מרכז ארופה על אופנוע

9.7.10

מוח האנושי הוא איבר משונה

קשה מאוד לשלוט בו .

יש לו נטיה לחפש את המוכר ,נוח לנו שם…

 במוכר 

 נוח לנו גם לחפש דפוסים מוכרים במקומות שלא תמיד יש .

************************

נחתנו במינכן לפנות בוקר , לקחנו תחתית לקאמפינג קרוב למרכז העיר , פשוט כי הוא קרוב ואני מכיר אותו .

קמפינג עלוב שלא השקיעו בו דבר בעשרים שנה האחרונות .

מינכן עיר יפה , מוזאון טכנולוגי מדהים , ושבילים לרוכבי אופניים .

בלילה ירד לנו הגשם הראשון , האוהל גילה עמידות יפה .

למחרת לקחנו רכבת עם כל ציודנו למקום בו קיבלנו את האופנועים .

בעל העסק איש נחמד עם הרבה סבלנות .

זוג הונדות מזוודות חיכה לנו בחצר .

היה לא פשוט להעמיס את כל הציוד אבל הצלחנו .

****************

לרכיבה בכביש  שלושה מימדים , קדימה , ימינה ושמאלה , ויש גם את המימד השלישי ,  זוית האופנוע ביחס לכביש בסיבובים

 דבר שלא קיים במכונית .

התישבתי על האופנוע , המוח מיד מחפש את המוכר

לחיצה על המתנע והמנוע הגדול מתעורר לחיים בנהמה חרישית .

יד ימין אחראית על בלמים קדמיים ומצערת

יד שמאל , על ידית המצמד

רגל ימין , על הבלם האחורי

רגל שמאל , אחראית על החלפת ההילוכים …..

בקלילות יוצאים לדרך , עברו שנים מאז רכבתי על אופנוע במשקל כזה , אבל הכל מוכר

המוח מרגיש בבית .

למרות המשקל של הציוד , אנו מתנהלים בקלילות

לוקח רגע להתרגל אחד לשני , אבל זה משתפר .

עוזבים את גרמניה לאוסטריה , להרים

********************

מסקנות ביניים מגרמניה ואוסטריה

–  המון המון אופנועים ואופניים .

– המון רוכבות אופנועים ואופניים

–  יש משהו מושך בבחורה שרוכבת טוב על אופנוע

– אחוז ניכר מרוכבי האופנוע הם אנשים מבוגרים , אפילו מאוד , חלקם רוכב הרבה יותר טוב ממה שהוא הולך ברגל .

  רוב הרוכבים רוכבים ממש טוב בכבישים המפותלים , ובזהירות .

– האובססיה של האוסטרים לטיפוח הבית שלהם ולסדר בכלל … חולנית .

********************

מגיעים לקמפינג הראשון , מקימים את האוהל ומסתדרים ללילה

לאחר ארוחת הערב , קפה שחור חזק עם הל .

למרות שאני לא חובב ישראליות מוחצנת ,ככול כנראה יש דברים שלגביהם

אולי אפשר להוציא את הישראלי שבי מהארץ , אבל אי אפשר להוציא ממני את הישראליות , לטוב ולרע .

****************

המוח מתרגל מהר מאוד לכל הירוק הזה , בזמן הרכיבה מריחים את ריח היער הרטוב

ונזכרים מהר מאוד שאם לא סוגרים את משקף הקסדה בזמן , זה עלול להסתיים עם יתוש בעין .

יש דברים שלא שוכחים לעולם כנראה .

למרות שבעצם אנחנו עדיין לא יודעים אותם

כך במקרה גם עם עננים

עננים זה סוג של פראקטלים , אבל תמיד המוח ינסה לחפש איזו צורה מוכרת

ככה אנחנו , אנושיים .

I’ve looked at clouds from both sides now,
From up and down, and still somehow
It’s cloud illusions i recall.
I really don’t know clouds at all

השארתי לכם את אן סאלי בביצוע שיר של ג’וני מיטשל

אחד הביצועים הטובים לשיר עם המון ביצועים

שבת שלום

וינה מחכה לי ?

20.6.10


קודם חוב

למי שתהה מה עלה בגורל הירקות אז עידכון קצר ומצולם 

העגבניות עדיין ירוקות אבל בקרוב אפשר יהיה לאכול מהן 

מלפפונים כבר יש 

ובצורה מפתיעה כמה משתילי הקישואים התבררו כשתילי אבטיח ….

