סתם נזכרתי


10.7.09



נתקלתי בה לראשונה ב 1986 בתור לביקורת דרכונים בשדה התעופה של רנגון .

הייתי בדרך מנפאל חזרה לתאילנד , ואחרי פעם שניה בבורמה .

היה חם , שדה התעופה היה עלוב , ומיאנמר היתה עדיין בורמה .

ראיתי בחורה עם תלתלי זהב שחוץ מצבע התלתלים , היה לה דמיון מפתיע ליהודית רביץ של שנות ה 80

גבוהה , גוף דק ויפה .

 כבר למדתי שאם הבחורה לא ישראלית אין מה לפחד מהתגובה , פשוט נגשתי ואמרתי

“היי , אני לא מכיר אף אחד וכולם כאן ממילא טסים יחד … אפשר לשבת לידך ? “

היא חייכה ואמרה כן .

שמה היה סנדרה ,  מתנדבת בחיל השלום בדרכה חזרה לתאילנד לצורך הצבה מחדש באזור הגבול עם קמבודיה .

מייד מצאה חן , הבעיה שסנדרה אמורה הייתה לעזוב את בנקוק תוך יום ופשוט להעלם .

ואני , רומנטי שכמותי (זה היה מזמן) לא רציתי לוותר בקלות כה רבה .

“תגידי , יש מקום לעוד מתנדבים ?”  שאלתי

“כן בוודאי ”  … היא רק צריכה לברר עם הבוס שלה .

כמו כל אידאליסטית מצוייה סנדרה לא חשדה כלל שהתנדבות בתאילנד זה לא בדיוק כוס התה שלי ושיש לי מטרות

קצת יותר “ארציות ” שקשורות אליה .

 ********************

הגענו במשאית של ה UN לגבול קמבודיה לאחר נסיעה מפרכת , האמת , נדהמתי .

המקום היה עצום , מאות אוהלים , אלפי בני אדם , מכוניות , משאיות , אופנועים ואופניים .

כולם עסוקים , בלאגן אדיר, במימדים שמעולם לא ראיתי קודם .

התברר שבעצם אני לא מקצועי בשום תחום , אבל יודע לעשות קצת מכל דבר , ויש לי רשיון למשאית .

אז הפכתי להיות נהג אמבולנס .

עם הזמן למעשה הפכתי לסוג של סותם חורים .

חסר נהג משאית , או מישהו שישפץ משאבת מים קראו לי .

חסרה אחות בחדר ניתוח , או כל בעיה דומה שקשורה בדם , מיד נזכרו בי .

כמות בני האדם קטועי הגפיים שהיו שם היתה מבהילה , כולם נפגעו ממוקשים שטמנו החמאר רוז’.

גודל הרוע התגלה בדמות אלפי ילדים קטועי גפיים , פשוט עצוב .

בזמנו , אחרי 8 חודשי טיול , ההתנדבות הזו הגיעה בזמן , התברר לי ,שיש משהו מיוחד בלעזור לאנשים .

ויש לא מעט דברים שאני עושה דיי טוב ….

בסך הכל נשארתי שם קצת יותר משלושה חודשים .

ומה עם סנדרה ?

פגשתי אותה שוב 6 שנים מאוחר יותר באוסטרליה , אבל ב 6 שנים שחלפו , יהודית רביץ השמינה והשתנתה

ואולי אני זה שהשתנתי .

זה כבר לא היה אותו דבר .

היום במקרה נתקלתי בספר שהיה אהוב עלי מאוד פעם

“מכתבים מתאילנד ” מאת בוטן

סיפור אמיתי על מהגר סיני שבונה את חייו בתאילנד של אמצע המאה ה 20 , ההצלחות שלו והכשלונות בעיקר להבין את משפחתו וילדיו

איש חכם , שכתב מכתבים לאימו במשך כמה עשורים . ספר ששוה קריאה מאוד לדעתי

http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=46427

תקופה ארוכה לא ניתן היה להשיג אותו בעיברית , אבל בדקתי וראיתי שהוא שוב למכירה .

הוספתי את מקרתני בשיר junk

שיר שמזכיר לי נשכחות .

שבת שלום

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *