בהרמוניה .
 
הכל מאוזן , חד ונקי , מתאים ממש כמו כפפה ליד , בחרתי נכון , לא הייתי צריך את אחיו הגדול .
 
השמש כבר נעה מהזניט לכוון האופק ,הצללים מתארכים , וטיפה מתקרר .
 
מתחיל בחוסר חשק את דרכי החוצה מהמדבר .
 
היה יום שישי מעולה .
 
 
שבת שלום
 

דרג את התוכן:

סתם עז

27.5.08

יש מספר דברים שזכורים לי לטובה מילדותי (שכולה , זכורה לטובה).

הדבר הראשון , הוא טיולים בארץ ובעולם עם ההורים … הנסיעות לסיני , והחיים בקראוון בארופה וארה”ב.

הדבר השני הוא , שלמרות שגרנו בדירה קטנה בירושלים , תמיד היו לנו בעלי חיים בבית .

היה קיפוד ושרקנים , חתולים וכלבים , דגים וציפורים שבורות כנף שאומצו עד שהבריאו

**********************************

בשבת אחר הצהרים , הלכנו לנו לעבר המאהל הבדואי שביער ,

המטרה , לרכוש שתי עיזים צעירות …

אחרי שישבנו , דיברנו , ושתינו תה , בחרנו שתי עיזים קטנות וחמודות , והבאנו אותן הביתה .

העיזים המסכנות הגיעו לביתן החדש דיי מבוהלות , אבל כמה שעות מאוחר יותר

כבר אכלו בשמחה מכל הבא לפה

הבנות פשוט מאושרות , כל יום מיד לאחר בית הספר , ניגשות להאכיל ….

וכמובן יש מצעד של חברות לבדוק את האטרקציה החדשה .

נראה לי שננסה לשחרר אותן קצת באזור עוד כמה ימים … בתקווה שזה לא יגמר במרדפים ארוכים ביער .

זהו , סתם פוסט בעניני  עיזים …. (חיות חמודות כשהן קטנות …. בעצם , כל החיות חמודות כשהן קטנות , אפילו בני אדם ותנינים )

על אנשים ואופנועים

23.5.08

זוכרים אותו ?

 מכאן ….

http://cafe.themarker.com/view.php?t=252699

החודש מלאו לזקן , 18 שנה , ואצלי הוא נמצא כבר כמעט 10 שנים .

עברנו הרבה יחד , עשרות אלפי ק”מ של מדבר , חול , מים , סיני ירדן ושלג .

הוא ראה אותי שובר צלעות , ידיים , כתפיים ואצבעות .

הדרישות ממנו רק עלו עם השנים , מרכיבת שבילים , עברנו למדרגות סלע ודיונות עמוקות ,

וקפיצות ,שלא  בטוח היה,שיצא מהם שלם (וגם אני לא ).

בתמורה, תמיד קיבל טיפול אוהב , וכל דבר שניזוק , הוחלף בחדש .

מעולם לא הכזיב אותי …. מעולם !

אבל יש גבול כמה אפשר לשפר משהו מיושן , והיום הוא לא מסוגל לעמוד מול

המתחרים הצעירים .

אז החלטתי שהגיע הזמן “לתלות את הצמיגים”  או לפחות את צמיגי השטח ….

(שלו , לא שלי) .

******************************************

מטעמי שווק היסטוריים , בארה”ב אופנוע חדש עולה 5000 דולר ואילו באירופה , 5000 יורו .

לכן , עקב נפילת הדולר , מאוד משתלם להביא אחד מארה”ב .

אחרי מיסים ושאר קנסות , עדיין מחירו ביבוא אישי זול בכ 40 אחוז ,מהמחיר הרישמי

של היבואן בארץ .

כמובן שיחסי ההון שילטון מהר מאוד סגרו את האופציה (עד לברור בבג”ץ) , כי הרי לא

 יתכן , שהיבואנים יאלצו להוריד מחיר בגלל התחרות החדשה .