וכך הם נראים 

אני בטוח שגם הארנבות שלנו שמחות לשוטט בגינת הירק .

יש מדינות בהן ארנבות הפכו לסוג של מזיק , ניו זילנד היא אחת מהן כי אין שם אוייבים טיבעיים .

גם בתוך השטח של חומת ברלין לשעבר התרבו הארנבות בכמויות מפחידות , ואחר נפילת החומה 

למעשה “פלשו ” למערב .

*****************************************

עוד מיספר ימים אם הכל ילך לפי התוכנית ,נעמיס את ציודנו על שני אופנועים בעיירה קטנה דרומית למינכן .

הציוד הזה שכב במחסן תקופה לא קצרה .

לאן משם ?

מזג האויר הוא גורם מכריע , לרכב בגשם סוחף בטיול , זה תענוג דיי מפוקפק .

בשבועיים האחרונים היו גשמים די חזקים במרכז ארופה , לפי המפות הסינופטיות נראית התבהרות לקראת סופהשבוע 

אבל עדיין קצת מוקדם לדעת .

דבר אחד אני יודע , שטיול כזה הוא משהו שאני חולם עליו כבר מספר שנים , מאז שסיימתי את הטיול האחרון שלי .

הייתי מעדיף לטייל כמה חודשים , אבל היום אני כבר מסתפק בחלומות קטנים , שבועיים יהיו מספקים בהחלט  .

 לפעמים אני תוהה איך חלק מהחלומות שלי התגשמו , וחלק אחר הצלחתי להרוס בצורה כל כך יסודית .

מעניין אם וינה מחכה לי כמו שבילי ג’אל , איש הפסנתר החביב עלי  ,  טוען ….

אני בספק …..

אבל אין ספק שאני יכול להתנתק לזמן מה  .

השארתי לכם את בילי עם השיר 

שבוע טוב לכולם 

עבר הווה ועתיד

23.5.10

ניתן לאמר  שאנו עוצבנו במשך השנים עיי סך כל הדברים שעברנו .

נולדנו דף חלק פחות או יותר ונמות תנ”ך קסוטו , או משהו דומה 

************************

יום שישי היה חם , נכנסתי ליער , הסתבכתי  בין הסלעים  קטשתי (כתשתי , תיקנו אותי) את עצמי ואת האופנוע עד זוב דם 

(שלי לפחות ) 

ואז הגעתי לקרחת יער שישנו בה 2 משפחות צעירות באוהלים .

נחתתי עליהם כמו חיזר מעולם אחר , ואיך שירדתי מהאופנוע שמעתי את השיר הסרקסטי של שירלי באסי 

”APPARTEMENT”

מהדיסק האחרון והמעולה שלה .

השיר הזה מבטא את דעתה (ואולי קצת את דעתי) על עולם האגדות ביחס לעולם האמיתי .

מי שכתב את השיר הוא רופוס ויינרייט המצויין .

היא בת 73  והוא נולד ב 1973 , עבר הווה ועתיד …..

הפתיע אותי מאוד למצוא דיסק של שירלי באסי באמצע היער .

ישבתי לנוח ולדבר קצת .

שלא כהרגלי אביא חלק מהמילים של השיר  , מומלץ לשמוע את השיר ולקרוא את המילים

מי שיעשה זאת, לא יצטער .

שירלי באסי ….. בורחת מסינדרלה 

I’m runnin´ away from Cinderella
don’t want to go to Rapunzel´s hairdresser
Get me outta this
This, this here fairytale
According to me dreams are hell

I don’t wanna kiss that faggot froggy
don’t want to fall in love
With the beast or the beauty
Get me outta this
This, this here fairytale
According to me dreams are hell

All I want is an Apartment
All I need is an Apartment
If you’ve any leads on an Apartment
Tell me please
Cause I’m runnin´ away from Cinderella

I don’t wanna fly on a dragon
God knows I’ve had so many drags,
So many of them
Get me outta this
This, this here fairytale
According to me real life is swell


ההדגשות שלי

ערב טוב 

נ.ב   הקול של שירלי השתנה עם השנים היא כבר לא יכולה לעלות כל כך גבוה כמו פעם.

