13.4.10

ג’יימס מתיו ברי פגש את משפחת דיוויס בלונדון בשנת 1896  הבן השלישי במשפחה היה פיטר .

בעיקבות יחסיו החמים עם הילדים כתב ברי את “פיטר פן ”  על הילד שלא הזדקן ועל “ארץ לעולם לא  “

אחיו של ברי מת בגיל 13 ועבור אימו לעולם לא הזדקן .

לאחר מות אמם של ילדי משפחת דיוויס מסרטן , אימץ ברי את הילדים יחד עם סבתם , בסוף חייו תרם את כל ההכנסות מהסיפור 

לבית חולים לילדים.

*************************

אבא שלי היה מהנדס מהאסכולה הארופאית הישנה  .

מה זה בעצם אומר? 

זה אומר גבר עם גינוני נימוס ארופאיים ,ידע נרחב בתחומים רבים , עקשן , מרובע , שידע לעשות כמעט הכל בעזרת הידיים 

כילד אני  זוכר את השימוש המיומן שהיה לו בסרגל חישוב , כבר נולדתי לעידן אחר .

סביר להניח שרוב ההורים הם אנשים רגילים , אבל עבורנו , הורינו הם אנשים מיוחדים , לפחות כשאנו ילדים 

דבר אחד ראיתי מאז היותי ילד שמייחד את אבא , העמידות היוצאת דופן שלו לכאב

והשתיקה , מעולם לא שמעתי אותו מתלונן .

בגיל 42 התגלתה אצלו מחלת הפרקינסון , בשנים שבאו אחר כך , הוא נפל לעיתים נפילות איומות ושתק 

******************************

בשנת 1956 הפגנת סטודנטים קטנה בבודפסט הפכה למרד נגד משטר הבובות הפרו רוסי ,באותו זמן שהתה נבחרת הכדורמים 

ההונגרית במחנה אימונים , עם פרוץ המרד הם הועברו לצ’כיה ומשם ישירות למלבורן אוסטרליה לאולמפיאדה.

רק שם התבררו להם ממדיי ההרג שהרוסים ביצעו כדיי לדכא את המרד .

למרות שחודש שלם לא התאמנו , ולמרות שמשחק הכדור מים הוא משחק פיסי קשה מאוד שדורש כושר גבוה

האפילו ההונגרים המצויינים תחת המנהיגות של אירווין זאדור למשחק חצי הגמר .

שם פגשו ברוסים .

לאחר משחק אלים ביותר שכונה לימים משחק ה”דם במים ”  ניצחו ההונגרים , זאדור כבש 2 שערים ונאלץ לפרוש לאחר שקיבל

אגרוף בפניו ונפצע בעינו  .

ההונגרים זכו במדליית הזהב באותה אולימפיאדה, לאחר מיכן יותר ממחצית הנבחרת ערקה למערב .

כאן רואים את זאדור הפצוע מחוץ למים 

****************************

את כל חיי כספורטאי ביליתי כשחיין למרחקים ארוכים , אבל אבא וכל חבריו יוצאי הונגריה ויגוסלביה היו שחקני כדור מים 

וכך יצא ששיחקתי לא מעט כדור מים  .

משחק אלים, לא קל, הדורש סיבולת .

אני זוכר שתמיד אמרו על זאדור שהוא שחקן הכדור מים הטוב שהיה מעולם 

****************************

כולנו רואים את הורינו מזדקנים אבל כמותם לפנינו , גם אנו חושבים שאנחנו חיים” בארץ לעולם לא  “

אף אחד לא באמת חושב שיום אחד שלושים או ארבעים שנה במורד הדרך נזדקן  ונגיע  לחוסר האונים הזה

שמלווה כל כך הרבה אנשים זקנים …

מנגנון ההגנה של המוח לא מאפשר לנו לתפוס את זה .

******************************

ביום שישי בדרך חזרה מהמדבר עברתי אצל ההורים כדיי לקחת את אבא  ,  התוכנית לא יצאה לפועל , כי בדיוק באותו זמן

קריש דם פגע במוחו החולה גם כך , אז משם הוא עבר לבית החולים , מצבו סביר בהתחשב בנסיבות 

וממילא זה מצב נתון שלא ניתן לשינוי .

*****************************

בשנת 2006 קוונטין טרנטינו ערך סרט תעודי על הסיפור של נבחרת הונגריה בכדור מים 

אירווין זאדור שערק לארה”ב והפך למאמן שחיה לעולם לא חזר לשחק עוד כדור מים .

טריילר הסרט  

לימים אימן שחיין יהודי אחד בשם מארק ספיץ , שגם ביצע את הקריינות לאותו סרט תעודי.

בשנת 2005  נפגשו שורדי הנבחרות הרוסיות וההונגריות של משחק “דם במים ” בהונגריה של ימנו .

למרות החששות , אותם אנשים בני שבעים ויותר חידשו חבריות ישנות ושמחו מאוד לישר את ההדורים עם הרוסים .

חלקם נראו טוב יחסית וחלקם נראו זקנים .

יש קטע מדהים בסרט , בו רואים את כל השחקנים הזקנים נכנסים לבריכה עם כדור מים 

ולמרות הגיל , יש קלילות מדהימה בתנועות שלהם בבריכה ועם הכדור , כאילו שחזרו לרגע ל”ארץ לעולם לא ” 

לפני 50 שנה אף אחד מהם לא ידע מה צופן העתיד , כולם היו קורבנות של נסיבות , כמו כולנו .

אחד המקומות האחרונים שאבא הרגיש נוח בשנים האחרונות היה בבריכה , עד שגם זה נעלם .

****************************

אם יש מישהו שרובנו מדמיינים כצעיר נצחי , זה אלוויס 

כאן יש קליפ בו אלוויס מבצע את 

Are You Lonsome Tonight

 אבל הוא כבר זקן , שמן תשוש ונראה מעורפל , ואחרי בערך דקה וחצי של שירה

הוא שוכח חלק מהמילים וצוחק בדרך

לדעתי זה אחד הקליפים  הכי עצובים  שאני מכיר

ולמרות הכל , הקול , הקול של אלוויס מדהים גם במצבו