אבל שלי , כבר בארץ …ואחרי מאות הטפסים שמילאתי ,נותרו לי עוד כמה בירוקרטיות לסדר .

לא מעט ממני, נשאר באופנוע הישן , אבל אני מניח שמטאטא חדש הוא גם טוב .

השאלה היא ,האם אני עדיין מספיק טוב .

לאופנוע הישן, אעשה הסבה קטנה לכביש, ונמשיך יחד , אני בטוח שהחיים שלו יהפכו קלים יותר .

*******************************************

גילתי שעם השנים……

 ההתאוששות מהתאהבות שלא יצאה אל הפועל , הולכת ונעשית  קלה .

אני זוכר , שבפעם הראשונה שזה קרה לי , נאלצתי להדרים עד אוסטרליה להרבה זמן

כדי להתאושש ….

הפעם , זה לקח רק מספר שבועות , וכמה פעמים במידבר .

אין ספק , אני הופך עמיד עם הזמן , אני לא בטוח שזה טוב .

שבת שלום .

אני מבטיח תמונות עם החדש , ברגע שיהיו (מקווה כבר בסוף השבוע הבא)

בוקר טוב -הפצוע האנגלי?…..הא :)

16.4.08

אתמול יצאתי לי לרכיבה כאן ביער , כהרגלי .

הכלב מאחורי והאויר החם מצדדי ….

תוך כדי רכיבה בירידה די מהירה בדרך מסולעת משהו …. החלטתי , מסיבה עלומה

להסתכל לאחור ולבדוק לאן לעזאזל נעלם הכלב .

חלקיק לאחר מיכן, לתדהמתי הרבה (מה אני בכלל נדהם , מפגר שכמותי) .

מצאתי את גופי הענוג , מתחכך להנאתו באבנים הקוצים והדרדרים של השביל.

לאחר חלקיק נוסף , שנראה כאילו נמשך לנצח , הפסקתי להחליק

 את התוצאות , ניתן לראות דיי בקלות על חולצת המעצבים שלי .

אני מניח שאפשר גם לתאר את מצב העור שחולצה זו כיסתה 🙂

קמתי , הכלב הביט בי בתימהון , עליתי על האופניים וחזרתי לי חזרה .

לאחר שעה באמבטיה , הצלחתי לשלוף את רוב הקוצים שננעצו בי .

אין ספק שמזמן לא צחקתי כך ….  למרות שידעתי ש”בבוקר שאחרי” לא אצחק כל כך.

כמובן שהתעוררתי לי הבוקר , ובקושי רב קילפתי את הסדינים ממני …. ולא צחקתי בכלל !!

למרות שעכשיו אני שוב מחייך .

🙂

חג שמח לכולם .

נ.ב   תמיד אחרי נפילות כאלו, פתאום אני מרגיש את הזיקנה קופצת עלי מחייך 

גם הפעם, אני מתהלך בבית כמו ברווז צולע .

יום שישי ….סוף סוף


11.4.08

יום שישי הגיע סוף סוף .

את הבוקר העברתי במידבר …היה מעולה .

וכמו שהבטחתי לבנות , אחר הצהרים , התחלתי לבנות מיכלאה לעיזים ,

הבדואי… מאטלק אמר שיביא לי שתי גדיות חינם , כמובן שלא הסכמתי .

אנחנו כנראה עוד נתווכח רבות בנושא שבוע הבא ….

אז נגשתי לי קליפטי קלופ(מכירים כבר אני מניח) , לערמת הברזלים

אספתי אי איילו מוטות ברזל , חתכתי , השחזתי ,

 ולבסוף ריתכתי ….

בלילות מסתובבים המון תנים , ובקלות יכולים להרוג עיזים צעירות …. אז רצוי

שהמכלאה תהיה חזקה .

נשארה לא מעט עבודה ,אבל יום שישי , וכבר מחשיך …. אז מספיק להיום .