     אבל עדיין מצויינת 

   גם לאלה פיצ’רלד היה תהליך דומה של שינוי בקול 

מקץ 20 שנה


18.5.10

כילד אחד הסופרים החביבים עלי היה אלכסנדר דיומא ….(שלושת המוסקטרים , הרוזן ממונטה קריסטו )

תקופה דיי ארוכה לאחר שקראתי את רוב ספריו , נתקלתי ב “מקץ עשרים שנה ”   על שלושת המוסקטרים המזדקנים ..

אני זוכר שהספר עצוב משהו , יותר מכך אני לא ממש זוכר  .

(אגב גם לאו הנרי יש סיפור בשם זהה) 

*************************

לפני יומים החלטנו חבר ילדות ואני לצאת לטיול אופנועים של שבועיים בכבישי ארופה  .

נצא מהארץ בעוד כחודש .

פעם אחרונה שרכבתי יום יום רצוף בכביש וישנתי באוהל היתה לפני עשרים שנה . 

נכון , אני עדיין רוכב בשטח וישן בחוץ , אבל זה בדרך כלל לא יותר מיומיים שלושה .

**********************

את רוב הערב העברתי בחפירות במחסן , דגתי את שק השינה שמתאים עד מינוס 7 דיי בקלות 

את חליפת הרכיבה לכביש כבר היה קצת יותר קשה למצוא 

ובצורה מפתיעה עדיין מתאימה לי 

כאן דוגמן הבית מנסה להראות שלא חלפו 20 שנה , לא בטוח שבהצלחה מרובה .

בין היתר , בחפירותי גיליתי כמה וכמה אלבומי תמונות ישנים , חבל שאין לי סורק .

אולי אשיג אחד בימים הקרובים .

הבנות השתעשעו מעט על חשבוני כאשר דפדפו באלבומים .

העלתי את 

time in a bottle

של ג’ים קרוס , בדיעבד, אחרי מותו השיר קיבל משמעות אחרת קצת 

ג’ים קרוס זכה להצלחה גדולה בתחילת שנות השבעים ונהרג בהתרסקות מטוס ב 1973 מעט אחרי שהשיר הנ”ל יצא

חג שמח 

לא לאכול יותר מידיי עוגות גבינה 

“סרנדה לציפור הגדולה “

30.4.10

בדרך כלל אני כותב דברים שחלפו במוחי במשך השבוע , ועושה זאת בעיקר לעצמי

עוד כמה שנים אחזור אקרא , ואולי אזכר בתחושות .

  מדיי פעם קורה משהו שסוגר מעגל , סוג של מתג חשמלי במוח נסגר ,לפעמים זה משהו שנזרע ונטמע במוח לפני שנים רבות 

ויום אחד  מגיע איזה טריגר שגורם לו  ליפול למקומו

חתיכת הפאזל האחרונה .

סוף שנות השמונים תחילת התשעים היו “שנות המינגווי ומלחמת העולם ”  עבורי , באותה תקופה קראתי את כל כיתבי המינווי 

גם הגרועים (ויש לו גרועים) .

וגם לא מעט סיפורת / היסטוריה של מלחמת העולם השניה .

*******************

אוקלנד ניו זילנד 1991  

חורף , לבד באכסניה בשם “אייבנהו” שפעם היתה שוקקת מטיילים  , פרסמתי למכירה את האופנוע שהיה איתי כמעט 9 חודשים 

ועכשיו מחכה בחוסר מעש לטלפונים מקונים פוטנצייאלים .

האכסניה ריקה, כי מנהל האכסניה בכלא על מעילה בכספי האכסניה , ואין מנהל .

החורף והריקנות מובילים אותי לספריה במקום , רוב הספרים הם פשוט ספרים סוג ז שמטיילים השאירו מאחור .

מדפדף בספר עם כריכה שנראית כמו עוד ספר מלחמה זול , במיוחד כשיש איורים בפנים .

הספר נקרא “סרנדה לציפור הגדולה ” ונכתב עיי טייס צעיר בשם ברט סטיילס .

מעולם לא שמעתי על הסופר קודם .

לאחר שעת הקריאה הראשונה , נשאבתי .

יכולת הכתיבה מדהימה אותי , ממש המינגווי חדש ואלמוני .

את הספר קראתי בנשימה עצורה במשך 4 ימים .

סיפורו של טייס וצוות טיסה של מפציץ ה B 17 הידוע יותר בשם  “המבצר המעופף ”  .

