22.4.07
לספר שאני חושב עליהם כול יום בשנה יהיה שקר .
לספר שהיו הטובים ביותר שהכרתי בסגון “הטובים תמיד הולכים …” גם יהיה שקר
סביר להניח שאם היו בחיים היום מן הסתם לא היינו חברים , אפילו לא בקשר .
איינשטיין אמר “שאלוהים לא משחק בקוביות” בהקשר אחר .
הוא טעה בהקשר ההוא , כמו שלדעתי טעה גם בהקשר שלי .
מיקריות היא שם המשחק , יכולתי להיות אני בין השמות שאותם אני זוכר בעיקר יום אחד בשנה .
הארועים …נמצאים איתי בכול יום כול השנה וכול שנה .
אבל השמות לא
זאת האמת שלי
מה נשאר?
זיכרונות עמומים של חלקי מילים או מעשים שנחרטו בזכרוני.
מצחיק שאת הארועים עצמם אני זוכר כאילו היו אתמול וגם את הצלילים והריחות .
את האנשים …..
לא .