החלטות קשות

9.4.08

מי שמכיר אותי , יודע שאני אמן ההדחקה …. מה שאין באפשרותי לפתור כרגע ….

פשוט אין טעם לחשוב עליו .

לאחרונה נאלצתי לדון עם עצמי במספר החלטות לא קלות , פשוט כי הגיע הזמן .

את הדיון עם עצמי , אני מבצע בתוך הקסדה ,או במדבר , שם הכל שקט , חד , ובהיר .

את רוב ההחלטות , מן הסתם לעולם לא תדעו ,אבל בחלק אשתף אתכם .

(בחצי הקטן , מן הסתם)

                                     *************************

 האם לקנות קסדה חדשה או ללכת לפסיכולג/מאמן …

שוב מי שמכיר , יודע שכנראה זו לא אחת מההחלטות הרות הגורל שלי …

אבל למרות זאת הכנתי מבעוד מועד מאזן …

              קסדה                                           פסיכולוגית

תקופת שימוש: 5-10 שנים                                5-10 שנים

מחיר:            1500-2000                              מחיר מהוון לתקופת השימוש

                                                                 כ 50000 ש”ח

מראה:       מבחר גדול של צבעים                       ניתן למצוא יפיפיה ארוכת רגלים

יתרונות:     ריפוד רך ונעים                              סיכוי לריפוד רך ונעים 

               בולע רעש                                    —————–מחייך

               חסרת מנת משכל                                ?

               לא מנסה להוכיח כלום                           ?

               לא תנצל אותי מינית                       יש סיכוי שתנצל אותי מינית

              אם אפול, תגן לי על הראש               בספק רב אם תגן לי על הראש

חסרונות: לא תנצל אותי מינית                          אין הבטחה לניצול מיני

             לא יפיפיה עם רגלים ארוכות                כהגדרת תפקיד, צריכה להיות כזו

                        מחייך                                     למי יש כוח לדבר כל כך הרבה

            אחרי 5-10 שנים הריפוד מתפורר        אחרי כמה שנים אולי לא יפיפיה

לאחר סיום המאזן , כמובן שההחלטה נפלה לכוון הקסדה , מה גם שיש יפיפיות ארוכות רגליים שאולי, אני עדיין מעניין כמה מהן .

                               *****************************

הבנות ואני משוחחים הרבה ביננו , על המון נושאים שברומו של עולם …

שיחה שהיתה לי לפני שבוע בים , עם הקטנה ….

– אבא , מה אתה רוצה להיות …?

– מה זאת אומרת ?

-אתה רוצה להיות צייר או רקדנית בלט כשתהיה גדול? כי אני רוצה .

-מממ אני כבר גדול , ואני לא יודע לצייר או לרקוד … אבל למה את חושבת שאני עדיין 

  צריך להחליט מה להיות ?

-כי אתה עושה מלא דברים ,ולא רק דבר אחד , אתה צריך להחליט .

-אני חושב , שמי שלא יודע מה יהיה כשיהיה גדול , הכי שווה .

-אבא אתה אוהב אותי נכון ?

-איך את יודעת ?

– אני יודעת , כי אתה אבא שלי ואני מרגישה .

אז הגיע הזמן להחליט …. חשבתי וחשבתי , אבל עדיין לא הגעתי למסקנה ברורה

                                 ****************************

החלטנו שהכלב אחרי החורף מסריח כמו עדר כבשים

הצטיידנו בסבון גוף בריח דבש ושקדים …

ונגשנו למלאכה .

כמובן שהכלב לא ממש היה מרוצה , במיוחד לא מריח השקדים

ועוד תמונת  “לא מרוצה “

ולבסוף …. זכה לסרוק מפנק עיי הקטנה

אחרי הכביסה ….

הגדולה אמרה ” אבא , הוא נראה חיוור “….

                      ********************************

החלטה אחרונה להיום.

