מכתבים

31.3.07 נכתב במקור


קראתי את אוגי בבוקר ונזכרתי

אחד התענוגות הגדולים בשנות נדודי היה ללכת ל GPO )GENERAL POST OFFICE)

הרי הייתי מתכנן את זה חודשים מראש , נותן הוראות להעברה של דואר מGPO אחד ,לאחר ,כדי שיעקוב אחרי ואני לא אפספס אף מכתב,

מכתבים מההורים , חברים ,אהבות ישנות ואהבות חדשות שהם אולי , וגם של אנשים שאספתי כתובות בדרכים.

המשקיענים היו שולחים מכתב עם מעטפה ודפים בפנים ,

חלק היו שולחים איגרות דואר , זה מן מכתב אינסטנט כזה שכותבים ובסוף הוא מתקפל והופך למכתב קטן , וחלק קטן היו שולחים סתם גלויות

ההרגשה של “ללכת ל GPO “

מן התרגשות פנימית כזאת .

לשבת על מדרגות המבנה ולפתוח את המכתבים , אחד אחד בהתרגשות.

קודם ,

האהבות שאולי יהיו ,

אחר כך

האהבות הישנות והחברים ,

ולבסוף ההורים 🙂

הגלויות …. בדרך כלל רק רופרפו

אותה הרגשה קיימת גם היום, כשנגשים לאינטרנט קפה לבדוק דואר ,

אבל פחות (עם כל דואר הזבל שמקבלים).

אחרי ארוחת ערב במידבר , הדבר היחיד שאירח לי חברה היו המכתבים שקיבלתי והמכתבים שנכתבו כתשובות ועוררו המון מחשבות , המכתבים נאספו אחד לאחד עד לפעם הבאה שאעבור במקום שאפשר לשלוח אותם

שמרתי את כולם , היום אני כבר מוחק את רוב המיילים שמגיעים , רק בודדים זוכים להישמר