חיים

14.12.08

ביום חמישי התקשרתי להורים לשאול מה שלומם .

בצורה מפתיעה , אבא שלי ביקש לדבר איתי .

בדרך כלל , אי אפשר לדבר איתו בטלפון , גם כי הוא לא מבין וגם כי הוא לא שומע טוב .

דווקא הפעם הוא דיבר בצורה חדה ובהירה ובגלל שקנו לו מכשיר שמיעה חדש , הוא גם שמע טוב .

קבעתי לקחת אותו אלינו ביום שישי בצהרים .

בשישי בבוקר העמסתי את האופנוע ונסעתי למדבר , בדרך חזרה עברתי דרך ההורים ולקחתי את אבא שלי .

הלכנו לנו לאט עם ההליכון , אבא הביט באופנוע שעל העגלה ושאל , “מתי נסע לטייל יחד “

נצבט לי הלב…

 אמרתי “אבא כשתרגיש יותר טוב נטייל “.

בפרץ חדות פתאומי אמר ” אני כבר כנראה לא ארכב לעולם יותר על אופנועים “…

עד לפני 6 שנים בערך , עוד נהגתי להרכיב אותו מידיי פעם.

*********

בשבת בבוקר רכבתי עם האופנים ביער , בדרך חזרה ראיתי יונה גוססת בצד הדרך , מצבה היה אנוש .

רכבתי במהירות הביתה , אמרתי לבנות להכנס למכונית ונסענו  להיכן שראיתי את היונה לאחרונה , לידה כבר עמד

שועל שכנראה הפירפורים ההיסטריים שלה מנעו ממנו לגעת בה עדיין .

השועל ברח ברגע שראה אותנו .

אספנו את היונה לתוך כלי פלסטיק וחזרנו הביתה , הצלחתי לגרום לה לשתות קצת עם מזרק , ואחרי שהתחממה קצת

בבית , נרגעה .

הבנות היו מאוד מודאגות ממצבה , אמרתי שלדעתי היא הורעלה .

התקשרנו לוטרינרית שאמרה  שנביא לה את הציפור אחר הצהרים .

אחר הצהרים היונה כבר נראתה יותר רגועה , אבל עדיין במצב חמור , הגדולה ואני לקחנו אותה לוטרינרית .

שלושתנו יחד שטפנו לה את הזפק (סוג של כיס איכסון שיש לציפורים) .

גם הוטרינרית הסכימה שהיונה כנראה הורעלה , והפגיעה העיקרית של הרעל הוא חוסר יכולת לווסת את טמפ הגוף ,

ולכן טוב לשמור עליה במקום חם .

כמה שעות לאחר מיכן , היונה הקיאה את שאריות הזרעים המורעלים , בלילה כבר הרגישה הרבה יותר טוב .

בבוקר הוצאנו אותה החוצה , והיא פשוט פרסה כנפיים והתעופפה חזרה ליער .

הלוואי ותמיד דברים היו מסתדרים כך … הבנות היו מאושרות .

הוספתי כאן ביצוע כלי מיתר של

C.Debussy-Clair de Lune

בדרך כלל אנחנו רגילים לפסנתר .

לא יודע למה , תמיד היתה לי חולשה לקטע הקיטשי הזה