החלטנו להביא עז , או שתיים …

השבוע אגש למלאכה של בניית מכלאה קטנה שתגן עליהם מהתנים בלילה …

מבטיח תמונות בהמשך

נ.ב

הלכנו לבקר  את הבדואים כאן באזור … בחורף, הם באזור ערד ומגיעים לכאן באביב .

לפעמים אני מבקר אותם עם האופנוע במדבר ליד ערד.

רעיון העז עלה אצלם , אבל הומלץ לי לקחת שתים , כי לאחת “יהיה משעמם” ואז היא תעשה הרבה רעש.

כנראה שאין ברירה 🙂

שביבי דיומא 3

16.3.08


דבר ראשון חוב קטן

לחדר 101

זה היה לפני הפריחה

וזה אחרי .

האביב כבר כאן , אין ספק …..

ועוד אחת יחד עם פריחה של שזיף פיסארדי ליד …

ולעניין הבא ……

בשבת קמנו בבוקר בשעה שלוש וחצי (לפנות בוקר)

ונסענו לראות את הזריחה במצדה

הגענו בשעה חמש וחצי והתחלנו … הבנות ואני לטפס במעלה שביל הנחש

רצינו להספיק לזריחה ולהגיע עד למעלה , אבל השמש ביצבצה

מבעד לעננים לקראת סוף העליה

עוד עליה קטנה ואנחנו למעלה …

בסביבות השעה שש וחצי הגענו לכניסה למצדה ….

הסתובבנו לנו כשעה וחצי למעלה .. לקטנה , חלק מהמדרגות היו גדולות מידיי

 הנוף מלמעלה מהמם …. שנים שלא ביקרתי במצדה .

 כאן מבט צפונה לכוון ים המלח .

בסביבות השעה 8 בבוקר ירדנו חזרה ברכבל

נכנסנו למכונית …. והמשכנו חזרה לכוון הבית

בדרך, נכנסנו לתוך המידבר לאכול ארוחת בוקר ולשתות תה ….

ישבנו קצת , וחזרנו הביתה

פעם הבאה מתכננים שינה בשישי בלילה במידבר .

שבוע טוב לכולם

מחייך

נ.ב

לקטנה מאוד הפריע כל עניין ההתאבדות

או כדבריה

” איזה לא נוח זה , שהברירה שלהם היתה או להיות עבדים או להתאבד “…..

קצת הפתיעה אותי התובנה הזאת ….

באמת לא נוח

המדבר הירוק תמיד (או זמנית )|

7.3.08

עברו שבועיים לא קלים (שוב ! ? )

הבנות חלו , אחר כך אני חליתי וכל ערב הגעתי בזחילה (תרתי משמע) למיטה .

משונה , רק כשאתה חולה והכל על הראש שלך , אתה מגלה כמה הכל שברירי .

המדבר ירוק , לא כמו בשנים עברו , אבל ירוק ….

אולי אם נקבל עוד מנת גשם רצינית , יהיה ירוק יותר .

בדרך למדרגת הסלע ….. 

אם יש משהו חביב עלי , זה קפיצות וסלעים למינהם ….

הבעיה שלצלם את עצמך קופץ , זה לא קל , ולפעמים מסתיים בנפילות .

בקפיצות רצוי מאוד לעמוד , אבל מרוב דאגה לתזמון , לא ממש עמדתי , וזה נגמר הפעם בכמעט נפילה , ופנצ’ר

למי שתהה מה עושים , לבד במידבר עם פנצ’ר …..

אז מפרקים את הגלגל ומתקנים , אין ברירה אחרת

פשוט מוציאים את הפנימית בעזרת כפות , ומחליפים בזהירות …

משתדלים לא “לצבוט ” את הפנימית החדשה בזמן ההחלפה

ולמי שתהה שוב ….. אז בשמש , לפעמים משאירים את הקסדה על הראש

וגם עדיף לקרוע את הכפפות… ולא את עור כף היד תוך כדיי החלפה ….