אני זוכר שהרגשתי כאילו אני יושב 8 שעות מפרכות בכסא הימני הקדמי של המפציץ , עם הפחדים , הנאמנות, החברים והמחשבות

מרגישים שהאיש שכתב חלק מהדברים אולי בזמן שעות הטיסה הארוכות  ואולי ממש אחרי המשימה

בדומה להמינגוואי מייד קולטים  שהאיש יודע על מה הוא מדבר ….

 הספר הותיר בי רושם עז , בדיוק כמו “איים בזרם ” של המינגוואי .

אבל את הספר השארתי בספריה , ואת ניו זילנד עזבתי ,לא מצאתי עוד ספרים שלו 

מאז עברו כמעט 20 שנה .

**********************

לפני כמה שבועות ראיתי פרק בסידרה התעודית “הסרטים האבודים של מלחמת העולם השניה “

ובדיוק באותו פרק ראיתי משהו מוכר , ולפתע היה קליק ,מעגל שהיה פתוח 20 שנה …. נסגר.

זה היה אותו טייס צעיר שהספר שלו השאיר בי רושם כה חזק לפני 20 שנה

מייד נזכרתי בספר, ורצתי למכשיר הפלא שלא היה קיים אז  , “האינטרנט ”  לברר מי היה

*****************************

ברט  נולד בקולורדו

וכבר בגיל צעיר התפרסמו לא מעט סיפורים קצרים שלו .

ברט היה ידוע כפצפיסט , הוא האמין ש”מלחמה לא פותרת דבר ” וזה גם ניכר בכתיבתו .

אבל אחרי מתקפת הפתע בפרל הרבור משהו השתנה , ולמרות הרגשות המעורבים התגייס לחיל האויר 

לימים כתב ” לפעמים מגיע רגע בחיי אדם , שבו הוא חייב להלחם ” …. (תרגום שלי ) .

ברט הטיס את אחד ממפציצי הקרב הגדולים של מלחמת העולם והשתתף ב 35 גיחות ארוכות .

בספר הוא כותב על רצונו העז להטיס את ה P 51  “מוסטנג ”  .

ואכן , לאחר שסיים 35 גיחות הפצצה ויכול היה לשוב הביתה , התנדב להמשיך לשרת כטייס קרב של אחד המוסטנגים .

****************************

ההכרות שלי עם מטוס המוסטג היתה לפני הרבה זמן  ,ומכוון בלתי צפוי .

לאחר מלחמת העולם נמכרו אלפי מטוסים כאלו לפרוק מעודפיי הצבא .

המוסטנג היה מצוייד במנוע “מרלין ” האגדי  מתוצרת רולס רוייס  , מנוע יוצא דופן שגרסאות מאוחרות  שלו היו מצויידות

במגדש  ומערכת הזרקה לתוספת כוח בשעת חירום .

המנוע הנ”ל שימש כפלטפורמה מצויינת למכוניות או סירות מרוץ , ובאוסטרליה נתקלתי בלא מעט מנועים כאלו

תוך כדי עבודה .

********************************

באחת מהטיסות נכנס ברט לקרב אויר עם מטוס פולק וולף 190 גרמני והפיל אותו , ברט צלל בעיקבות אותו מטוס ולא הצליח לצאת מהצלילה 

הוא נהרג בגיל 24 .

את הספר “סרנדה לציפור הגדולה ” פירסמה אמו בשנת 1947 לראשונה , מסתבר שאני לא היחיד שהתרשם מכתיבתו 

והספר הפך לסוג של ספר קאלט , בסגנון סיפרי ריצ’ארד באך (מחבר ג’ונתן לווינגסטון השחף  )

באך אף ציטט מתוך סיפרו של סטיילס .

מאז יצאו כמה הוצאות נוספות האחרונות ב 1998 ו 2001 .

מעניין מה היה כותב עוד אילו לא היה צולל בעיקבות אותו FW190  לפני 65 שנה .

פעם כבר העלתי כאן את 

Since I’ve Been Loving You

לא בביצוע המקורי ….

הפעם הבאתי את לד זפלין בביצוע המקורי , יש משהו בביצוע הזה שאי אפשר לשחזר 

בדיוק כמו שלכול אדם יש את ה”משהו ” הייחודי שלו 

מקווה שנהניתם משיטוט אקראי אצלי בראש ומהקשרים המוזרים שנוצרים בו עד שדברים נופלים למקומם

שבת שלום 

שמים כחולים

17.410

השנה הגיע מזיק חדש לארץ

ה “תותה אבסולוטה ” סוג של עש שמוצאו בדרום אמריקה  שנדד לארופה לפני כ 4 שנים .

