10.8.09
העיר הייתה ריקה . במשך שעתיים הסתובבנו בשקט בסמטאות . מזג האוויר התחמם , התיירים החלו לגדוש את העיר והיונים השמינו מנחת מרגע לרגע . בשעה 12 בערך , כמות התיירים השתוותה רק לכמות היונים בעיר . חזרנו לכיכר ,ישבנו לנו לרגע בצד לאכול איזה תפוח , ולזרוק כמה שאריות לחם ליונים . מיד הגיח איזה שוטר שהודיע לנו באיטלקית שאינה משתמעת לשתי פנים “אסור לשבת בחלק זה של הכיכר, ואסור להאכיל יונים בפרוסות לחם גדולות ” קיומה של “משטרת היונים” שבר אותנו סופית , קמנו , והתקדמנו לעבר המעבורת . בדרך קנינו כמה חתולי זכוכית קטנים , שיעמדו על החלון זמן מה עד שישברו ויעופו לפח . הודעתי לבנות חגיגית שפעם הבאה שלי בעיר הנ”ל תהיה כנראה עוד 30 שנה אם בכלל . אני מניח שלהיות “שוטר יונים ” זו אחת העבודות היותר מתסכלות שיש עם 28 מליון תיירים בשנה ================================= עקב השעה המוקדמת יחסית בה פרשנו מוונציה , החלטנו לחלוף בוורונה . גם רומאו ויוליה הם סוג של חובה לא ? עיר יפה , במדרחוב ישבה חברות צוענים שניגנה מעולה מכל הסגננות . במיוחד אהבתי את הביצוע שלהם ל”ליברטנגו ” של פיאצולה . אחרי שהבנות תרמו להם כמה מטבעות , התקדמנו לכוון יוליה , הפסל והמרפסת . קיימת אמונה שמי שנוגע בשד הימני של יוליה המסכנה , יזכה ב”אהבת אמת ” אז כולם עומדים בתור, ומצטלמים כשהם שמים יד על שדה הימני המבריק , השד השמאלי נראה מוזנח ומלוכלך .  איזו פרחה ישראלית הודיעה חגיגית לבחור שלידה, בדיוק לאחר שהצטלמה גם היא (כנראה ליתר ביטחון) “אני כבר לא צריכה אהבת אמת , מצאתי אותה “….. ואני חשבתי לעצמי , כמה פתאים הם בני האדם לאורך ההיסטוריה , הייתי רוצה לשמוע אותה עוד 10 שנים . כשהעארס יסנן לה “תביאי את הסטייק יא פרה ” כמאמר הבדיחה הידועה . בני האנוש תמיד ניסו למצוא דרך קלה להפוך ברזל לזהב , ניסו להמציא את הפרפטו- מובילה המכונה שמניעה את עצמה … את מעיין הנעורים , ואת אהבת האמת …. יש דרך להפוך מתכות פשוטות לזהב , אבל היא מאוד מסובכת ויקרה שדורשת שינוי במבנה האטומי הפרפטו מובילה ,לא אפשרית בגלל החיכוך כמובן. את מעיין הנעורים עדיין מחפשים כל מזריקי ומזריקות הבוטוקס . ולגבי אהבת אמת ….. כל אחד שיעשה את חשבון האשליות של עצמו . ===========================  בדרך חזרה לאגם גארדה עברנו בכביש מתפתל דרך כפרים ההריים קטנים . עשרות יקבים קטנים עם עצי זית וכרמים מוריקים , סוף סוף הרגשתי שהמקום מוצא חן .  ============================ את היום האחרון באגם בילינו בשיטוט חסר מטרה מוגדרת . בחורה אחת השליכה לכלבה צעצוע למים ,והכלב קפץ פעם אחר פעם והביא את הצעצוע , תוך כדיי הפגנת אהבה גדולה .  אני חושב שרק בעלי חיים מסוגלים לאהוב בני אדם אהבת אמת . לכלב לא איכפת אם בעליו מכוער , טיפש , או אפילו אדם מרושע . הוא תמיד אוהב ללא תנאים . אז אולי יש אהבת אמת בכול זאת ? מי יודע ….. למרות הכל , גם אנטיפת כמוני יודע שאין דבר שמשתווה לשיחה עם מישהו שנעים לך בחברתו . ולפעמים אחרי תקופה ארוכה של חוסר , זה ממש צורך פיזי . הוספתי כאן את הביצוע הווקאלי לליברטנגו של פיאצולה הביצוע המצויין עיי גרייס ג’ונס מעניין מה עלה בגורלה לילה טוב |