אז הכפפות גם הן נשארות בזמן ההחלפה

זהו ….

שבת שלום

ירדן המהממת

17.2.08

חמישי בבוקר , מעבר הגבול ליד אילת .

מאחר ובירדן חל איסור גורף על אופנועים , יש בעיה דיי קשה לקבל אישור מעבר ,

גם לתיירים .

על הנייר , היו כבר אישורים ,אבל בשטח ,

 חיכינו …. וחיכינו ….. ועוד קצת …חיכינו.

אחרי מספר שעות , כבר הבנו … כנראה שהיום , לא נעבור ….

במצב רוח לא עליז במיוחד ,

עלינו על האופנועים , ויצאנו לרכב בנקיקים שבהרי אילת .

אחרי כמה מעברים יפים בנקיקים , מצב הרוח השתפר משהו …

שעה 4 …. טלפון , יש אישורי מעבר …

מייד טסים למעבר , מזג אויר קודר, רוח , אבק גשם וקר ….

+ עייפים ומלוכלכים מהרכיבה . 

עברנו את הניירת , ובחושך הגענו לתחנת דלק בירדן , התלבשנו תדלקנו ותחלנו לטפס לכוון המדבר הגבוה .

בכביש , כי בשטח לא מוכר , רצוי מאוד לא לרכב בלילה .

עליה קשה , רוח , קצת גשם וקר ….

אחרי כשעתים מגיעים למאהל … מרק חם ואוכל טוב משפרים מאוד את ההרגשה

הגובה כ 900 מטר מעל פני הים ,

חייב מקלחת , הרוב , פשוט זוחלים לשק השינה , אני לא מסוגל ,

מתקלח , ונכנס לשק השינה ,

הרגשה מעולה , אין כמו ציוד טוב ולישון נקי .

מתעורר מוקדם בבוקר , לפני שכולם זזים יוצא לסיבוב ,

עוצר נשימה …..

 פשוט אין הגדרה אחרת .

ארוחת בוקר , יום בהיר וקר …. יוצאים במעלה וואדי רם ….

דיונות חול של 50 מטר ויותר , מאמץ לא קל לאופנוע , וגם לרוכב .

נוף מהמם .

עוצרים מידיי פעם למנוחה ולשתיה

         זאת “חניה” בדיונה …. פשוט גורמים לגלגל לשקוע בחול .

וזאת ….. כבר לא ממש חניה , זאת שקיעה .

הכוון , כל הזמן למעלה

דרך ארץ הקשתות …. הגובה , כבר כ 1100 מטר , ולמרות המאמץ ברכיבה

לא חם .

לקראת הסוף … עליה חדה מעל וואדי רם לגובה של 1700 מטר

ממש קר , עייפים , ויש מי שמאבד ריכוז ונופל

מבט “על ” וואדי רם מלמעלה … ראות לא מאוד טובה .

סוף היום , ואנחנו כבר מעל פטרה ,

המבנה הגאולוגי שונה לחלוטין , קניונים עמוקים מאוד ועמודיי סלע

רואים שקר לי מחייך

ישנים במלון , לא רחוק מפטרה . האוכל טוב ,

בבוקר טיול רגלי לפטרה .

המקום מרשים ביופיו , אבל מתוייר לעייפה , מאות תיירים מסתובבים …

לא משהו שהוא ממש “כוס התה ” שלי , אבל שווה לראות .

לא החלק “המפורסם ” של פטרה (ההוא מאינדיאנה ג’ונס)

אבל , המקום פשוט עצום .

יורדים חזרה בכביש מפותל , לצד הירדני של כביש הערבה

צריך לחזור הביתה עוד מעט ערב

סוף היום , בדרך למעבר הגבול ,כל אחד לעצמו….. והנוף .

אין כמו לסגור עניינים לבד בתוך הקסדה ,בסוף טיול , ויש עיניינים ……

ועוד תמונה אחרונה עם מבט מהורהר לעתיד .