16.7.10
מבט על המפות הסינופטיות במחשב הנייד ,הבהיר לנו שהגיע הזמן לזוז , גל גשם עמד לפקוד את אוסטריה .
ארזנו , והמשכנו לכיוון הונגריה , עצרנו בווינה , עיר שאישית זכרתי כמטופחת יותר .
כיום לצד החלקים ההיסטוריים , הפכה וינה בעיקר לקניון ענק של מותגים .
גם האוכלוסיה שונה מאוד מיתר אוסטריה , כמיות מהגרים מטורפות , ובגלל הקירבה להונגריה
אתה זוכה בברכת “סארבוס ” ההונגרית כמעט בכניסה לכול מקום .
המעבר להונגריה חד , הונגריה במשבר ומרגישים את זה , המחירים זולים בגלל המטבע החלש
התשתיות מוזנחות והעיירות רובן במצב רע , במיוחד בדרום המדינה .
עדיין , הגנים והפארקים מטופחים מאוד בודאי ביחס להזנחה הישראלית .
כאן , בעיירה הזו ,שמעתי מזמר חוצות הונגרי ביצוע יפה לג’יימס טיילור העצוב .
לג’יימס טיילור וקארול קינג יש דיסק חדש בהופעה חיה , מבוגרים יותר , אולי מפוכחים יותר , אבל מצויינים
למרות השינוי בקול , מומלץ
ככול שממשיכים דרומה בהונגריה לכיוון בוסניה , המדינה נראית במצב רע יותר .
הנסיעה ארוכה , איש איש למחשבותיו , הכבישים דיי רייקים , מידיי פעם עוקפים משאית איטית .
מזג האויר מתחמם .
מעבר הגבול לבוסניה ממש נראה נטוש .
אנחנו ממשיכים לכיוון קרואטיה , כדיי לקצר תהליכים עלינו לראשונה על כביש מהיר , ובמשך שעתיים רכבנו במהירות
ממוצעת של 160 , לא אהוב עליינו אבל לא הייתה ברירה .
לפנות ערב הגענו לקרואטיה , ישר לבירה קרה ושקיעה .
רק בשעה 7-8 בערב השמש נחלשת ונעים , יש אור עד 10 כמעט .
קרואטיה יפה , אבל חסרת צל לחלוטין ומלאת אבנים .
זה דיי חסרון כאשר ישנים באוהל .
המון מפרצונים קטנים ויפים , חלקם עם גישה מאוד קשה דרך היבשה
לנסיעות קצרות ממש בלתי אפשרי לרכב עם מעיל עור וכפפות , לא חכם .
הנקיון של מרכז אירופה נעלם , כך גם השקט .
הדמיון לישראל המזרח תיכונית גדל , אבל עדיין , לא מתקרבים לישראל בכמיות הפסולת
הטיול מתקרב לסיומו , ולמרות תחזית הגשם , אנחנו חייבים להתחיל לטפס חזרה לגרמניה דרך סלובניה ואוסטריה
******************
יום שימשי חם , ואנחנו בכבישים עמוסי התיירים לכוון רייקה וגבול סלובניה .
העליה חדה וארוכה , בדרך חולפים דרך “שפיץ קטן ” בצפון איטליה , הנוף הלוהט של הים התיכון
מתחלף חזרה לקרירות אלפינית .
מנוחה קצרה ומיד עוברים מאיטליה לסלובניה , הכבישים שוב ריקים .
סלובניה מדינה שבחרה לנצל את כספי האיחוד הארופי לתשתיות , בניגוד ליוון או הונגריה למשל .
סלובניה דומה מאוד לאוסטריה של לפני כמה עשרות שנים , נקיה , ירוקה , מסודרת , אבל עדיין די ריקה .
השעה כבר מאוחרת , ועננים כבדים מבשרים על גשם קרוב .
בשקט עצרנו בצד ולבשנו חליפות גשם .
שקלנו לעצור ללילה , אבל לא מצאנו מקום טוב .
לא התכוננו למה שקרה בהמשך .
תוך כדי עליה תלולה בכביש הררי מפותל נפתחו ארובות השמיים ומבול החל .
את ארבעים הק”מ הבאים עברנו בגשם ” כמו מקלחת ” …
כל אחד חורק שיניים בקסדה הרטובה , הכביש מוצף , והנסיעה קשה ואיטית , הרגשה לא בטוחה .
במשך שעה וחצי נסענו בגשם שוטף עד שראינו את השמש .
נכנסנו לקמפינג הראשון , שהתברר כאחד הקמפינגים היפים שהיינו בו בכלל , או אני אישית אי פעם .
שמש אחר הצהרים האירה לנו פנים , בשעות הערב יצאתי לריצה ליד גדות הנהר הקרוב .
אם הייתי יכול הייתי נשאר מספר ימים , אבל הטיסה קרובה וחייבים להמשיך .
בערב ישבנו קצת בפאב של הקמפינג ושוחחנו עם בעלת המקום הנחמדה .
על החורף הקשה , ועל ההבדלים התרבותיים בין אירופה הגרמנית לזו הים תיכונית .
סלובניה , כך אמרה , נמצאת באמצע , ללא האובססיות הגרמניות אבל גם ללא הקולניות והלכלוך האיטלקי .
בבוקר אורזים בלית ברירה , ממשיכים מעלה לכיוון אוסטריה , עוד כמה מעברים של האלפים , והטיול מסתיים .
יש כבר מועקה קלה של החזרה לארץ .
בקלות היינו ממשיכים עדו כמה חודשים כאלו .
כבר קהלת אמר “הבל הבלים , הכל הבל ” … במובן של הכל בר חלוף כמו אד או הבל .
וגם ג’ורג’ האריסון הוציא פעם תקליט בשם
all things must pass
לדעתי הביצוע הטוב ביותר שלו לשיר הנ”ל
יצא פוסט מעט ארוך , אבל יש את כל השבת לנוח .
שבת שלום