העש אוכל בעיקר עגבניות מבפנים וקשה מאוד להדברה , במרוקו שהיא מעצמת עגבניות הנזק הכלכלי אדיר 

הכנתי חלקה ראשונה לשתילה ליד הבית , עקרתי עשבים והפכתי את האדמה 

ליד כל פתח בטפטפת חפרתי בור קטן 

הוספתי חופן קומפוסט , למרות שפיזרתי בחלקה כולה קומפוסט לפני כמה שבועות 

ולבסוף שתלתי כ 150 שתילים, כאן בתמונה שתיל עגבניות 

שתלתי גם  קישואים ,  פלפל חריף ,גמבות , חצילים ומלפפונים …. ערבבתי את השתילים בזמן השתילה 

הגיוון עוזר כנגד מזיקים , כי לכול ירק מזיק אופייני לו 

תמונה אחרונה של החלקה אחרי השתילה , עכשיו נותר רק להשקות ולחכות 

 הוספתי את ווילי נלסון בשיר 

blue skies

של אירווינג ברלין  , אני מקווה שזה מה שיהיה מהיום והלאה לפחות מטפורית , כי גשם מצריך דווקה שמיים מעוננים

הקליפ השני הוא קטע קצר מתוך “מסע בין כוכבים הדור הבא ”  וורף הקלינגוני אומר את דעתו הלא ממש טובה על אירווינג ברלין 

שווה לראות 🙂 

“ארץ לעולם לא “

13.4.10

ג’יימס מתיו ברי פגש את משפחת דיוויס בלונדון בשנת 1896  הבן השלישי במשפחה היה פיטר .

בעיקבות יחסיו החמים עם הילדים כתב ברי את “פיטר פן ”  על הילד שלא הזדקן ועל “ארץ לעולם לא  “

אחיו של ברי מת בגיל 13 ועבור אימו לעולם לא הזדקן .

לאחר מות אמם של ילדי משפחת דיוויס מסרטן , אימץ ברי את הילדים יחד עם סבתם , בסוף חייו תרם את כל ההכנסות מהסיפור 

לבית חולים לילדים.

*************************

אבא שלי היה מהנדס מהאסכולה הארופאית הישנה  .

מה זה בעצם אומר? 

זה אומר גבר עם גינוני נימוס ארופאיים ,ידע נרחב בתחומים רבים , עקשן , מרובע , שידע לעשות כמעט הכל בעזרת הידיים 

כילד אני  זוכר את השימוש המיומן שהיה לו בסרגל חישוב , כבר נולדתי לעידן אחר .

סביר להניח שרוב ההורים הם אנשים רגילים , אבל עבורנו , הורינו הם אנשים מיוחדים , לפחות כשאנו ילדים 

דבר אחד ראיתי מאז היותי ילד שמייחד את אבא , העמידות היוצאת דופן שלו לכאב

והשתיקה , מעולם לא שמעתי אותו מתלונן .

בגיל 42 התגלתה אצלו מחלת הפרקינסון , בשנים שבאו אחר כך , הוא נפל לעיתים נפילות איומות ושתק 

******************************

בשנת 1956 הפגנת סטודנטים קטנה בבודפסט הפכה למרד נגד משטר הבובות הפרו רוסי ,באותו זמן שהתה נבחרת הכדורמים 

ההונגרית במחנה אימונים , עם פרוץ המרד הם הועברו לצ’כיה ומשם ישירות למלבורן אוסטרליה לאולמפיאדה.

רק שם התבררו להם ממדיי ההרג שהרוסים ביצעו כדיי לדכא את המרד .

למרות שחודש שלם לא התאמנו , ולמרות שמשחק הכדור מים הוא משחק פיסי קשה מאוד שדורש כושר גבוה

האפילו ההונגרים המצויינים תחת המנהיגות של אירווין זאדור למשחק חצי הגמר .

שם פגשו ברוסים .

לאחר משחק אלים ביותר שכונה לימים משחק ה”דם במים ”  ניצחו ההונגרים , זאדור כבש 2 שערים ונאלץ לפרוש לאחר שקיבל

אגרוף בפניו ונפצע בעינו  .

ההונגרים זכו במדליית הזהב באותה אולימפיאדה, לאחר מיכן יותר ממחצית הנבחרת ערקה למערב .

כאן רואים את זאדור הפצוע מחוץ למים 

****************************

את כל חיי כספורטאי ביליתי כשחיין למרחקים ארוכים , אבל אבא וכל חבריו יוצאי הונגריה ויגוסלביה היו שחקני כדור מים 

וכך יצא ששיחקתי לא מעט כדור מים  .

משחק אלים, לא קל, הדורש סיבולת .

אני זוכר שתמיד אמרו על זאדור שהוא שחקן הכדור מים הטוב שהיה מעולם 

****************************

כולנו רואים את הורינו מזדקנים אבל כמותם לפנינו , גם אנו חושבים שאנחנו חיים” בארץ לעולם לא  “

אף אחד לא באמת חושב שיום אחד שלושים או ארבעים שנה במורד הדרך נזדקן  ונגיע  לחוסר האונים הזה

שמלווה כל כך הרבה אנשים זקנים …

מנגנון ההגנה של המוח לא מאפשר לנו לתפוס את זה .

******************************

ביום שישי בדרך חזרה מהמדבר עברתי אצל ההורים כדיי לקחת את אבא  ,  התוכנית לא יצאה לפועל , כי בדיוק באותו זמן

קריש דם פגע במוחו החולה גם כך , אז משם הוא עבר לבית החולים , מצבו סביר בהתחשב בנסיבות 

וממילא זה מצב נתון שלא ניתן לשינוי .

*****************************

בשנת 2006 קוונטין טרנטינו ערך סרט תעודי על הסיפור של נבחרת הונגריה בכדור מים 

אירווין זאדור שערק לארה”ב והפך למאמן שחיה לעולם לא חזר לשחק עוד כדור מים .


טריילר הסרט  

לימים אימן שחיין יהודי אחד בשם מארק ספיץ , שגם ביצע את הקריינות לאותו סרט תעודי.

בשנת 2005  נפגשו שורדי הנבחרות הרוסיות וההונגריות של משחק “דם במים ” בהונגריה של ימנו .

למרות החששות , אותם אנשים בני שבעים ויותר חידשו חבריות ישנות ושמחו מאוד לישר את ההדורים עם הרוסים .

חלקם נראו טוב יחסית וחלקם נראו זקנים .

יש קטע מדהים בסרט , בו רואים את כל השחקנים הזקנים נכנסים לבריכה עם כדור מים 

ולמרות הגיל , יש קלילות מדהימה בתנועות שלהם בבריכה ועם הכדור , כאילו שחזרו לרגע ל”ארץ לעולם לא ” 

לפני 50 שנה אף אחד מהם לא ידע מה צופן העתיד , כולם היו קורבנות של נסיבות , כמו כולנו .

אחד המקומות האחרונים שאבא הרגיש נוח בשנים האחרונות היה בבריכה , עד שגם זה נעלם .

****************************

אם יש מישהו שרובנו מדמיינים כצעיר נצחי , זה אלוויס 

כאן יש קליפ בו אלוויס מבצע את 

Are You Lonsome Tonight

 אבל הוא כבר זקן , שמן תשוש ונראה מעורפל , ואחרי בערך דקה וחצי של שירה

הוא שוכח חלק מהמילים וצוחק בדרך

לדעתי זה אחד הקליפים  הכי עצובים  שאני מכיר

ולמרות הכל , הקול , הקול של אלוויס מדהים גם במצבו 

עולה גמל על קו רקיע


9.4.10


סידרתי שיהיה מי שיקח את הבנות לבית הספר ויצאתי מוקדם בבוקר למדבר

כפי שחשבתי המדבר ירוק ושוקק חיים כפי שלא ראיתיו שנים . עדיין קריר בבוקר .

כאילו בהמשך לפרשיית “הריגול ” , מייד בכניסה למידבר עוצרים אותי שני חיילים על טרקטורון צבאי 

אני לתומי חשבתי שהם זקוקים לעזרה אבל להם היו רעיונות אחרים בראש .

“שטח צבאי סגור , תסתובב בבקשה אנחנו מנווטים כאן באזור ”  …

סליחה ” ? 

“היום גם סופשבוע ושטחי אש פתוחים וגם כאן זה כניסה לשמורת טבע , יש לך אישור בכתב שזה שטח צבאי סגור? ” 

שאלתי 

“לא , אין לי אישור כתוב , אבל אני אומר לך ” , אמר הילדון במדים .

“או קיי , אז אני אומר לך שאם מתחשק  לך אתה מוזמן לרדוף אחרי , ואיך שאני מכיר את ימי שישי במדבר , עוד מעט תאלץ לרדוף אחרי לא מעט חברים שלי .

ביי ביי ” … נופפתי ונתתי גז .

היה איזה ניסיון עלוב לרדוף אבל ממילא אין לטרקטורון סיכוי .

כל הסיפור הזה הרגיז אותי קצת , אז עצרתי להביט בנוף המהמם .

ציפורים דורסות תפסו זרמים טרמיים ודאו בחיפוש אחר טרף 

אלפי פרפרים שניצלו את הפריחה הנדירה ושמיים מעוננים חלקית מושלמים .

מזמן לא ראיתי שיבולים בגובה כזה במידבר , עוד כמה שבועות הכל יהפוך צהוב .

אבל בינתיים עדרי העיזים והצבאים מנצלים את השפע 

וגם גמלים יש לא מעט שמסתובבים חופשי , מידיי פעם מזהים אחד על קו הרקיע 

רכבתי מספר שעות , ועצרתי לא מעט יחסית לפעמים אחרות לא יודע מתי ישוב המדבר להיות כזה 

לפעמים עוברות שנים רבות .

בדרך חזרה פגשתי קבוצת רוכבי אופנים שהכינו תה , אותם החיילים כבר לא ניסו לעצור , כנראה הבינו עד כמה זה מטומטם 

וחסר טעם .

ישבתי לשתות איתם קצת על רקע הנוף המהמם .

אתמול נפטר בגיל 64 מלקולם מקלרן האיש מאחורי להקת “הסקס פיסטולס ” שנחשב לאבי הפאנק.

את ג’וני רוטן וחבורתו לא אהבתי מעולם 

אבל למקלרן היו גם דברים אחרים ומגוונים , השארתי לכם את אחד המפורסמים שבהם 

Jazz is Paris

עם קתרין דנב המהממת 

שבת שלום 

ביציאה מהמדבר נופפתי לשלום לחיילים עם הטרקטורון שעדיין היו באזור , הפעם הם הביטו בי ולא זזו .

גוף מטומטם הצבא , תמיד היה 

אי שם מעבר לקשת


28.3.10



הנוריות ששתלנו בתחילת החורף כבר פורחות , הגשם שירד בימים האחרונים
הייטיב עימן


 לפני ואחרי


 וגם הזיתים אמרו תודה יפה .


צילמתי קצת והעלתי תמונות לכאן .
לפני מספר שנים נתקלתי בקופסא מלאה מכתבים שכתבתי לארץ בשנות נדודי .


אז לראשונה הבנתי שהדרך היחידה בה אוכל “לצלם ” רגשות או מצבי רוח היא דרך כתיבה .

אולי ציירים ואומנים יכולים לעשות זאת אחרת,  אני לא .

 צילומים תופסים את הצבעים בצורה סבירה , אבל תחושות ורגשות נעלמים יחסית במהירות  ….
אם לא מעלים אותם על הכתב , יעלמו לעד .
זו הסיבה העיקרית שהתחלתי לנהל בלוג ברשת


 תחילת דרכי בתחום הכתיבה באינטרנט היתה דיי מביכה (בלשון המעטה ) .

 כנראה שכמו כל דבר ,עם האימון , מגיע השיפור הטכני , אומנם הנחתום לא אמור להעיד

על עיסתו (נגיע גם לעיסה עוד מעט )  

אבל אני חושב שהפכתי טכנאי דיי סביר בתחום הכתיבה .

