“סרנדה לציפור הגדולה “

30.4.10

בדרך כלל אני כותב דברים שחלפו במוחי במשך השבוע , ועושה זאת בעיקר לעצמי

עוד כמה שנים אחזור אקרא , ואולי אזכר בתחושות .

  מדיי פעם קורה משהו שסוגר מעגל , סוג של מתג חשמלי במוח נסגר ,לפעמים זה משהו שנזרע ונטמע במוח לפני שנים רבות 

ויום אחד  מגיע איזה טריגר שגורם לו  ליפול למקומו

חתיכת הפאזל האחרונה .

סוף שנות השמונים תחילת התשעים היו “שנות המינגווי ומלחמת העולם ”  עבורי , באותה תקופה קראתי את כל כיתבי המינווי 

גם הגרועים (ויש לו גרועים) .

וגם לא מעט סיפורת / היסטוריה של מלחמת העולם השניה .

*******************

אוקלנד ניו זילנד 1991  

חורף , לבד באכסניה בשם “אייבנהו” שפעם היתה שוקקת מטיילים  , פרסמתי למכירה את האופנוע שהיה איתי כמעט 9 חודשים 

ועכשיו מחכה בחוסר מעש לטלפונים מקונים פוטנצייאלים .

האכסניה ריקה, כי מנהל האכסניה בכלא על מעילה בכספי האכסניה , ואין מנהל .

החורף והריקנות מובילים אותי לספריה במקום , רוב הספרים הם פשוט ספרים סוג ז שמטיילים השאירו מאחור .

מדפדף בספר עם כריכה שנראית כמו עוד ספר מלחמה זול , במיוחד כשיש איורים בפנים .

הספר נקרא “סרנדה לציפור הגדולה ” ונכתב עיי טייס צעיר בשם ברט סטיילס .

מעולם לא שמעתי על הסופר קודם .

לאחר שעת הקריאה הראשונה , נשאבתי .

יכולת הכתיבה מדהימה אותי , ממש המינגווי חדש ואלמוני .

את הספר קראתי בנשימה עצורה במשך 4 ימים .

סיפורו של טייס וצוות טיסה של מפציץ ה B 17 הידוע יותר בשם  “המבצר המעופף ”  .

אני זוכר שהרגשתי כאילו אני יושב 8 שעות מפרכות בכסא הימני הקדמי של המפציץ , עם הפחדים , הנאמנות, החברים והמחשבות

מרגישים שהאיש שכתב חלק מהדברים אולי בזמן שעות הטיסה הארוכות  ואולי ממש אחרי המשימה

בדומה להמינגוואי מייד קולטים  שהאיש יודע על מה הוא מדבר ….

 הספר הותיר בי רושם עז , בדיוק כמו “איים בזרם ” של המינגוואי .

אבל את הספר השארתי בספריה , ואת ניו זילנד עזבתי ,לא מצאתי עוד ספרים שלו 

מאז עברו כמעט 20 שנה .

**********************

לפני כמה שבועות ראיתי פרק בסידרה התעודית “הסרטים האבודים של מלחמת העולם השניה “

ובדיוק באותו פרק ראיתי משהו מוכר , ולפתע היה קליק ,מעגל שהיה פתוח 20 שנה …. נסגר.

זה היה אותו טייס צעיר שהספר שלו השאיר בי רושם כה חזק לפני 20 שנה

מייד נזכרתי בספר, ורצתי למכשיר הפלא שלא היה קיים אז  , “האינטרנט ”  לברר מי היה

*****************************

ברט  נולד בקולורדו

וכבר בגיל צעיר התפרסמו לא מעט סיפורים קצרים שלו .

ברט היה ידוע כפצפיסט , הוא האמין ש”מלחמה לא פותרת דבר ” וזה גם ניכר בכתיבתו .

אבל אחרי מתקפת הפתע בפרל הרבור משהו השתנה , ולמרות הרגשות המעורבים התגייס לחיל האויר 

לימים כתב ” לפעמים מגיע רגע בחיי אדם , שבו הוא חייב להלחם ” …. (תרגום שלי ) .

ברט הטיס את אחד ממפציצי הקרב הגדולים של מלחמת העולם והשתתף ב 35 גיחות ארוכות .

בספר הוא כותב על רצונו העז להטיס את ה P 51  “מוסטנג ”  .

ואכן , לאחר שסיים 35 גיחות הפצצה ויכול היה לשוב הביתה , התנדב להמשיך לשרת כטייס קרב של אחד המוסטנגים .

****************************

ההכרות שלי עם מטוס המוסטג היתה לפני הרבה זמן  ,ומכוון בלתי צפוי .

לאחר מלחמת העולם נמכרו אלפי מטוסים כאלו לפרוק מעודפיי הצבא .

המוסטנג היה מצוייד במנוע “מרלין ” האגדי  מתוצרת רולס רוייס  , מנוע יוצא דופן שגרסאות מאוחרות  שלו היו מצויידות

במגדש  ומערכת הזרקה לתוספת כוח בשעת חירום .

המנוע הנ”ל שימש כפלטפורמה מצויינת למכוניות או סירות מרוץ , ובאוסטרליה נתקלתי בלא מעט מנועים כאלו

תוך כדי עבודה .

********************************

באחת מהטיסות נכנס ברט לקרב אויר עם מטוס פולק וולף 190 גרמני והפיל אותו , ברט צלל בעיקבות אותו מטוס ולא הצליח לצאת מהצלילה 

הוא נהרג בגיל 24 .

את הספר “סרנדה לציפור הגדולה ” פירסמה אמו בשנת 1947 לראשונה , מסתבר שאני לא היחיד שהתרשם מכתיבתו 

והספר הפך לסוג של ספר קאלט , בסגנון סיפרי ריצ’ארד באך (מחבר ג’ונתן לווינגסטון השחף  )

באך אף ציטט מתוך סיפרו של סטיילס .

מאז יצאו כמה הוצאות נוספות האחרונות ב 1998 ו 2001 .

מעניין מה היה כותב עוד אילו לא היה צולל בעיקבות אותו FW190  לפני 65 שנה .

פעם כבר העלתי כאן את 

Since I’ve Been Loving You

לא בביצוע המקורי ….

הפעם הבאתי את לד זפלין בביצוע המקורי , יש משהו בביצוע הזה שאי אפשר לשחזר 

בדיוק כמו שלכול אדם יש את ה”משהו ” הייחודי שלו 

מקווה שנהניתם משיטוט אקראי אצלי בראש ומהקשרים המוזרים שנוצרים בו עד שדברים נופלים למקומם

שבת שלום 

3 תגובות בנושא ““סרנדה לציפור הגדולה “”

  1. נתת כבוד ומקום לכשרון לפי העדות שלך. חבל שלא אוכל לקרוא אותו כי האנגלית שלי לא ברמה כזו. האמרה מלחמה לא פותרת כלום הזכיר לי ספר וסרט אחר: מילכוד 22

    1. הקטע המדהים שבסידרה התיעודית “הסרטים האבודים ” יש ממש איזה 3 או 4 דקות שמוקדשות לברט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *