16.4.08
אתמול יצאתי לי לרכיבה כאן ביער , כהרגלי .
הכלב מאחורי והאויר החם מצדדי ….
תוך כדי רכיבה בירידה די מהירה בדרך מסולעת משהו …. החלטתי , מסיבה עלומה
להסתכל לאחור ולבדוק לאן לעזאזל נעלם הכלב .
חלקיק לאחר מיכן, לתדהמתי הרבה (מה אני בכלל נדהם , מפגר שכמותי) .
מצאתי את גופי הענוג , מתחכך להנאתו באבנים הקוצים והדרדרים של השביל.
לאחר חלקיק נוסף , שנראה כאילו נמשך לנצח , הפסקתי להחליק
את התוצאות , ניתן לראות דיי בקלות על חולצת המעצבים שלי .
אני מניח שאפשר גם לתאר את מצב העור שחולצה זו כיסתה 🙂
קמתי , הכלב הביט בי בתימהון , עליתי על האופניים וחזרתי לי חזרה .
לאחר שעה באמבטיה , הצלחתי לשלוף את רוב הקוצים שננעצו בי .
אין ספק שמזמן לא צחקתי כך …. למרות שידעתי ש”בבוקר שאחרי” לא אצחק כל כך.
כמובן שהתעוררתי לי הבוקר , ובקושי רב קילפתי את הסדינים ממני …. ולא צחקתי בכלל !!
למרות שעכשיו אני שוב מחייך .
🙂
חג שמח לכולם .
נ.ב תמיד אחרי נפילות כאלו, פתאום אני מרגיש את הזיקנה קופצת עלי 
גם הפעם, אני מתהלך בבית כמו ברווז צולע .