 בכול אופן , כבר לא מביך אותי לקרוא את עצמי כיום , מה שאומר שכנראה זה כבר לא נורא .
הפוסטים הראשונים והמביכים משהו לא נכתבו כאן בקפה ,כאן אני כותב בדיוק 3 שנים , אז מי שירוץ לחפש כל מיני 


עדויות מפלילות ממרץ 2007 , ימצא פוסטים סבירים למדי  🙂


רק עוד תמונה אחת של אירוסים לקראת סיום 


חג שמח לכול מי שמבקר כאן מידיי פעם או בקביעות 


השארתי לכם את בן וובסטר נגן הסקס. (לא מה שאתם חושבים ) טנור המצויין 


עם 

Somewhere over the rainbow


לדעתי אחד הביצועים הטובים ביותר , אבל כחובב סקסופון אני משוחד 


אה ולכבוד הפסח , הנחתום לא התאפק מלהעלות תמונה של עיסתו 


עיסת קמח מלא עם אגוזים שהפכה לכיכר לחם כשר בד”ץ מהדרין לפסח 


חג שמח נ.ב … כל הסיפור בעצם התחיל כי ראיתי קשת ביום שישי אחר הצהרים

זהו 

רגע רגע , למי שישאר קצת יין לאחר הסדר , בן וובסטר מומלץ ביותר  לכוס יין (או ארבע) + חושך +קצת שקט

קומ-פוסט


12.3.10



קומפוסט , זה בעיקרון חומר אורגני שעבר תהליך של פרוק עיי בקטריות בנוכחות חמצן

כלומר תהליך איירובי .

אנשים מבלבלים בינו לבין ריקבון , ריקבון הוא בעיקרון תהליך אנאירובי , כלומר ללא נוכחות חמצן 

ואלו בקטריות שונות , ההבדל הבולט הוא בריח , בעוד שתהליך ללא חמצן מסריח (בגלל פליטת גזים בעלי ריח רע) 

תהליך המבוצע בעזרת חמצן , הוא בעל ריח של אדמה רטובה .

זו הסיבה שפחי זבל סגורים מריחים רע ,

אם משאירים את מכסה הפח פתוח , אין ריחות (שוב בניגוד להגיון לכאורה ) 

יש כמה דרכים להכין קומפוסט , הפשוטה שבהן היא להכין ערימה של פסולת אורגנית ולהפוך אותה פעם בכמה שבועות 

הבעיה שהתהליך ארוך (כמה חודשים ) ולא תמיד ניתן לאוורר את הערמה מספיק טוב , ושוב חזרנו לבעיית הריח .

שיטות אחרות היא רכישת קומפוסטר , אבל רובם לא ממש יעילים 

הקומפוסטר הטוב ביותר הוא קומפוסטר מסתובב 

  מהסיבה שניתן בקלות לערבב את התכולה , הקומפוסט מקבל שפע של

חמצן , וכל התהליך לוקח כמה שבועות .

לא ראיתי שמוכרים בארץ ואם כן אני מניח שהם מאוד יקרים 

יש דרך נוספת והיא בעזרת תולעים אדומות (זה נקרא הומוס ) אבל זה לפעם אחרת .

התגלגלה לידיי חבית (תרתי משמע ), והחלטתי להכין ממנה קומפוסטר מסתובב 

הסתובבתי , ומצאתי צינור ברזל ישן , גלגלי שינים של אופניים וכמה ברזלים של גדר 

כאן זה אחד מגלגלי השיניים של האופניים 

חוררתי את החבית משני צדדיה ריתכתי את גלגלי השיניים והשחלתי את המוט דרך המרכז , כדיי שישמש כציר סיבוב 

לאחר מיכן חתכתי ריבוע בדופן החבית כדיי שניתן יהיה להכניס פסולת 

הריבוע ישמש כ”דלת “

וחוררתי את החבית כולה לצורכי אוורור .

לפני המשך העבודה , שטפתי את החבית שהכילה בעבר שמן , בעזרת “פנטסטיק ” ןמים בלחץ גבוה

לאחר השטיפה ניגשתי להכין “דלת”  לחבית 

לצורך כך קניתי צירים , ומנגנון נעילה פשוט כמו של שער 

לפני שקודחים , רצוי תמיד להשתמש במדגש לצורך סימון מיקום החור , זה גם מקל על הקדיחה 

 לבסוף הכנתי ביער מעמד שעליו החבית תהיה תלויה מכמה ברזלי זוית מרותכים

, וזהו , יש קומפוסטר מסתובב .

למרות שהחבית נקיה , נותר עדיין ריח של שמן מנוע , אני לא בטוח שהפעם הראשונה תצליח .

אני לא בטוח שבקטריות חובבות שמן מנוע .

שבת שלום 

נ.ב , השארתי משהו משנות השמונים 

“ציפורי לילה ” של שקטק …. להקה שהצליחה מאוד מאוד ביפן בזמנו 

פעם מאוד אהבתי , והפסנתר עדיין מעולה