13.1.08
קמנו לנו בבוקר קליפיטי קלופ … כמו כל ראשון בבוקר .
רחצנו פנים , ציחצחנו שיניים , הסתרקנו (כלומר, אני סירקתי הם צעקו… אני כבר ממילא לא צריך להסתרק).
אכלנו ארוחת בוקר … סנדוויצים(כריכים בלעז) וללימודים ….
תיכננתי לי על ריצת בוקר ואחר כך עבודה מהבית .
אני חוזר הביתה , שוד ושבר . התנור מעשן בתוך הבית .
ואילו הארובה שתפקידה לעשן , דווקא לא מעשנת .
הארובה
+ נזכרתי שהוד עצלנותו(או עצלותו) ….(זה אני)…..
לא ניקה את הארובה והתנור לפני החורף .
פתחתי את כל הבית , כי העשן כבר הפך דיי סמיך .
לבשתי ביגדי עבודה וכפפות אזבסט … ולעבודה .
הכפפות
קודם כל , הוצאתי את שרידי הגחלים הלוהטות לתוך פיילה עם מים .
(היתה לי תקוה מפגרת שהתנור יתקרר מהר ).
אחר כך עליתי לארובה ,
פרקתי חלק ,
ודחפתי לה צינור (לא מצחיק).
הצינור
הרכבתי חזרה ,
בשלב זה, כבר נראתי כמו מנקה הארובות ממרי פופינס
(אני עוד אחזור אליה בהמשך).
ניגשתי לפרוק התנור , כל תיקוותי לקרור מהיר של התנור ,נגוזו בעשן (דיי סמיך).
טוב אין ברירה …. אז פרקתי כמו שמפרקים משהו חם … בלווי קללות עסיסיות וצחוקים היסטריים .
התוצאה הסופית , 2 דליים מלאים פיח , 1 תנור נקי , 1 ארובה נקיה
הפיח
1 אני מטונף + כמה כוויות סבירות על היידים והזרועות .
מבט סביבי ….
לאן נעלמה הפופינס הזאת ?
מנקה הארובות צריך עזרה דחוף בניקוי הסלון …..
טוב ,שתיתי לי איזה ספל יין גדולה ,
וכמה דקות מאוחר יותר ,
כבר ראיתי…….
לא פופינס — ולא נעלים …..
אז “נכנסתי בסלון ” מנצל את העובדה שראשי קצת סחרחר מהיין .
הדלקת נסיון ….. והכל עובד כמו חדש .
התנור בפעולה (אחרי הניקוי)
עוד מעט כבר לא יהיה קר .
זהו להיום