14.2.10
18.10.83
“אם אתם קוראים את המכתב סימן שחזרתם בשלום לארץ ואני לא יצאתי הביתה
שוב חזרתי ללבנון , איך התגלגלנו לשם חזרה , זה סיפור לפעם הבאה , אבל עברתי לגזרה המרכזית .
עכשיו אני מגיע הביתה פעם בחודש בימי חמישי .
הלכתי לעבודה של אבא לעשות כביסה , כולם היו מאוד נחמדים ופשוט השארתי את הכביסה .
כשחזרתי הכל היה נקי ומקופל , יוסי היה ממש נחמד כמו תמיד .
שטפתי את המכונית , אבל בטיפשותי השארתי אותה מתחת לעץ , וכאשר חזרתי מהצבא אחרי 3 שבועות , נאלצתי לשטוף שוב .
בערב יום כיפור ארבתי בחוץ עד שהתפנה מקום חניה טוב , קפצתי על המציאה , החנתי , ולא הזזתי אותה יותר .
אני מקווה שקיבלתם מכונית נקיה .
ביום כיפור א . ואני אכלנו ארוחה מפסקת אצל ההורים שלו , וכמובן שהמשכנו לאכול גם לאחר מיכן , מקווה שזה לא יזקף לרעתי …
לא לשלוח יותר עוגות בבקשה , אבל אשמח לאבקת חלב שוקו וגם חלווה .
בסוף השבוע , נסענו שי ואני לתל אביב ליומיים , מדהים הניגוד הזה של מה שקורה היום בלבנון , לעיר שהכל פתוח כל הלילה .
טוב מספיק להפעם …
מקווה להתראות בקרוב
לצנוזרה הצבאית :
” מכתב זה הינו סודי ביותר , כול הפותח וקורא בו ללא אישור משפחת ו.
דמו בראשו , והמפלצת תבוא לבקר אותו בלילה ”
לפני כמה ימים חל יום הולדתי ה 46 , אמא שלי הביאה את המכתב הזה שמצאה , הוא נכתב בזמן שהורי היו בחול
ואני כמעט שנתיים בצבא .
הסתבר שכתבתי דיי בסדר פעם , למרות שכנראה הייתי ילדותי משהו (אולי עד היום , מי יודע )
למרות שאני לא חובב מתנות , ביקשתי מכונה לפריסת לחם , אחד הדברים השנואים עלי אחרי האפיה , זה לפרוס את הלחם .
***********************
יום שישי היה טוב במידבר , לאחרונה דברים הולכים קשה , אני מקווה ששבע השנים נגמרו , או יגמרו בקרוב
סתם כמה תמונות שהמצלמה קלטה וצילמה ברצף
השארתי אתכם עם בילי ג’ואל , שיר שתמיד מזכיר לי דברים שהיו ואינם עוד
עוד שנה עברה לה …..