נכון להיום , יום שני 5/8/24
שני חברי ילדות שלי אמורים להמריא אחר הצהרים לפי שעון ישראל לכיוון בנקוק.
שכרתי עבורם חדרים , סגרתי על השכרת אופנועים , והזמנתי ציוד לטיול.
לא נדע כנראה עד לרגע ההמראה האם זה קורה או לא.
זו ישראל 2024.
כמו שכתבתי בפוסט הקודם , מה שמדכא במיוחד כאן זה שחצי מהאוכלוסיה חושבת שזה סביר
שהנהלה כושלת שהביאה את ישראל לפשיטת רגל
ושנמצאת בהנהלה כ 20 שנה ,
היא ההנהלה המתאימה לחלץ אותנו מהקריסה הזו .
לחצי מהאוכלוסיה כמעט ,
נראה הגיוני שבזמן מלחמה ראוי שעשרות אלפי צעירים לא יתגייסו
יגנבו משאבי עתק מהמדינה למחייתם ורובם לא ממש יעבדו.
לאנשים גם נראה הגיוני להסתמך על ארה”ב ובנות בריתה להגן עליינו , לספק לנו נשק , חלקי חילוף וכסף
ותוך כדי לקלל אותם בפרצוף
סך הכל התנהגות סבירה.
*********************************************
כבר כמה ימים לא ישן טוב , הסיבות מובנות
אחד השירים הנוגעים בשיבה הביתה זה השיר של הלהקה הוולשית סטראופוניקס משנת 2003 שהופיע גם בסרט
” התרסקות ” משנת 2004
למי שלא ראה סרט נהדר על מורכבות אנשים , וכיצד אנשים דוגלים לכאורה בהתנהגות מסויימת אבל ברגע האמת נוהגים הפוך בעולם האמיתי.
השיר
maybe tomorrow
***************************************
לפני שבוע תכננתי טרק קצת קשה באזור הררי , סך הכל סביב 14 ק”מ ולא כל כך רציתי ללכת לבד
פרסמתי באיזו קבוצת פייסבוק את המסלול , ושאלתי אם יש מישהו שרוצה להצטרף
בחור רוסי בשם רומן ( בתמונה בחולצה הצהובה )
ענה שישמח לצטרף..
תחילת המסלול כשעה ועשרים של רכיבה מצ’נג מאי , איזור הררי דיי גבוה
שיא המסלול בגובה 1700 מטר.
קבענו להתחיל לצעוד ב 9 בבוקר
הגעתי ברבע לתשע , החלפתי בגדים וראיתי שמישהי שלחה לי הודעה שהיא יוצאת בשמונה מצ’נג מאי ותגיע בתשע ורבע.
המתנו
זו ג’ס
התאילנדית שבתמונה מעלה .
לאחר צעידה רצופה של כמעט 800 מטר עליה בגובה הגענו
לי אישית , כמו שאמרתי בעבר , עליות קשות עושות רק טוב .
הירדות החדות דיי גומרות לי את הברכיים ובניגוד לריצה שלי בעליות אני ממש מקרטע בדרך למטה
בסוף המסלול צריך לחצות לא מעט אשדי נחל ונרטבים כהוגן
הפיסגה בגובה 1750 מטר
את התמונה הנהדרת הבאה ג’ס צילמה
ויש גם עלוקות
עלוקות הן כמו טיל מונחה חום הן חשות בחום הגוף של בעל החי יושבות על קצה ענפים או שיחים
וכשהן חשות את החום הן מתמתחות , ונדבקות אלינו לבגדים ולמרות שאני הולך עם מכנסיים ארוכים
עדיין הן מצליחות בסוג של דילוגים לזחול דרך הגרביים אל הרגל מתחת.
עוזרת
מריחת כמות נדיבה של דוחה יתושים בעל מספר DEET גבוה ( החומר הפעיל)
ישירות על הבגדים .
היה טרק נהדר , ואלו שהצטרפו אלי, היו מאוד נחמדים.
לקינוח בסוף המסלול ישבתי בכפר לשתות קפה ברגע שהתחיל לרדת מבול.
לסיום עוד תמונה נהדרת שצילמה ג’ס , אחד ממיני הצמחים הטורפים הלא מעטים שיש כאן
התמונות צולמו בעזרת הטלפון שלה , מצלמת נהדר מסתבר
בסך הכל רומן בחור רוסי גדול וכבד , סחב את עצמו יפה מאוד יחסית בעליות החדות
******************************************************************
את רחוב סומסום לא ממש אהבתי , אבל בסוף שנות השבעים אהבתי מאוד את החבובות
את המוזיקה
את הבדיחות , את הפורמט
על כל אלו היה אחראי איש הבובות הגאון ג’ים הנסון
חודש שעבר יצא לי לראות את סרט הדוקו עליו
פשוט מרתק.
ממליץ לראות .
צרפתי את השיר הידוע שנכתב במיוחד לסרט ” החבובות “
1979
גים הנסון מתחת למים לא מעט זמן בזמן הצילומים של קרמיט בביצה שר
כדי להפעיל את קרמיט .
***********************************************
סרט נוסף מומלץ
הדוקו ” נשימה אחרונה ” 2020
מרתק כמו סרט מתח
וחידש לי המון בנושא צלילות עומק , שהן סוג של להיות בחלל , רק מתחת למים
מומלץ
***************************
נחוזר לצפון תאילנד , צ’נג מאי , אצרף שני סרטונים שמראים למה כל כך אוהב את העיר
ואיך נראים החיים במדינה נורמלית , בה סף הלחץ נמוך ואנשים מאוד לא אלימים
הראשון זה קטע קצר ממקום שנקרא
North Gate Jazz Co-Op
אוירה נהדרת , נגנים, בדרך כלל ברמה גבוהה ,
אבל עמוס כמעט כל לילה
והקטע השני , הרבה פחות בגלל המוזיקה
הרבה יותר בגלל תחושת הרוגע ,
בפאתי שוק הלילה של יום ראשון
קבוצה תאילנדית מנסה לגייס קצת תרומות ,
שרים ,
תיירים, תאילנדים, משפחות עם ילדים קטנים מתרוצצים
אוירה רגועה פשוט מדינה נורמלית .
עשה לי עצוב
what’s going on
??
אין מה להגיד יותר , שיהיה רגוע
ערב טוב .