1.8.09
קם בבוקר ורץ לכוון הכפר הקרוב , בשעה 5:30 , אור ראשון רוב החקלאים באזור עוסקים בחקלאות זעירה , כמה דונמים תירס , קצת כרוב וחסה קצת תפוחי אדמה ובצל, אפונה ,קישואים וכו… , קצת מכל דבר . לחלק יש 20-30 פרות וכמה חזירים . בבוקר רואה את החקלאים מנקים את מיכל הנירוסטה הקטן שהובילו בו חלב למחלבה חלק מסדרים עצים לחורף , וחלק מסדר ירקות בארגזים לשוק . אני ממשיך לרוץ , עובר את הכפר ומתחיל לטפס במעלה ההר , בתוך היער . כביש האספלט הופך לדרך עפר תלולה , מידיי פעם יש איזה סוס במרעה ויש בתים בודדים , הבתים ביער הרבה יותר בסיסיים מהבתים בכפר למטה , יש פחות כסף לאנשים . עוצר אחרי כ 5 ק”מ לא קלים של עליה , ליד חווה מבודדת , בחוץ יושב זקן ושותה קפה . מנסה להחליף כמה מילים ברוסית קלוקלת שפעם ידעתי טוב , היא דיי דומה לסלובנית האיש יודע גם כמה מילים באנגלית , אז בסוף אנחנו מבינים לא רע . קר מאוד בחורף , אבל החיים כיום , אחרי המלחמה לא רעים , אין אהבה גדולה בין חלקי יגוסלביה לשעבר אבל הכסף של התיירים והזכרון הרע של המלחמה שומר על השקט . חוזר חזרה לחדר , מכבס כמה בגדים ותולה בחוץ , עדיין מוקדם , עוד מעט הבנות יתעוררו ונצא לטייל . =============================== אחרי כמעט 5 ק”מ מתחת לאדמה במערת נטיפים ענקית , מטפסים החוצה , חם והנוף מהמם , אבל ההליכה קשה , ויש מתח , אני מרגיש את המשבר של תחילת הטיול מגיע . מכינים ארוחת צהרים בשקט , כמה סנדוויצים ופירות , כל רגע יש איזו מריבה . זה ממשיך גם במכונית “זה החצי שלי, זה הבקבוק שלי , את סתומה …..” אני עוצר את המכונית בצד הגיע רגע “השיחה ” בכול טיול גדול זה מגיע , אחרי הבהרה שאני לא גננת והאחריות היא גם עליהן ועוד אי איילו דברים , יש שקט כבד . אני חוזר לנהוג , הבנות שותקות , אחרי כמה דקות נרדמות . אני שם את להקת אמריקה , ומשום מה נזכר בחבר טוב שחי בחו”ל , כבר לא יודע אפילו היכן . המשפט”Funny, I’ve been there And you’ve been here And we ain’t had no time to drink that beer מהדהד , הייתי רוצה לשבת איתו שוב פעם יש לפעמים כמה הברקות בשירים . ========================================== יום חדש , המשבר חלף , וכמו תמיד אחרי משברים , האוירה הרבה יותר טובה מגיעים לאזור של פארק “טריגלובה” איזור הררי גבוה, עם מאות מסלולילי הליכה , הולכים כמה שעות ברגל נוף מהמם , ויש גם פיסת הר שמזכירה פנים של בחורה , שהאגדה מספרת שנענשה בגלל יכולתה לחזות את העתיד. מזל שלי אין מזמן את היכולת הזו . מעניין אם אתם יכולים לזהות אותה בתמונה =========================================== אחרי יום הליכה לא קל , הבנות מיד נרדמות במכונית , הדרך מפותלת והנהיגה מהנה . ממול עולים אופנועים , יום שישי וכולם יצאו לטייל , אני מרגיש צביטה קטנה בלב . משונה , אני לעולם לא הייתי מצליח להרדם כשמישהו אחר נוהג בכביש תלול ומפותל כזה . ילדים פשוט נרדמים בקלות כשיש מישהו שהם בוטחים בו . תמיד יש זמן לחשוב בזמן הנהיגה חזרה , או בזמן שאני מכבס את הבגדים . ברקע מתנגנים להם “הנשרים” בכלל , בטיול הזה יש לי זמן להקשיב למוסיקה שמזמן לא הקשבתי הוספתי קטע דיי חדש של “הנשרים” Long Road out of Eden שבת שלום |